ארכיון פוסטים מאת: רחל

אודות רחל

פסיכולוגית קלינית

הגורמים להצלחת טיפול פסיכולוגי

(קטע קצר מתוך ספר בכתובים)

"לפעמים כפסיכולוגית קלינית אני "שוברת את הראש", כמו שאומרים, כדי לדעת מה יכול לקדם את הטיפולים שאני עושה. אני סקרנית מאוד לדעת: מה מצא המחקר על הגדלת ההצלחה של טיפולים פסיכולוגיים? האם יש גורם שמסייע להצלחת טיפול, שאני לא מכירה?

עם השאלה הזו לא רק אני מתמודדת, אלא הרבה חוקרים התמודדו איתה בעשרות השנים האחרונות.

השאלה הזו בעצם מזכירה שאלות עקרוניות גדולות כאלו, שבכלל אנשים שואלים את עצמם, כמו: מה גורם לאדם להיות מאושר? מה לעשות כדי שיאהבו אותי? איך להאריך את חיי? השאלה הראשונה והשלישית מסקרנות אותי כבר הרבה שנים, ועל השאלה הראשונה כתבתי ספר שלם (בר-יוסף-דדון, 2013).

בפרק הזה, כדי לענות על השאלה הגדולה הזו, "מה גורם לטיפול פסיכולוגי להצליח", אני אסקור מאמר ישראלי מצוין, שעוסק בשאלה הזו (זיו-ביימן ושחר, 2014).

אחת מהגישות המשמעותיות ביותר בתחום של טיפול פסיכולוגי היא גישת "הגורמים המשותפים". הגישה הזו בודקת, מעבר לכל הגישות השונות, אילו גורמים עוזרים לטיפול שיצליח.

פרנק טוען, שאותם גורמים עוזרים גם בשמאניזם ובדתות.

אז מהם "הגורמים משותפים" שמביאים לריפוי?

רוזנצוייג, כבר ב-1936, הצביע על גורמים משותפים, שעוזרים בטיפולים על סוגיהם השונים. הוא טען, כי היחסים בין המטפל למטופל וגם המסגרת התיאורטית -הם הגורמים התורמים ביותר להצלחת הטיפול.

קרל רוג'רס הצביע על שלושה גורמים משותפים שמביאים שינוי:

הגורם הראשון – אמפתיה.

הגורם השני – יחס חיובי, הערכה של הפציינט, וקבלה של כל התכונות של הפציינט.

והגורם שלישי, שחשוב בעיני רוג'רס הוא  congruence, כלומר היכולת של המטפל להיות הוא עצמו, וגם להיות כן עם הפציינט לגבי רגשותיו.

התיאוריות של רוג'רס  היו פופולריות בשנות השישים והשבעים, והן המשיכו להשפיע עוד הרבה אחריו."

זהו הקטע שאני הבאתי לכם מתוך הספר שאני כעת עורכת.

אבל מה אתם חושבים?

מה חשוב לכם כדי שהטיפול הפסיכולוגי שאולי תלכו אליו – יצליח?

שיבינו אותכם? שייתנו לכם כלים? שלא יחזרו על טעויות שפסיכולוגים שהייתם אצלם עשו?

מעבר לגישות התיאורטיות והמחקריות, המנסות לגלות מה עוזר לטיפול הפסיכולוגי להצליח, יש גם את התחושות והרצונות שלכם.

מה שאתם חושבים על הטיפול שלכם, מה שאתם זקוקים לו – הוא בדרך כלל אחד המדריכים הטובים ביותר לפסיכולוגית הקלינית לדעת, איך לעבוד איתכם. נכון, לפסיכולוגית יש כמובן עוד ידע רב על איך לקדם טיפול פסיכולוגי, אבל היא זקוקה גם לכם.

אז אל תתביישו לומר מה אתם צריכים. או, לפני כן: לברר ביניכם לבין עצמכם למה אתם זקוקים.

אתם יודעים הרבה.

אל תתביישו לומר זאת.

לפחות מבחינתי, אני אשמח מאוד לשמוע את הרצונות והצרכים שלכם.

להתראות,

רחל

053-2865956

פסיכולוגית קלינית באשדוד

חשוב לי שנצליח

קניות קלילות

היום יצאתי לקניות קלילות. לא רציתי לבזבז הרבה. סתם. ארומה. החלפת בגדים. שימלה אחת באיזה אאוטלט. פגשתי מכרים ואת המדריך שלי בסדנת הכתיבה. היה ממש נחמד. לא בזבזתי הרבה ונהניתי.

בטיפול אני מנסה ללמד אנשים איך להיות קצת יותר שמחים בעזרת שטויות קטנות.

גם אתם אוהבים שטויות קטנות כאלו?

ועכשיו אני באאוטלט של סולתם באשדוד. אין לי שום קשר מסחרי איתם. סתם סחבתי את בעלי שיסחוב לי כמה מחבתות קטנות וזולות. ועל הדרך קניתי עוד כמה שטויות בחנות הזאת. אם תבואו בקרוב תיהנו מהספלים הלבנים אולי? אם הם לא יישברו עד אז…

בברכת חיים מעניינים

להתראות,

רחל

053-2865956

 

 

אה, ואיך אפשר לשכוח. גם חז"ל כבר אמרו: "כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם". כתבתי על כך גם בספרי. אין צורך לזלזל יותר מדי בחומר. חומר יפה משפיע גם על הנפש. בתנאי כמובן, שלא צריך לפשוט את הרגל עבורו.

שינוי אישיותי אפשרי

סקירה של 207 מחקרים מראים, ששינוי אישיותי הוא אפשרי בעקבות טיפול פסיכולוגי, גם אם מדובר בטיפול שאינו ארוך.

אני מביאה כאן את תמצית הסקירה:

 

The Best Way To Change A Neurotic Personality

The Best Way To Change A Neurotic Personality post image

It is possible to change a neurotic personality, results of 207 separate studies find.

People become significantly less neurotic after undergoing therapy, new research finds.

After only three months of treatment, people’s emotional stability had improved by half as much as it would over their entire adulthood.

People who were anxious changed the most in the course of therapy, the researchers found.

After having psychotherapy and/or taking medication, people were also slightly more extraverted.

Both reduced neuroticism and increased extraversion were maintained in the long-term.

Professor Brent Roberts, who led the study, said:

“This really is definitive evidence that the idea that personality doesn’t change is wrong.

We’re not saying personality dramatically reorganizes itself.

You’re not taking an introvert and making them into an extravert.

But this reveals that personality does develop and it can be developed.”

The conclusions come from 207 studies including over 20,000 people.

Changing the personality trait of neuroticism is the key to treating many people with depression and anxiety.

Professor Roberts said:

“Some clinical psychologists see neuroticism at the core of every form of psychopathology, whether it’s drug and alcohol abuse, psychopathy, depression or panic disorder.

The fact that we saw the most change in neuroticism is not surprising because, for the most part, that’s what therapists are there to treat.”

Many people incorrectly think personality cannot change, said Professor Roberts:

“It is very common for individuals to think of personality as that part of them that is really distinct and enduring in a way that is recognizable

[however] there never has been any evidence that people are perfectly unchanging, perfectly stable.”

The study’s authors explained the results:

“Interventions were associated with marked changes in personality trait measures over an average time of 24 weeks.

Emotional stability was the primary trait domain showing changes as a result of therapy.”

The personality changes were dramatic, considering how difficult it can be, Professor Roberts said:

“In terms of our expectations, this is a remarkable amount of change.

In about 50 of the studies, the researchers tracked the people down well past the end of the therapeutic situation, and they seemed to have held onto the changes, which is nice.

So, it’s not a situation where the therapist is just affecting your mood.

It appears that you get a long-term benefit.”

The study was published in the journal Psychological Bulletin(Roberts et al., 2017).

 

המבורגרים ומתבגרים

יש שפע של הצעות לגבי הדרך לאכול נכון. האם אנחנו מאכילים נכון את הילדים שלנו? מה הם אמורים לאכול?

