ילדים

טיפול פסיכולוגי בילדים

הטיפול שלי בילדים משלב בתוכו מספר גישות, והן: טיפול משפחתי, הדרכת הורים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול אישי.

השילוב של הגישות השונות האלו בטיפול בילדים מביא לכך שהטיפול יהיה יעיל וקצר ככל הניתן. בעבר היה מקובל כי הטיפול בילדים היה בעיקר בטיפול אישי בילד, ושיטה זו מביאה לרוב להארכת הטיפול שלא לצורך, ולאו דווקא לתוצאות הטובות ביותר. השילוב של שיחות עם ההורים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, משימות לבית והדרכת הורים מביא לכך שהטיפול הופך להיות יעיל וקצר ככל הניתן.

מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול בילדים הוא התמדת ההורים בטיפול. מניסיוני ראיתי כי הורים שמתמידים בטיפול בילד – מגיעים בדרך כלל לתוצאות הטובות ביותר. עם זאת לעיתים מספיק טיפול קצר של מספר פגישות מועט לשיפור המצב של הילד ולפיתרון הבעיות.

כיצד מתנהל הטיפול?

בפגישה הראשונה אני נפגשת עם ההורים לבד. הפגישה הזו מאפשרת להורים לספר כל מה שקורה לילד, מבלי שהילד ישמע. בפגישה הזו ההורים מספרים לי על הבעיה של הילד, על ההתפתחות של הילד מלידתו וגם רקע על עצמם ועל המשפחה. בסוף הפגישה אני נותנת להם הערכה מקצועית לגבי מצבו של הילד: מהי הבעיה ומה האבחנה שלה, כיצד לדעתי ניתן לטפל בה בצורה הטובה ביותר, וכיצד אני מציעה שהטיפול יתנהל – כולל משך הטיפול המשוער.

בפגישה השניה אני נפגשת עם הילד לבד. בפגישה זו אני משוחחת עם הילד על הבעיה ממנה הוא סובל, ובכלל שואלת אותו שאלות עליו כדי להכיר אותו טוב יותר וכדי ליצור איתו קשר. בפגישה זו אני גם מעבירה לילד, באישור ההורים, מבחן פסיכולוגי שנקרא מבחן ציורים, אשר עוזר לי לגלות דברים שהילד חווה ברמה התת-מודעת והלא-מודעת. מבחן זה נותן לנו מידע חשוב על רגשותיו של הילד ועל תפיסתו את עצמו ואת סביבתו.

מהלך הטיפול:

לאחר שתי הפגישות הראשונות אנחנו מתחילים בטיפול. הטיפול משולב למעשה מכמה סוגים של פגישות:

  1. פגישות של הילד עם הוריו – בפגישות אלו אני משוחחת עם הילד והוריו על בעיות שהם בוחרים להעלות. אנחנו מבררים את הבעיות עם הילד ועם הוריו.  ההורים והילד מספרים יחד על הבעיות ומשתתפים יחד בהבנתן ובמציאת דרכים לפתרונן. התקשורת בין הילד להורים עוזרת להבין מה החלק של כל אחד מהם בבעיה, וכיצד כל אחד יכול לעזור בפתרונה. לרוב בסופה של הפגישה אנחנו מחליטים על תוכנית מסוימת שההורים והילד יישמו בבית, כמו: ניסיון להתמודד עם הפחדים, רישום של התנהגויות שרוצים לשנותן, תוכנית התנהגותית של פרסים לחיזוק התנהגויות רצויות, ועוד.

לעיתים בפגישות אלו משתתפת כל המשפחה – כולל האחים של הילד, וזאת כאשר מדובר בבעיות שמשותפות לכל המשפחה, כמו מריבות בתוך המשפחה, או כל בעיה שקשורה גם לאחים.

  1. הדרכת הורים – בפגישות אלו ההורים מגיעים לשוחח על הבעיות של הילד איתי, ללא הילד. אני מקשיבה למה שהם מספרים, ומאפשרת להם לספר את מה שמעיק עליהם בקשר לילד. אני עוזרת להם להבין כיצד הבעיות נוצרו וכיצד ניתן לפתור אותן. אני נותנת להורים תמיכה והבנה במצוקה שלהם בהתמודדות עם הילדים, וכן גם מידע על הבעיות באופן כללי, וכיצד הם יכולים לפתור את הבעיות – בין אם בדרך מעשית ובין אם בשינוי הגישה הפנימית שלהם כלפי הילד או כלפי תפקידם כהורים. אנו משוחחים לעיתים גם על הילדות שעברה עליהם ועל הוריהם שלהם, וכיצד ילדות זו השפיעה על ציפיותיהם מילדיהם ומעצמם ועל התנהגותם כהורים.