בטיפול הפסיכולוגי הנושא עולה כמובן על ידי הורים, ילדים ומתבגרים.

אני אישית הכרתי לפני כמה שנים את גישת התזונה ואורח החיים הפליאוליתי. זה הוסיף בעיני עוד אפשרויות לתפריט.

יש לעומת זאת מתבגרים שרוצים להיות צמחונים. שלא לדבר על ילדים הסובלים מהשמנה או מהפרעות אכילה כמו בולימיה או אנורקסיה.

מה לכתוב לכם לגבי מה שנכון?

לא אכתוב כי אני פסיכולוגית קלינית ולא דיאטנית קלינית.

אני רק מציעה לשמור על ראש פתוח ולקרוא ולהתייעץ. לא להיות מקובעים.

יש כל מיני דרכים, כך נראה, לאכול נכון ובריא.

אז בברכת הורות נעימה ואכילה מווסתת ובכל זאת מהנה –

אפרד מכם כאן,

רחל.

 

קניות קלילות

היום יצאתי לקניות קלילות. לא רציתי לבזבז הרבה. סתם. ארומה. החלפת בגדים. שמחה אחת באיזה אאוטלט. פגשתי מכרים ואת המדריך שלי בסדנת הכתיבה. היה ממש נחמד. לא בזבזתי הרבה ונהניתי.

בטיפול הפסיכולוגי אני מנסה ללמד אנשים איך להיות קצת יותר שמחים בעזרת שטויות קטנות. גם אתם אוהבים שטויות קטנות כאלו?

וכאן, באאוטלט של סולתם באשדוד. אין לי שום קשר מסחרי איתם. סתם סחבתי את בעלי שיסחבו לי כמה מחבלות קטנות וזולות. ועל הדרך קניתי עוד כמה שטויות בחנות הזאת. אם לבואו בקרוב תיהנו מהספרים הלבנים אולי? אם הם לא יישברו עד אז…

להתראות

רחל

פסיכולוגית קלינית

ומורשה להיפנוט

ומחברת הספר

93 כלים לאושר

שאוהבת גם לקנות שטויות חמודות וזולות.

ביי

053-2865956

 

וכבר שנו במקורות היהודיים:

"כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם"

 

 

טיפול פסיכולוגי באוכלוסיה החרדית

בס״ד

טיפול פסיכולוגי באוכלוסייה החרדית

אני אוהבת את החרדים. בעצם אפשר לומר שקצת גדלתי שם. אבא שלי גדל כחרדי במאה שערים ובבתי אונגרין בירושלים. בילדותי ביקרנו לא מעט את הסבא והסבתא שלו בבתי אונגרין, את הדודה והדוד שלו בגאולה, והסתובבנו שם ברחובות. לימדו אותי לכבד ואפילו להעריץ את האוכלוסיה המיוחדת הזו. בעיני הם היו כמעט מושלמים. שקטים, עדינים וחמים. אני גדלתי מתוך אמונה שהחיים האמיתיים זה שם.

לימדו אותי גם להתלבש כמו שצריך כשאני באה לשם.

היום כשאני גרה ועובדת באשדוד אני פחות רואה חרדים. כן, אני רואה אותם על חוף הים ושומעת את האידיש. אבל לא יוצא לי להיתקל בהם חברתית הרבה. אני רואה שהם באים לטיפולים קצרים ולא מספיק מרשים לעצמם טיפול פסיכולוגי.

לדעתי זה חבל. הנשים החרדיות יכלו להיעזר רבות בטיפול הפסיכולוגי. יש לא מעט בעיות של חרדה, דיכאון, תשישות, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) וגם תופעות פסיכוסומטיות וכעסים מודחקים.

גם לילדים יש חרדות ועכבות. לעיתים יש הפרעות התנהגות בגיל ההתבגרות.

גם זוגות יכלו להיעזר בטיפול זוגי. לא הכל ורוד גם בקרב העדה החרדית בתחום הזוגיות.

לא מספיק להיעזר בתרופות. אדם צריך גם לטפל בעצמו. בנפשו.

בעזרת השם העולם נתן לנו את פרויד ( שהיה אגב יהודי), שלימד אותנו שלדבר מול מישהו מבין -זה פשוט עוזר.

ככה נוצר הטיפול בדיבור.

גם בעשייה אפשר לפתור בעיות. בשינוי אמונות קיצוניות וקשות. זו היתה תחילתו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. או באנגלית – CBT.

גם בעזרת ההיפנוזה אפשר לפתור בעיות, אבל בישראל אנשים פוחדים מההיפנוזה. לא בצדק לרוב. ההיפנוזה דומה יותר לדמיון מודרך. היא לא דומה להרדמה כללית או משהו שכזה.

בכל מקרה, אני הייתי רוצה לראות יותר חרדים וחרדיות מגיעים לטיפול.

זה מגיע להם.

הם רגישים, פגיעים, נחושים וחסכנים.

מגיע גם להם עזרה.

השם, עזור לי לעזור להם.

רחל

פסיכולוגית קלינית

מורשה להיפנוט ומחברת הספר ״93 כלים לאושר״

053-2865956

אל תשאירו הודעות קוליות.

רק סמסים.

08-8659590

כאן אפשר להשאיר הודעה קולית.

להתראות בקליניקה שלי באשדוד. ברובע ד.

מצפה לכם שתבואו קצת לתת לעצמכם סוף-סוף.

וזכרו: עזרה לעצמכם היא עזרה לאחרים.

אין זו אנוכיות לטפל בעצמכם. טיפול פסיכולוגי הוא תיקון הכינור שמנגן עבור כולם.

אנשים צריכים אותכם יותר שורדים ופחות סובלים.

אז אל תזלזלו בטיפול הפסיכולוגי.

הוא עוזר ומחקרים מראים זאת.

קראו עוד באתר שלי אם אתם מתעניינים. הרגישו בנוח.

רק זכרו דבר אחד:

השם עוזר למי שעוזר לעצמו.

 

פסיכולוגית באשדוד

זוהי הקליניקה שלי

הרצאות סדנאות

הרצאות וסדנאות הן מדיום חשוב. לא כולם רוצים ללכת לטיפול פסיכולוגי. יש אנשים שרוצים פשוט לשבת בשקט בין אנשים אחרים ולשמוע מידע. ואולי גם להרים את האצבע ולשאול משהו שמטריד אותם.

הרצאות סדנאות אשדוד

הרצאות וסדנאות הן דבר מעניין ותורם.

גם סדנאות הוא כלי מצויין להתקדם. בסדנה אתם שומעים מה אנשים אחרים עוברים. אתם מבינים, שאתם לא לבד עם הבעיות שלכם. בסדנה יש אוירת "יחד", שהיא חשובה מאוד. בסדנה אתם מקשיבים למנחה ומבינים דברים חדשים, או שאתם מקבלים אישור למה שגם ככה חשבתם שנכון. אולי אחר-כך תקראו ספר בעקבות הסדנה? אולי. אולי תלכו להדרכת הורים? גם אפשרי.

אבל אולי פשוט תחזרו הביתה ותתחילו לחשוב. או תשנו משהו קטן בהתנהלות שלכם מול הילדים, או התינוקות, או הבעל, או האישה. או שתשנו משהו בהתנהגות שלכם בעבודה. או שסתם תחשבו אחרת על דברים, וזה כבר יהיה מצויין.

אני מעבירה סנדאות והרצאות לא רע. אני אוהבת להעביר סדנאות והרצאות.

אני מדביקה כאן דף שהכנתי כדי לחלק למקומות שונים. החלטתי להדביק את הדף כאן, כדי שאנשים שמחפשים סדנאות והרצאות יוכלו להגיע אלי, ואולי אני אוכל לעזור להם, ולאנשים שהם מייצגים.

אשמח אם תקראו. כמובן, רק אם סדנאות והרצאות מעניינות אותכם.

אני עובדת באשדוד, אבל אני יכולה גם לנסוע למקומות אחרים. אני יכולה לנסוע לאשקלון, לנתיבות, לשדרות (אם אין טילים באותו תקופה). אני יכולה לנסוע ליבנה, לראשון לציון, לחולון, וגם לתל-אביב. גם יישובי גדרות לא רחוקים עבורי, וכמובן המועצה האזורית באר-טוביה. אוכל להגיע גם לקרית מלאכי, ואולי לעוד כמה מקומות ששכחתי את שמם, כמו רחובות או נס-ציונה. כמובן, שיכולים להיות שינויים ביכולות ההגעה שלי למקומות שהם מחוץ לאשדוד, אבל פשוט תרימו טלפון ותשאלו אותי, אם אני יכולה להגיע לעיר או ליישוב שבהם אתם חיים.

אז הנה הדף שלי.

תיהנו מהיום שלכם.

להתראות,

רחל

053-2865956 אל תשאירו הודעות קוליות. רק סמסים. אם אני לא עונה. הרבה פעמים אני כן יכולה לענות.

וכן – אני יכולה להתאים את עצמי לצרכים שלכם להרצאות וסדנאות ספציפיות. נושאים שאני יכולה להרצות עליהם הם: אושר, יצירתיות, התפתחות אישית, המשפחה המורחבת, קשיים חברתיים שילוב בין בית למשפחה בעידן המודרני – ועוד. נסו אותי. באמת.

 

הרצאה בנושא:

״אני אמא נוראית״.

ההרצאה תעסוק ברגשות האשמה המפותחים של ההורים. בסכנות של רגשות אשמה אלו וביתרונותיהם. נתייחס לכתבים בנושא בתחומי הפסיכולוגיה השונים.

בסוף ההרצאה יהיה זמן לשאלות ותשובות.תינתן אפשרות לרכישת הספר ״93 כלים לאושר״ כספר דיגיטלי בהנחה משמעותית. בספר טכניקות מעשיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים בהורות.

 

סדנה בנושא:

ההורות לאן?

הסדנה תעסוק בלבטים של ההורים. הסדנה תאפשר להורים להביע באופן פתוח את ההתלבטות שלהם לגבי יכולותיהם ההוריות במטלות השונות לאורך היום.

יינתנו הצעות, טכניקות ודרכים להצבת גבולות.

אורך הסדנה: שעה וחצי.

תינתן אפשרות לרכישת הספר ״93 כלים לאושר״ כספר דיגיטלי בהנחה משמעותית. בספר טכניקות מעשיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים בהורות.

 

סדנה בנושא:

זוגיות בלתי-אפשרית

הסדנה תאפשר למשתתפים להעלות מצבים מביכים ומרגיזים בזוגיות. נתייחס לאתגרי הזוגיות בימינו. לדרישות הלא סבירות ולאמצעים הנפשיים המדולדלים של הזוגיות בתחילת ההורות.

אורך הסדנה: שעה וחצי

תינתן אפשרות לרכישת הספר ״93 כלים לאושר״ כספר דיגיטלי בהנחה משמעותית. בספר טכניקות מעשיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים בזוגיות . 

 

 

 

הרצאה בנושא:

הפנסיה – אסון או תועלת?

ההרצאה תעסוק בפרישה לפנסיה. מהן המשמעויות שלה. האם היא מועילה או מזיקה. מה אנו יודעים על הארכת תוחלת החיים ומהם היתרונות בפרישה מוקדמת.

בסוף ההרצאה יהיה זמן לשאלות ותשובות.

תינתן אפשרות לרכישת הספר ״93 כלים לאושר״ כספר דיגיטלי בהנחה משמעותית. בספר טכניקות מעשיות להתמודדות עם מצבים מאתגרים בגיל המבוגר.

 

ואודותי?

העתקתי על כך דף  מן האתר שלי, שאגב, נקרא: הרגשה-טובה.קום. כותבים זאת באנגלית, כמובן, במחשב או בנייד, ומקבלים את האתר. באתר יש הרבה מאוד חומר חינמי על טיפול פסיכולוגי ועל הפרעות נפשיות.

 

אז מי אני?

אני ילידת 1962. סיימתי את לימודי הפסיכולוגיה הקלינית בשנת 1988 במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ואת ההתמחות (במבוגרים, מתבגרים וילדים – כולל טיפול משפחתי)  סיימתי בשנת 1991.
עבדתי במסגרות שונות, ויש לי ניסיון עשיר בהפרעות שונות, הגילאים השונים, ובטיפול ואיבחון.
אחרי ההתמחות עבדתי בבית-החולים "הדסה" הר-הצופים בירושלים, במרפאה להפרעות אכילה ובמחלקת ילדים ונוער. בקליניקה פרטית אני עובדת מאז 1992.
ב-1999 עברתי לאשדוד, ומאז אני חיה ועובדת באשדוד.
בנוסף לקליניקה הפרטית עבדתי בעבר גם עם קופות-החולים "מאוחדת" ו"לאומית". היום אני נמצאת ברשימה של קופת-חולים כללית – משלימה, ומקבלים עבור הטיפול אצלי החזר כמקובל עבור טיפול לפסיכולוגית קלינית, דרך הפנייה של רופאי הילדים.

בשנים האחרונות אני עובדת באופן פרטי, וגם עם מכון הקבע של צה"ל, ובין השאר גם עם חיל האוויר.
אני נשואה עם שלושה ילדים.
במהלך השנים השתדלתי ללמוד סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי, על מנת להיות מסוגלת לתת לכל מטופל את הטיפול הדרוש שלו.
כך למדתי טיפול בגישה פסיכואנליטית, שהיא הגישה שהתפתחה מפרויד. גישה זו מקורה במטפל,  המקשיב למטופל, מפרש את דבריו, וכן מרגיש ומבין, בהמשך ליחסים המתפתחים ביניהם –   על הדינמיקות הפנימיות והחיצוניות של המטופל.
משהרגשתי שגישה זו אינה מספיקה עבור כל המטופלים למדתי גישות נוספות, בהן: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בעזרת היפנוזה, מדיטציה וייעוץ.  
בשנים האחרונות נוסף לטיפולים אני גם כותבת מאמרים ורשימות בעיתונות המקוונת, בעיתונות הפסיכולוגית המקצועית ובבלוג המקצועי שלי.
ב-2013 יצא לאור ספרי "93 כלים לאושר – כלים מעשיים למאבק במצבי-רוח רעים ולבניית הרגשה טובה".
ב-5 באוגוסט 2014 קיבלתי את הדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת WEST COAST.
הדוקטורט הוא "האופנה האחרונה" בדוקטורטים בעולם. למעשה הוא אות הוקרה מיוחד, בינלאומי, הניתן לאנשים שכתבו ספרים בעלי משמעות (לספר, בין השאר, ביבליוגרפיה עניפה ותיאוריה על SELF-EFFICACY  ואושר, בהמשך לתיאוריה של פרופ' מרטין זליגמן). הספר נכתב במשך שש וחצי שנים.
ב-1.1.2018 הגשתי לאוניברסיטת חיפה עבור פרס בהט ספר נוסף. הספר נקרא "אתר פסיכולוגי", והוא מתאר את עבודתי כפסיכולוגית קלינית, ואת ההפרעות הנפשיות השונות שבהן אני מטפלת. הספר זכה לפתח-דבר מחמיא מהפסיכולוג הקליני והמדריך נחי אלון. נחי אלון מלמד ב"פסיכו-דהרמה, בית הספר לתורת הנפש הבודהיסטית. הוא מחבר שותף עם פרופ' חיים עומר ל"מעשה הסיפור הטיפולי" ו"השטן שבינינו". כעת הם הוציאו ביחד סדרה של שלושה סרטים, הסוקרים את עבודתם המקצועית המשותפת לאורך השנים.
באופן כללי, כמטפלת מטרתי היא ליצור קשר טוב וברית טיפולית מוצלחת עם המטופל. אני מעוניינת לתת לכל מטופל את הטיפול המיטבי עבורו, ולהתחשב בצרכיו וברצונותיו לגבי הטיפול, תוך שימוש בידע העדכני הקיים היום  (EBT) לגבי בעיותיו הספציפיות.