להדרכת הורים תפקיד חשוב ביותר בהתקדמות הילד, משום שלהורים בגיל הילדות תפקיד משמעותי ביותר בעיצוב הילד. ככל שהילד צעיר יותר – יש יותר מקום להדרכת הורים. כך למשל בגיל הרך אנחנו משתמשים בעיקר בהדרכת הורים ככלי הטיפולי העיקרי.

  1. פגישות אישיות לילד – הפגישות האישיות לילד נועדו לשיחה או משחק בין הילד לביני. דרך השיחה או המשחק אני מבינה את מצבו של הילד. אני מביעה השתתפות בקשיים שלו, ולעיתים מציעה לו, בהתאם לגילו, דרכים להתמודד עם קשיים שהוא עובר. לעיתים הילד משתמש בשיחה זו כדי לספר דברים שהוא מרגיש שלא בנוח לספר ליד הוריו. במקרה זה אני מבררת גם מהם הקשיים עם ההורים, ומדריכה את הילד והוריו כיצד לשפר את התקשורת ביניהם, כך שבעתיד הילד ירגיש בטוח ופתוח מול הוריו.

בסיומו של הטיפול בדרך כלל הילד נמצא במצב טוב : לרוב הוא מצליח יותר חברתית ולימודית, מסתדר טוב יותר עם הוריו ומשפחתו, וההורים יודעים טוב יותר כיצד להתמודד עם קשיים – במידה והם עולים.

הדרך של הילד לחיים טובים בהווה ולהתפתחות טובה בעתיד  נפתחה- בזכות הטיפול הפסיכולוגי וההשקעה של כל המשתתפים בו. 

על  טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי לילדים

רציתי להסביר כמה דברים על טיפול פסיכולוגי בילדים, על גישות שונות בטיפול פסיכולוגי לילדים, ועל אפשרות שילובן של הגישות השונות בטיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי אחד. רציתי לכתוב דווקא על הנושא הזה כי הורים רבים שמחפשים טיפול פסיכולוגי לילדים לא יודעים הרבה על סוגי הטיפול הפסיכולוגי לילדים השונים, ולכן יכולים לקבל טיפול שאינו טוב מספיק או אינו הולם ומתאים לבעיה הפסיכולוגית של הילד שלהם.

אם כך אתאר כאן כמה סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי בילדים, ואחר-כך אתייחס לאפשרות השילוב ביניהם בטיפול פסיכולוגי אחד אינטגרטיבי.  

טיפול פסיכולוגי אישי בילד – בטיפול זה הפסיכולוג נפגש, בדרך כלל בתדירות של פעם בשבוע, עם הילד בלבד לפגישות אישיות. בפגישות אלו הפסיכולוג מאפשר לילד לשחק, לצייר, לדבר ולהתבטא לפי בחירתו. הפסיכולוג מדובב את הילד, מעודד אותו להתבטא בציור, משחק ובדיבור, ומקשר בין הביטויים השונים של הילד לבין הבעיות השונות של הילד. גישה זו מבוססת על עקרונות הטיפול הפסיכואנליטי שהחל עוד בימיו של פרויד.  חשוב לציין כאן, שמחקרים אחרונים מראים שהטיפול הפסיכולוגי האישי בילדים יעיל יותר בהפרעות שנוטות למופנמות (כמו: חרדות, פוסט-טראומה, דיכאון), ויעיל פחות בהפרעות שנוטות להחצנה (הפרעות התנהגות) . הפרעות מוחצנות מגיבות היטב לטיפול אישי – רק כאשר הן ניתנות בתדירות גבוהה יחסית.

הדרכת הורים – בהדרכת הורים ההורים מגיעים ללא הילד אל הפסיכולוג ומשוחחים איתו על הילד: על קשייו ובעיותיו, על רגשותיהם בקשר למצבו, על דרכים להתמודד עם בעיותיו של הילד, ועל כל דבר אחר שקשור לילד – גם אם מדובר בילדות של ההורים עצמם, שמשפיעה גם היא על ההורות שלהם.