 

פנו אלי לשיחה או להתייעצות בנוגע להרצאה או לסדנה. אשמח לעזור.

053-2865956

08-8659590

רחל

 

״ צרה בלב איש – ישיחנה״

״הנה מה טוב ומה נעים  שבת אחים גם יחד״

בסייעא דשמייא

 

התמכרות לקניות?

ים. אפשר לשלם לבית קפה מעט, ואפשר לשבת סתם על החוף.

די לקניות. למה אנחנו קונים כל כך הרבה. מה נותנות לנו הקניות?

אלו שאלות חשובות. יש אנשים המכורים לקניות. להיות מכור לקניות זה בסדר. מה שלא בסדר זה אם הקניות המוגזמות פוגעות במצב הכלכלי שלך.

למה לך לאבד כסף בגלל קניות מיותרות? למה לך לסבול רגשי אשמה וכעסים?

שימי קץ להגזמה בקניות. באמת.

אני לא נגד קניות. זה כייף לקנות. אני נגד בזבוזים מיותרים ששמים אותכם כמעט על קו העוני. או מסבכים יחסים. או גורמים חכם לעבוד יותר מדי.

בינינו – החיים שלנו די יקרים. יכולנו לחיות יופי על כרוב, שעועית לבנה חמאה ובשר בקר מיובא זול. באמת.

אבל אנחנו רוצים יותר. ויותר. ויותר. וזה באמת אחלה. למה לא. אפשר לקנות היום המון בחמישים שקלים למשל.

מה אני כפסיכולוגית קלינית יכולה לעזור?

לספר לכם על הידע שלי בנושא. לעזור לכם לדבר על זה ולהבין מה קורה. לתת טכניקות של סיביטי ( CBT – טיפול קוגניטיבי – התנהגותי). ללמד מדיטציה. שזה גם סיביטי דור שלישי בעצם. לעבוד עם הגישה של פרויד. להבין חלומות בנושא. היפנוזה.

רק תגידו.

אני רוצה לעזור לכם. ולכן.

טלפנו אלי ונדבר ונקבע.

בבקשה.

שמרו על כספכם היקר.

השתמשו בו נכון.

להתראות,

רחל

פסיכולוגית קלינית

אשדוד

053-2865956

חשיבה חיובית בטיפול הפסיכולוגי

לאחרונה התחלתי לשאול  פציינטית שלי, מדלן, בת ארבעים ומשהו (מקרה בדוי) למה היא שואפת, מה היתה רוצה שיהיה בחיים שלה.

אספר לכם קודם על הטיפול הפסיכולוגי במדלן:

מדלן מדוכאת כבר ארבע שנים. היא נמצאת כבר חצי שנה בטיפול פסיכולוגי. יש שיפור מסוים במצב הרוח שלה, אבל היא עדיין לא מרגישה שהיא "עלתה על הגל הנכון", כלומר עדיין אין שיפור משמעותי בסימפטומים של הדיכאון. ואנחנו מדברות לא מעט על הסיבות לדיכאון שלה. על כך שהיא נולדה להורים דיכאוניים, כך שיש לה גנים דיכאוניים. על כך שהיא לא מרוצה בחיים שלה, וסובלת מכך שהיא שמנה – אבל אין לה אנרגיות עכשיו לרדת במשקל. על בעלה, שגם הוא שמן ולא מושך בעיניה, שלא מתייחס אליה. על שני ילדיה, שכבר בגרו ועזבו את הבית, ועסוקים מדי, להרגשתה, בעצמם. על כך שהיא חשה, שעבורה, החיים כבר נגמרו. עם זאת, מדלן בטיפול הפסיכולוגי כועסת על עצמה שהיא חזרתית: "כל הזמן אני חוזרת על אותם נושאים," היא אומרת, "אני משעממת. אבל מה לעשות? זה מה שמעסיק אותי…"

עד עכשיו שיקפתי את תחושותיה של מדלן, והייתי אמפתית למה שעובר עליה, כשאני במקביל מציעה התערבויות מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שמדלן לא יישמה אותן. היא היתה אומרת, "אני רוצה, אבל אין לי כוח לזה."

לאחרונה, גם אני הרגשתי שכדי להתקדם בטיפול הפסיכולוגי כדאי לגשת אליה בגישה אחרת. אמרתי למדלן, שאני רוצה שנוכל לחשוב גם על מטרות שלה, על דברים חיוביים בחיים שלה. שהכי קל לחשוב באופן שלילי, זהו המגנון האוטומטי שלנו, ויש צורך  במאמץ כדי לחשוב בצורה חיובית יותר. לא רציתי להישמע כמי שאינה מתחברת למדלן, ואינה נמצאת איתה היכן שהיא נמצאת. לא רציתי להישמע כמי שנוזפת בה על נטייתה לספר כמה קשה לה. אבל הרגשתי תחושה של חוסר-מוצא, ושאנחנו שוקעות יחד באיזו ביצה רדודה, ושעלי לעזור למדלן לשנות כיוון וזוית ראייה.

התחלתי לשאול את מדלן  על פעילויות שלה בתחומים, שהם החוזקות שלה, כלומר בתחומים שבהם היא בעלת-יכולות גבוהות. ואז היא התחילה לדבר על העבודה שלה כמורה בכיתות הנמוכות. הפציינטית שלי היא מורה אהובה ומוערכת, ובזמן שהיא עובדת היא מרגישה נחמה ועניין. היא גם אוהבת את הקשר עם הילדים הקטנים. בטיפול הפסיכולוגי היא התחילה לספר לי על התכניות שלה לעתיד בקשר לכיתה שלה. היא סיפרה, שהיא מתכוונת לעשות טיול מיוחד לכיתה למקום של שקט, ולאפשר להם ללמוד שם. פעם אחרת סיפרה, שהיא מלמדת אותם כעת לשיר, ומכניסה תכנים של לימוד לשירים עצמם. גם על ילד מיוחד, שהיא מקדמת, היא סיפרה. זהו ילד, שנראה לה שקט במיוחד, אבל היא הצליחה ליצור איתו קשר כך שהוא לומד טוב יותר. היא תיארה שהוא מסתכל עליה לא מעט בעיניו הגדולות בזמן השיעור, והיא מרגישה כלפיו חיבה רבה.

השיחה על הנושאים האלו שיפרה את מצב הרוח של הפציינטית שלי. היא דיברה על תוכניות נוספות שהיתה רוצה לעשות בהוראה, כמו למשל לכתוב מאמר על לימוד דרך שירים, ולשלוח אותו לביטאון המורים. היא חשבה על האפשרות להעביר השתלמות לצוות בית הספר בנושא הזה.

אחרי כמה פגישות שבהן דיברנו על החוזקות של מדלן בטיפול הפסיכולוגי, מדלן שוב דיברה על הקשיים שקיימים, וחזרה להיות אוירה של דיכאון וכבדות באויר. אני שיקפתי מה שהרגישה, ואמרתי שאולי השיחות החיוביות יותר מרגישות עכשיו כמו אשלייה, ושהאמת היא שלא טוב לה.

את הפגישה אחרי כן התחלנו עם התלבטות: האם לדבר על כל אותם תכנים כבדים, המעסיקים אותה, או אולי לעסוק בחיובי ובחוזקות? אני הצעתי שברבע השעה האחרונה, בכל פגישה בטיפול הפסיכולוגי, נעסוק בדברים החיוביים. מדלן סיפרה על אחר הצהרים קשה שעבר עליה השבוע, בו כבר חששה שהיא עומדת להתפרק נפשית. על הייאוש שלה מעצמה. על חוסר האונים שבו מסתכלים עליה ילדיה, עד שהיא תוהה כמה הם מבינים שקשה לה. על הניסיונות היפים של בעלה לעזור לה, לעיתים. ואחרי כחצי שעה מדלן אמרה: "די, אני חוזרת על עצמי, אני לא רוצה לעסוק כל כך הרבה בייאוש הזה. כן כדאי לדבר על החיובי." ואני אמרתי: "יופי. למה לא? בואי נדבר על דברים שאת אוהבת, על תכניות מעניינות שיש לך."

ואז מדלן סיפרה על תוכנית שיש לה לשפץ את הבית שלהם. היא עדיין לא התחילה, אבל יש לה כבר תוכנית. האם היא תצליח ליישם את התוכנית הזו? היא דיברה על החשש שתדחה את התוכנית יותר מדי. אני שאלתי, מה היתה רוצה לשפץ בבית, ומדלן תיארה לי איך היתה רוצה לעצב את הסלון מחדש. ליצור קיר מצופה בלבנים בהירות. להצמיד מדפים בצבע לבן, ועליהם ספרים ופרחים. לקנות שולחן לבן חדש, ולצבוע את השידה שעליה עומדת עכשיו הטלויזיה. גם את הספות היתה רוצה לשנות. כשמדלן תיארה את התוכניות שלה, היה ברק בעיניים שלה והתרגשות חיובית בקול שלה. אמרתי לה זאת.

אמרתי לה: "מדלן, יש לך ברק בעיניים עכשיו. הקול שלך נשמע אחרת. את נראית עירנית יותר. תנוחת הגוף שלך זקופה יותר. כמה טוב שאנחנו מדברות על התכניות האלו".

מדלן חייכה חיוך שהיה בו לפתע רתיעה ואמרה: "אבל אני אצליח להגשים את התוכנית הזו? זה אפשרי?" היה ספק בקולה. אמרתי לה: "בוודאי שזה אפשרי. תתחילי לדבר על כך עם בעלך. עשי לך רשימות מסודרות, מה את רוצה. חשבי את העלויות. אפילו החליטי, שכל יום את מקדישה לפרוייקט הזה לפחות חמש דקות. בסופו של דבר תראי שתשקיעי יותר זמן מאשר חמש הדקות שהתחייבת אליהן. חפשי גם אתרים לעיצוב הבית אם יש לך עוד תהיות מה לעשות בשיפוץ. בהמשך גם תחפשי הצעות מחיר, ותחשבי עלויות. תשמרי כסף בצד לשיפוץ."

מדלן הסתכלה בי בעניין במבט, שהוא מבט מהצד. חיוך עלה על פניה.

"זה טוב מה שאת אומרת לי", אמרה, עם החיוך הקטן על פיה. "את מעודדת אותי לדברים טובים. מצב הרוח שלי קצת טוב יותר."

בפגישות אחר כך מדלן המשיכה לדבר על מה שמטריד אותה. על הקשיים, על הכבדות. אבל היא שילבה גם דיווחים ודיבורים על התוכניות שלה לשיפוץ, ועל רצונות ותכניות אפשריות אחרות שעלו. כשדיברה על התכניות היא נראתה חיה וזקופה יותר, וגם טון קולה נשמע ערני ומתלהב לעיתים. היא אמרה, שהדיבור כאן על התוכניות גורם לה להרגיש עם תקווה, ושמצב רוחה השתפר באופן כללי. "עוד יש על מה לעבוד," היא אמרה, "אבל אני כבר בין שישים לשבעים אחוז מהזמן במצב רוח טוב או בסדר". "זה יפה," אמרתי. "אי אפשר הרי להיות במצב רוח טוב כל הזמן…"

אחרי שתיארתי לכם קטע מהטיפול של מדלן, אני רוצה להעלות כאן גם את הרקע התיאורטי של מה ההתערבויות הפסיכולוגיות, שסיפרתי לכם עליהן עד עכשיו.

נתחיל בפרויד.  פרויד חילק את הנפש לכמה חלקים: האיד, היכן שהיצרים שוכנים. הסופראגו, היכן ששוכנים המצפון והאידיאלים. וביניהם – האגו, שמתווך בין שניהם לבין המציאות, ומיישם את המסרים שהאיד והסופראגו מעבירים לו, תוך התחשבות והתאמה למציאות החיצונית.

בעצם, החלק באישיות, שנתנו לו מקום כשדיברנו בטיפול הפסיכולוגי על הרצונות של מדלן הוא הסופראגו. כזכור, הסופראגו, הוא מקום משכנם של האידיאלים, ומדלן ציינה מהם האידיאלים שהיא רוצה. היא החליטה לבטא אותם, ואני עודדתי אותה לחשוב עליהם, ואחר כך, באמצעות האגו, לנסות ולממש אותם במציאות. אפשר גם לומר, שחלקים באיד משחקים תפקיד ברצונות של מדלן. אולי יש כאן יצרים לאסתטיקה, ליופי חושי, יצרים שמדלן לא נתנה להם רשות ולגיטימציה.

קרל רוג'רס היה  מאבות הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה, ואבי שיטת הטיפול הממוקד בלקוח. רוג'רס סבר כי המניע האנושי העיקרי הוא השאיפה להגיע למימוש עצמי. לדעתו שורשן של בעיות נפשיות הוא באי ההתאמה בין "העצמי האידאלי", "העצמי" וה"עצמי בפועל". כדי לצמצם פער זה על האדם או להגביה את האני המציאותי, או לצמצם את האני האידיאלי. בנוסף בולט הניגוד בין רוג'רס לפרויד בראייתו האופטימית של רוג'רס את הטבע האנושי. לטענת רוג'רס, המטפל הקליני לא אמור להוות דמות סמכותית או מייעצת אלא כזה שיספק תמיכה, חום ואמפתיה לכיוונים אליהם יחליט המטופל עצמו לפנות.

בעבודה שבה העלינו את הדברים שחשובים למדלן בעצם עזרתי למדלן להיות, קודם כל, מודעת ל"עצמי האידיאלי" שלה: לרצון לשפץ את הבית. לרצון שלה לחיות בסביבה יפה יותר. אחרי שבחנו מהו "העצמי האידיאלי" של מדלן, גם עזרנו לה ליישם אותו, כך שהמרחק בין "העצמי האידיאלי" ל"עצמי בפועל" יצטמצם. צמצום זה הביא לשיפור בבריאות הנפשית של מדלן. השתדלתי לספק למדלן אוירה של תמיכה, חום ואמפתיה לכיוונים אליהם היא החליטה שחשובים לה. גם כשהחלטנו על מה לדבר בטיפול וכמה, האזנתי לרצונות שלה.  

בנוסף שידרתי אופטימיות בטיפול הפסיכולוגי (זליגמן 2012, ג'ונסון, 2004): אם תלכי אחרי "העצמי האידיאלי" שלך תרגישי יותר טוב. יש דרך להרגיש טוב יותר.

פרופ' שחר גולן, פסיכולוג קליני וחוקר, במאמר שלו מ-2015 , מדבר על projectuality (גולן 2011, גולן 2012 ), כלומר על השלכת העצמי האמיתי שלנו על העתיד, על מנת לבנות לנו תמונה חיובית שאליה אנחנו רוצים לשאוף. גולן גורס, כי השלכת העצמי האמיתי שלך על העתיד, ויישום שלו, גם באמצעות גישות התנהגותיות כמו ה-Behavioral Activation  (קנטר ושות', 2009), יגרמו לך להרגיש את עצמך מלא התלהבות ויצר חיים (zest), ועם תחושה של משמעות. בשיטה של behavioral activation אנו מבררים עם הפציינט מהן המטרות החשובות לו, ואלו פעולות צריך לעשות כדי לממש מטרות אלו. כמו בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחרדות, גם בשיטה זו בונים עם הפציינט סולם התקדמות לפי דרגת הקושי של יישום הפעולות עבורו, תוך שמתקדמים בסולם בהדרגה.

וכאן המקום לפרוש את התיאוריה של הפסיכותרפיה החיובית. גישה חדשה, יחסית, זו, מבוססת על גישתו של פטרסון, שהדגיש שהפסיכולוגיה חייבת לעסוק בכוחות כמו בחולשות (רשיד, 2015).  רשיד, הוא מיוצרי הפסיכותרפיה החיובית (PPT – Positive Psychotherapy ) יחד עם זליגמן,  שהוא מראשי גישת הפסיכולוגיה החיובית. רשיד כותב, כי ההתמקדות של הפסיכותרפיה על ריפוי סימפטומים הוא מובן, מפני  שהמוח האנושי נוטה לכוון השלילי. המוח שלנו נוטה לשלילי – מחקרים מראים, כי המוח האנושי מגיב יותר בחוזקה לשלילי מאשר לחיובי. יותר קל ליצור רשמים שליליים, ויותר קשה לסלק אותם. בהקשר הקליני, דברים שליליים, בגלל הערך האינפורמטיבי הגדול יותר שלהם, בדרך כלל מקבלים יותר תשומת לב, ויוצרים ייצוגים קוגניטיביים מורכבים יותר. עם זאת, מחקרים מראים, כי  מטפלים שעוסקים גם בחוזקות של המטופלים שלהם – משפרים את התוצאות החיוביות של הטיפולים. גישת הפסיכותרפיה החיובית  תוקפה כבר על אבחנות  של דיכאון מתון עד קשה (שם נמצאה הגישה עדיפה על פני טיפול-כרגיל), ומחקרי ניסיון מראים שהיא עוזרת בהפרעות של חרדה, דיכאון, פסיכוזה, הפרעת אישיות גבולית ותמיכה בהפסקת עישון.

הפסיכותרפיה החיובית יכולה להיות מיושמת במלואה, ואז היא מכילה ארבעה-עשר מפגשים שיש בהם נושאים קבועים מראש, ותרגילים לנושאים אלו. הפסיכותרפיה יכולה גם להיות מיושמת באופן חלקי, כחלק מגישה אינטגרטיבית. יש לציין, שאין מדובר בטיפול פסיכולוגי המתייחס רק לחוזקות –  האמפתיה היא חלק אינטגרלי מהטיפול, ולפני שמציגים את המושגים החיוביים חשוב להיות אמפתיים לסבל, ולעסוק בו.

ובחזרה למדלן.

מדלן החלה בשיפוץ בביתה מספר חודשים אחרי שהתחלנו לדבר על כך בטיפול הפסיכולוגי. לשיפוץ קדמו חלומות בהקיץ של מדלן על השיפוץ, חלומות מהם נהנתה. אני הדגשתי בפניה שגם החלומות בפני עצמם יש להם ערך חשוב – הם תורמים למצב הרוח הטוב. לאחר החלומות בהקיץ על השיפוץ – מדלן החלה לדבר עם בעלה על השיפוץ, והחלה לבדוק אתרים שונים ברשת, שבהם הצעות שונות לעיצובים. עצם השיטוט באתרים האלו ברשת גרמו לה להיות שמחה ומלאת תקווה.

לא היה למדלן קל להזמין אנשי מקצוע מפני שמטבעה היתה חסכנית, וחששה מהעלויות. אבל היא הצליחה למצוא כמה בעלי מקצוע שעשו עליה רושם אמין, והיא הבינה שהסכום שהקצתה לשיפוץ, כעשרת אלפים שקל, יספיק לשלב ההתחלתי, עד לקניית הרהיטים. השיפוץ של מדלן הגיע לכדי סיום, והיא היתה מרוצה ממנו. במקביל לשיפוץ הזה מדלן החלה בפרוייקטים נוספים. למשל, היא החלה לפגוש חברות. היא נהנתה מהמפגשים האלו – היא נהנתה לדבר עם החברות, לצחוק איתן, ולשבת איתן בבתי קפה.

היא גם החלה לקנות לעצמה כמה בגדים חדשים, והרגישה שנעים לה יותר להיראות טוב יותר. כאן, שוב, אפשר לראות, שמדלן מימשה את האידיאל של הסופראגו – להיראות טוב יחסית, או שהגשימה את העצמי האידיאלי.  בהמשך הפגישות המשכנו לדבר על דברים שמרגשים את מדלן, ושהיא רוצה לממש אותם. מדלן הביאה לפגישות גם התלבטויות, חששות ולחצים שונים. אבל מבחינתה, היא אמרה, היא כבר במצב אחר. היא כבר לא מדוכאת. את הדיכאון שהיתה בו היא ראתה כבר כמצב שעבר וחלף.

עד כאן סיפרתי לכם על מדלן.

הסיפור של מדלן הוא סיפור מעניין של טיפול פסיכולוגי, אבל מעבר לסיפור – רציתי לספר לכם איך אפשר להכניס לטיפול הפסיכולוגי כל מיני סוגים של חשיבה חיובית.

איך אפשר גם להיות עם הסבל הקיים, אבל גם לבנות נתיב פנימי, ואולי אפילו נתיב ביולוגי-נוירולוגי (לפי המחקרים במדעי המוח), לחשיבה חיובית יותר.

לא צריך להיות לגמרי חיוביים, אבל חשוב להבין, שחשיבה חיובית גורמת להרגשה טובה יותר. שאין מדובר רק בגישת ניו-אייג' תמימה, אלא בגישה שהולכת וצוברת הוכחות מחקריות בתחום הטיפולי של הפסיכולוגיה הקלינית הרצינית והמבוססת מדעית.

כפסיכולוגית קלינית אני שמחה לצרף את הגישה הזו למערך הטיפולי ולכלים הטיפוליים. השיטה הזו משפיעה ועוזרת, כחלק ממערך שלם של טיפול פסיכולוגי המכוון לרצונות הפציינט, השם דגש על ברית טיפולית טובה, וקשר טיפולי נעים ומגדל.

 

ביבליוגרפיה:

Johnson, S. M. (2004) The Practice of Emotionally Focused Couple Therapy: Creating Connection (Basic Principles Into Practice Series) 2nd Edition. Routledge, New-York.

Kanter, J., Busch A. and  Rusch L. (2009) Behavioral Activation: Distinctive Features (CBT Distinctive Features). Routledge, New-York.
by Seligman M. E. P (2012) Flourish: A Visionary New Understanding of Happiness and Well-being. Free Press, New-York.
Shahar, G. (2011) Projectuality versus Eventuality: Sullivan, the (ambivalent) Intentionalist. Journal of Psychotherapy Integration, 2011, vol.21, no.2, 211-220.

Shahar, G. (2012) “I don’t want to be here”: Projectuality versus Eventuality in the life, symptoms and treatment of ms. T. Journal of Psychotherapy Integration, 2012, vol.22, no.1, 27-32.

Rashid, T. (2015) Positive psychotherapy: A strength-based approach. The Journal of Positive Psychology, 2015, vol. 10, No.1, 25-40.

לחשוב חיובי זו לא רק סיסמה. זהו תהליך רצוני ומכוון.

התערבויות בטיפול הזוגי

 

טיפול זוגי אינטגרטיבי הוא הגישה בה אני עובדת בטיפול הזוגי. הטיפול הזוגי אינטגרטיבי הוא טיפול המשלב בתוכו גישות שונות של טיפול זוגי.

ומה באמת קורה בחדר הטיפול הזוגי?

בני הזוג מספרים בטיפול הזוגי על הקשיים, התסכולים והרצונות שלהם בקשר לבני הזוג. הם מספרים על רגעים קשים, על אכזבות ועל תקוות.

אני כמטפלת זוגית מנסה לעזור להם בכמה דרכים:

 אני עוזרת להם לדבר זה עם זה ללא הפרעות: כך אם בן זוג אחד מתערב בדברי השני, אני עוצרת אותו ומאפשרת לבן הזוג שמדבר לסיים את דבריו. זוהי לכאורה טכניקה פשוטה, אך היא מאפשרת לבני הזוג לבטא בטיפול הזוגי את מה שהם חושבים ולהקשיב אחד לשני. דיבור והקשבה אלו הם חיוניים, מפני שאצל זוגות רבים יש קושי בתקשורת כזו: הם נוטים להיכנס אחד לדברי השני, ואז השני עונה, והראשון מחזיר לו. וכך, במקום דו-שיח של הקשבה, שבו האחד מסביר את עצמו והשני מקשיב, נוצרת התנצחות. כל אחד מדבר במשפטים קצרים בקול מורם, ובני הזוג בעצם מדברים יחד… איש מהם אינו מקשיב לדברי השני, והם גם לא מרגישים שדבריהם מתקבלים. ברור, שגם אני איני יכולה להקשיב כך לבני הזוג. הדיאלוג המסודר יחסית הופך להיות מריבה.  לכן, אני רואה זאת כחיוני בטיפול הזוגי לאפשר את השיח הזוגי התקין והמקשיב. ואכן זוגות אומרים בסוף המפגש של הטיפול הזוגי: הצלחתי להבין טוב יותר מה בעלי, או אשתי – חושבים. הצלחתי לבטא את עצמי. בבית אנחנו לא מצליחים בכלל להקשיב אחד לשני. בטיפול הזוגי אנחנו מצליחים לדבר. כמובן, שהשאיפה שלי היא, שהיכולת הזו לדבר תעבור גם לבית, כאשר אני איני נמצאת עם בני הזוג.

  • אני משתדלת להיות אותנטית בטיפול הזוגי – קל לפסיכולוגים קליניים ליפול למלכודות מקצועיות, אשר גורמות להם להיות יותר מדי "אנשי מקצוע" ופחות מדי "בני אדם". ברור, שבטיפול הזוגי יש לי את המקום שלי כמטפלת הזוגית, אבל אני משתדלת להביא את עצמי בצורה אותנטית. זאת אומרת לומר מה שאני חושבת ומרגישה – כשצריך, לשתוק לפעמים כשאין משהו משמעותי להגיד, לצחוק עם בני הזוג, להתנצל כשצריך וגם לספר סיפורים על אנשים אחרים ועל עצמי – אם אני רוצה להמחיש בעיה דומה לשלהם. לספר על מחקרים שקשורים למה שהמטופלים בטיפול הזוגי עוברים. ההתנהגות האותנטית הזו, מניסיוני, עוזרת ליצור קשר טוב ביני לבין בני הזוג, וגם מאפשרת לנהל את הטיפול באוירה טובה. אני משתדלת לדבר בשפת בני-אדם, ולא בשפה פסיכולוגית וגבוהה מדי. אני משתדלת לדבר בגובה העיניים. אני משתדלת להיות "אני" כשאני מנסה לעזור לבני הזוג לפתור את בעיותיהם.
  • אני מצביעה על דינמיקות שקורות בין בני הזוג. כך למשל אם בן זוג אחר מדבר בנימה כועסת, ולכן השני נראה נרתע, אני מצביעה על כך בטיפול הזוגי. אם ישנם מעגלים שליליים, שבהם ביקורת של האחד מביאה להצטמצמות של השני, מה שגורם שוב לביקורת מצד הראשון – חשוב להצביע על כך. המעגלים השליליים האלו יכולים לשחק תפקיד מכריע בדינמיקה של הקשיים של בני הזוג, והארה שלהם בטיפול הזוגי עוזרת לרכך את עוצמתם ולמנוע את הפעלתם.
  • מתן אמפתיה לרגשות ולחוויה – בתוך הסערה של הקשיים הזוגיים לא פעם חסרה האמפתיה (=הבנה לחוויות הפנימיות של הזולת) לבן-הזוג או לבת-הזוג. כך שני בני הזוג מגיעים לטיפול הזוגי כשהם משוועים לאמפתיה לקשייהם. בטיפול הזוגי אני משתדלת  להיות אמפתית עם מה שחווה האדם בתוך הזוגיות. כך אני משתדלת להיות אמפתית עם תחושות של כעס, אפליה, הזנחה רגשית, בגידה ועוד. עצם מתן ההבנה והאמפתיה למצבים האלו – מרגיע את הרוחות של בני הזוג. הם מרגישים תחושת הקלה גדולה, שמישהו הבין אותם. שידור האמפתיה בתוך תהליך הטיפול הזוגי עוזר גם לבן הזוג להיות אמפתי יותר כלפי בת-זוגתו, ולהבין דינמיקות פנימיות שהוא לא הבין קודם, ורק כעס על הביטוי ההתנהגותי של רגשות אלו.. אין זה קל להיות אמפתיים בתוך "הבלגן הזוגי" – מתן אמפתיה דורש להתעלות מעל להתנהגויות המרגיזות או הנמנעות של בני-הזוג, שקל יותר להיות שיפוטי כלפיהן. מתן אמפתיה מביא להתבוננות מבעד להתנהגויות החיצוניות, התבוננות שמשדרת הבנה וקבלה של רגשות קשים. ואולי דווקא בגלל שקשה להיות אמפתי בתוך הבלגן הזוגי –  חשוב להיות אמפתיים. מפני שאמפתיה להתנהגות הזוגית מאפשרת לבני הזוג להפריד בין הרגשות לבין ההתנהגות החיצונית. אמפתיה מאפשרת לאדם לחוש, שיש הצדקה לרגשותיו. אמפתיה גם מרגיעה. כאשר בני הזוג מקבלים אמפתיה לרגשותיהם בטיפול הזוגי, הם מבינים שרגשותיהם היו סוערים וקשים, ולכן הולידו התנהגויות קשות וסוערות. אבל הם לומדים גם, שיכולות להיות דרכים אחרות להתמודד עם רגשות קשים, ולאו דווקא לבטא אותן באמצעות חזרה על התנהגויות בעייתיות, שמסלימות מעגלים בעייתיים בזוגיות.
  • בטיפול הזוגי אני מצביעה על התנהגויות שהן פוגעות או מיטיבות לבני הזוג. חלק משמעותי בשמירה על זוגיות טובה הוא הידיעה מה מזיק ומה אינו מזיק לקשר. ישנם בני-זוג אשר חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות, אשר גורמות לפגיעה או להתרחקות של בן הזוג. מבחינתם התנהגויות אלו הן תקינות, ואף חשובות בזוגיות. כך למשל יש בני זוג שחושבים שחשוב לומר הכל בפני בני זוגם. להיות כנים. אלא שהכנות הזו יכולה לפעמים להיות פוגעת מאוד. לכן, מתפקידי כמטפלת זוגית הוא להצביע על ההשפעה השלילית או החיובית של התנהגויות מסוימות. אני גם מסבירה מדוע התנהגות כזו אינה רצויה, וכיצד ניתן להחליף אותה בהתנהגות אחרת. קראו על כך יותר בסעיף העוסק בלימוד התנהגויות חדשות בטיפול הזוגי.
  • הבנת הרקע המשפחתי – כל בן זוג מגיע לזוגיות מרקע משפחתי מסוים. כך למשל יש אנשים, המגיעים אחרי שגדלו בבית שבו רבו בצורה לא מתאימה. יש אנשים, המגיעים מבית, שבו לא ביטאו רגשות, והיתה אוירה של הסתגרות. כל משפחה מלמדת את ילדיה מודל מסוים של התנהגות, וזאת בשילוב עם הגנטיקה של הנטיה ההתנהגותית, שעוברת גם היא מן ההורים לילדים. כך מגיע כל בן זוג לזוגיות כשיש לו נטייה גנטית להתנהגויות מסוימות, וגם נטייה משפחתית לדפוס מסוים של התנהגות. הבנת המקור של הדפוסים האלו בטיפול הזוגי היא חשובה. כך אנחנו מבינים מדוע אדם מסוים הוא רגזן, והשניה היא מרצה. לעיתים אנחנו מתנהגים בזוגיות בכוונה בצורה הפוכה מכפי שראינו את הורינו – בכדי שלא נהיה כמוהם. דווקא החוויה שלנו כילדים שחוו את ההתנהגויות של ההורים, והעריכו אותן או סלדו מהן – יכולה להשפיע רבות על ההתנהגות הזוגית שלנו. העלאת הדפוסים המשפחתיים הזוגיים מאפשרת לבני הזוג לראות את המקור להתנהגותם, אבל גם לפתח עמדה ביקורתית כלפיהם. האם אתה רוצה להיות כמו אביך? האם את רוצה להיות דומה לאימך, או שונה ממנה לחלוטין? הידע שלנו על  ההתנהגות הזוגית המשפחתית בהחלט יכול לעזור לנו להבין מדוע אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים – וכך לסלוח לעצמנו. וההיזכרות בדפוסים שבמשפחתנו  גם מאפשרת לנו לעשות בחירה מחודשת – האם אני רוצה לחיות כמו הורי או לא? דווקא ההשפעה החזקה שיש להתנהגות ההורים על הילדים היא שמאפשרת לנו גם להניע את עצמנו לשינוי ולמציאת התנהגות זוגית טובה יותר עבור עצמנו.
  • לימוד דרכי תקשורת חדשות – כפי שכבר ציינתי בסעיף הקודם, חשוב לעזור לבני הזוג ללמוד כיצד לתקשר זה עם זו בצורה שתהיה נעימה ומיטיבה זה עם זו ועם הזוגיות. לכן אני מלמדת בטיפול הזוגי אפשרויות תקשורת חדשות, שיכולות לעזור. כך למשל אני מלמדת את ההקשבה והדיבור: אני מסבירה על חשיבות ההקשבה, וגם על חשיבות הדיבור שאינו ארוך מדי, כדי שלא ייגע את המקשיב, ויאפשר לו גם להגיב. דרכי תקשורת נוספות שאני מלמדת בטיפול הזוגי הן: מתן ביקורת באופן שאפשר לשמוע, הימנעות ממגע כשאתה מותקף מילולית על ידי בן הזוג, התרחקות כאשר מרגישים כועסים מדי, מתן אמפתיה ותמיכה כאשר בן הזוג מתייעץ, היענות לצרכים המיניים המיוחדים של כל אחד, בילוי משותף יחד בצורות בילוי שונות, יצירת קשר חברי  וגם יצירת חזון (מטרות משותפות לעתיד) משותף. כך למשל, כחלק מלימוד התנהגויות חדשות בטיפול הזוגי אני מלמדת כיצד מבטאים כעסים. במקום לכעוס על בן הזוג ו"לומר לו את כל האמת בפרצוף", עדיף לומר משהו קל בקשר למה שמפריע לנו. אחרי שאנחנו נרגעים, וברגע נינוח בין בני-הזוג, אפשר לומר את מה שהפריע, וגם זה – ב"פתיחה רכה", כלומר בפתיחה שהיא נעימה ולא תוקפנית מדי. גם אז עדיף לשאול אם מתאים לה עכשיו לשמוע ביקורת מסויימת. עדיף גם להשתמש ב"שפת אני" – כלומר לומר לבן-הזוג: "אני מרגישה מקופחת כשאתה לא שואל אותי לשלומי אחרי שהתעניינת בשלום הילדים", או "אני נפגע כשאת אומרת לי – לך תחמם את האוכל שלך בעצמך, במקום לחמם לי את האוכל כשאני מגיע הביתה". שפת "האני" מאפשרת לנו להישמע פחות מאשימים – במקום להאשים את הזולת אנחנו מדברים על רגשותינו אנו. דרך נוספת לבקר מבלי לפגוע היא להתייחס לאירוע ספציפי שקרה, ולא להכליל את מה שקרה לכל ההתנהגות של בן-הזוג. כך למשל במקום לומר – "אתה קמצן כרוני", אפשר לומר: "הפריע לי כשלא רצית לקנות לילדים בגדים לקראת החגים, חשבתי שאנחנו כן יכולים להרשות זאת לעצמנו".
  • יצירת קשר טוב עם כל אחד מבני הזוג – מחקרים מראים, שכמו בטיפול אישי, גם בטיפול זוגי יצירת קשר טוב וברית טיפולית טובה עם בני הזוג – מקדמת את הטיפול הזוגי. כך אני רואה זאת כחלק חשוב מן הטיפול הזוגי ליצור קשר טוב עם שני בני-הזוג. לכן הפגישה האישית שאני מקיימת בתחילת הטיפול עם כל אחד מבני הזוג מכוונת גם כדי ליצור קשר טוב עם כל אחד מבני הזוג. חשוב שכשאפנה או אדבר עם כל אחד מבני הזוג – אני ארגיש בנוח איתם והם ירגישו בנוח איתי. מטבע הדברים, בטיפול זוגי יכול להיווצר מצב, שבו בן-זוג אחד ירגיש תחת ביקורת ממני יותר מבן הזוג השני. מצב זה אינו מצב טוב, וחשוב לדבר על כך בטיפול הזוגי. חשוב גם לאזן את הצגת התמונה הזוגית, מפני שאף פעם אין בן זוג אחדת שהוא בעייתי, מבלי שהשני יהיה בעייתי ויתרום את חלקו לדינמיקה של הזוגיות.
  • בירור המצב הזוגי בין הפגישות – בדרך כלל אני מתחילה את הפגישות בבירור המצב הזוגי בין הפגישות שהיו. המעקב אחרי מצב הזוגיות בטיפול הזוגי הוא חשוב לשם המידע וכדי לעקוב אחרי הבעיה שבגלל הגיעו לטיפול. שני בני הזוג מספרים על תחושותיהם לגבי המצב הזוגי בשבוע האחרון. אם היתה אוירה טובה ושיפור ביחסים – אנחנו מדברים על כך ומנסים להבין מה הביא לשיפור הזה. גם אם היו בעיות שקרו – אפשר להעלות אותן ולדבר עליהן. לא פעם הבעיות נתפסות אחרת בין בני הזוג: בן-זוג אחד מרגיש שהזוגיות היתה טובה יחסית השבוע, והשני אינו מרגיש כך. חשוב שהם יידעו כיצד הצד השני הרגיש.
  • מתן עידוד ותקווה – חלק חשוב מהטיפול הזוגי הוא מתן עידוד ותקווה שניתן לשפר את הזוגיות. פעמים רבות מגיעים בני-הזוג עם ספקות לגבי האפשרות לשיפור הזוגיות. תפקידי כמטפלת זוגית הוא לעודד אותם, שהשינוי אפשרי. ברור, שלא אעשה זאת אם איני מאמינה ששינוי אפשרי. אבל אצל רוב הזוגות השינוי הוא אפשרי, ולכן תפקידי, כמי שטיפלה בזוגות רבים וראתה איך הם משתנים – להעביר מסר של תקווה והרגעה לבני-הזוג הדואגים בטיפול הזוגי.
  • מתן פידבק על הפגישה הזוגית – בסוף כל פגישה בטיפול הזוגי אני משתדלת לברר מה חשב כל אחד מבני הזוג על הפגישה עצמה של הטיפול הזוגי. מה היה טוב עבורם בפגישה, ומה היה בעייתי או חסר. מתן פידבק כזה בסוף הפגישה בטיפול הזוגי הוכח מחקרית כעוזר להשגת תוצאות טובות בטיפול. מתן פידבק כזה מחזק את הברית הטיפולית בין בני הזוג לביני – כלומר הוא עוזר לנו להתכוונן יחד בנוגע למטרות הטיפול ולאופן שבו מטפלים. לכן חשוב שבני-הזוג יענו באופן כן מה חשבו והרגישו עם הפגישה שהיתה. במידה והיתה להם ביקורת על הפגישה האחרונה – נדבר עליה, ואני אשתדל בפעם הבאה ליישם את מה שדורש שינוי, לפי מה שדיברנו בסוף הפגישה הקודמת. כך בני הזוג נעשים פעילים ושותפים למלאכת הטיפול הזוגי. הם מספרים על העדפותיהם בנוגע לאופן הטיפול, לתכנים ולעבודה שלי כמטפלת זוגית. פידבק פתוח כזה בסוף הפגישה הוא חשוב ומאפשר לתאם לצרכים של בני הזוג.
ייעוץ וטיפול זוגי באשדוד

ייעוץ וטיפול זוגי באשדוד