טיפול משפחתי – בטיפול המשפחתי מגיעה כל המשפחה אל הפסיכולוג, או לפחות הילד עם ההורים שלו. בטיפול המשפחתי משוחחים ההורים והילד יחד עם הפסיכולוג על הבעיות של הילד, אבל גם על כל נושא אחר שקשור לזה. כך למשל הילד, או הילדים עצמם מעלים נושאים שונים שקשורים למשפחה, או לבעיות המדוברות, או בכלל לנושאים שחשובים להם. הטיפול המשפחתי הוא הזדמנות לילד ולהורים לקבל פידבק מצויין על ההתנהגות שלהם, לשמוע על המחשבות והרגשות שעומדות מאחורי ההתנהגויות, וגם למצוא פשרות ופתרונות לבעיות שעולות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – בטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי-התנהגותי לילדים עוזרים לילדים להתמודד עם הבעיות שלהם בשתי דרכים: דרך אחת היא הקוגניטיבית, כלומר דרך המחשבה.  בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בילדים בודקים עם הילד מה הוא חושב לגבי הבעיות שלו, ומראים לו דרכים אחרות לחשוב על הבעיות שלו. הדרכים השונות לחשוב על הבעיה (כמו למשל לגבי ילד שנוהג להכות: הילד שמולך לא מסוכן ולא כל-כך נגדך כמו שאתה חושב) – עוזרות לילד לשנות את ההתנהגות שלו. הדרך השניה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שבה מסייעית לילדים היא הדרך ההתנהגותית, שבה עוזרים לילד לשנות את ההתנהגויות הבעייתיות (כמו למשל ביישנות, או חרדה מחושך או  אלימות בכיתה), וזאת על-ידי טכניקות שונות כמו מעקב ורישום צמודים אחרי ההתנהגות, מתן פרסים על התנהגות טובה, משחקי תפקידים ועוד. כחלק מהשינוי הקוגניטיבי-התנהגותי משוחחים עם הילד על אפשרויות תגובה טובות ומתאימות יותר מאלו שהוא מכיר ורגיל אליהן, ובכך בעצם עוזרים לו לשנות גם את ההתנהגות שלו וגם את התפיסה שלו על מה שקורה. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יכול להתבצע באופן אישי עם הילד לבד, וגם במסגרת הטיפול המשפחתי (בעיקר כשמדובר בפגישות של ההורים עם הילד, ללא האחים).

 

שילוב של שיטות הטיפול הפסיכולוגי השונות בטיפול אינטגרטיבי –  בטיפול אינטגרטיבי יש למעשה שילוב של גישות הטיפול השונות, לפי הצורך. כך למשל הטיפול יכול להתחיל בטיפול משפחתי, שבו ההורים והילד נפגשים יחד ודנים על הבעיות של הילד ועל נושאים אחרים שעולים בפגישות. במקביל יכול הפסיכולוג להיפגש עם ההורים להדרכת הורים, במידה והוא רואה שיש נושאים מסוימים שעליו להדריך אותו לגביהם בנוגע לילד, ושעל נושאים אלו הוא מעדיף לדבר עם ההורים שלא בנוכחות הילד. בשלב מסוים של הטיפול המשפחתי יכול הפסיכולוג לשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בטיפול, וכמובן, אם יש צורך הוא יכול בהמשך הטיפול גם לערוך פגישות אישיות עם הילד, ובמקביל להמשיך בהדרכת ההורים.

בכל מקרה נדרשת כאן מהפסיכולוג גמישות במעבר בשיטות הטיפול השונות, וכמובן גם ידע בשיטות הטיפול השונות. הפסיכולוג צריך לזהות מתי יש צורך בטיפול פסיכולוגי משפחתי, ומתי בטיפול פסיכולוגי אישי, ולהסביר זאת להורים ולילד.

הגמישות הזו, מניסיוני, מאפשרת התקדמות טובה יותר בטיפול הפסיכולוגי בילד, והתאמה טובה יותר של השיטות השונות להתפתחויות בטיפול ולהתפתחויות שקורות אצל הילד, ההורים והמשפחה כולה.

וממה צריך להיזהר בבחירת שיטת טיפול פסיכולוגי לילדים ?

קודם כל הטיפול הפסיכולוגי לילדים שאני שומעת לא פעם שניתן, ולדעתי הוא ממש לא מומלץ הוא טיפול פסיכולוגי אישי, ללא הדרכת הורים, או עם מעט הדרכת הורים. טיפול כזה לרוב לא יעזור להורים להבין מהן הבעיות של הילד, כיצד להתמודד איתן, ומה החלק של ההורים ובמה הם יכולים לתרום לשיפור הבעיות של הילד. כאשר הטיפול מתמקד בעיקר בטיפול אישי לילד אין זה מספיק, לרוב, לשנות את הבעיות בצורה משמעותית. טיפול אישי ללא הדרכת הורים או עם מעט הדרכת הורים הוא ממש ברירת מחדל, ויכול להיעשות רק במצבים שבהם ההורים לא יכולים להגיע לטיפול בכלל (מפני שהם מוגבלים נפשית, למשל),  וגם אז כדאי היה לתת הדרכה למבוגרים אחרים שאחראיים בצורה שוטפת או יומיומית על הילד (כמו למשל מדריכים בפנימיה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *