ארכיון הקטגוריה: הפרעת קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז

ADHD אשדודעל טיפול הפסיכולוגי בילדים הסובלים מ-ADHD 

כיצד מטפלים בילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז? האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לילד כזה? אלו שאלות ששואלים אותי הורים בטלפון, כשהם מתקשרים לברר לגבי טיפול פסיכולוגי עבור בנם, או עבור ביתם.

הטיפול הפסיכולוגי בילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז אינו טיפול קל עבור ההורים. הטיפול בעצם דורש מההורים ללמוד להציב גבולות לילד שלהם, ולעזור לו לפתח שליטה עצמית. פרופ' ברקלי, מאוניברסיטת מסצ'וסטס וורצ'סטר,  מחשובי החוקרים בתחום הפרעות הקשב והריכוז, קובע כי למעשה כל הבעיות בהפרעה זו מקורן בבעיה בסיסית אחת: קושי בשליטה עצמית. ברקלי גם הציע מסגרת של טיפול, שבה אין מטפלים בילד כלל, אלא רק מדריכים את הוריו, כך שיידעו לפתח בילד שליטה עצמית. בניגוד לטיפולים פסיכולוגיים בילדים לפי המסורת הפסיכואנליטית, שבהם עיקר הטיפול היה טיפול אישי בילד, לפי ברקלי – בהפרעת קשב וריכוז עדיף בעיקר להדריך את ההורים. גישה זו  של ברקלי מגובה במחקרים אחרונים נוספים, המראים שטיפול פסיכולוגי אישי בילדים הוא יעיל יותר במקרים של הפרעות מופנמות, כמו דיכאון, חרדה, ופוסט-טראומה, ופחות בהפרעות מוחצנות, כמו הפרעות התנהגות והפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות.

חלק מהקושי בטיפול הפסיכולוגי בהפרעת קשב וריכוז הוא הקושי של ההורים לעבור שינוי פנימי והתנהגותי. כדי שהילד ישתנה – ההורים נדרשים להפוך מהורים פסיביים, שהתנודדו בין חוסר-אונים לבין כעס וגינוי, להורים  פעילים, העוזרים לילד יום-יום לשלוט על עצמו ועל חייו, ולהיות מאורגן יותר. כשאני עובדת עם הורים אנחנו יורדים לפרטי-הפרטים של הבעיות בחייו של הילד: איך להביא אותו להכנת-שיעורים רציפה ועצמאית? איך לעזור לו להתארגן בבוקר? איך ללמד אותו להתנהג יפה בבית להורים ולאחים? ואיך לעשות כל זאת בדרך שמכבדת את הילד ואת רגשותיו?

במקביל לפגישות עם ההורים לבד אני גם נפגשת עם הילד ועם הוריו יחד ואנחנו מדברים על תחושותיו של הילד. על רגשותיו בקשר לתפקוד הבעייתי שלו. על רצונו להתקדם ולהיות ילד ממושמע יותר ואהוב יותר. על איך הוא יכול להתמודד טוב יותר עם דחפיו בבית-הספר.

גם את המורה או הגננת אני מדריכה במקביל – טלפונית או בפגישות ישירות. 

ההורים מקבלים כלים שונים להתמודד עם הילד. הכלים הם לרוב  מתחום הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, כמו הנהגת חיזוקים חיוביים, ליווי צמוד שהופך למתן עצמאות באופן הדרגתי, רישום של התנהגויות הילד, יצירת רשת קשר בין המורה, ההורים והפסיכולוגית ועוד. במקביל לכלים המעשיים – ההורים צריכים גם לעבוד על עצמם ברמה העמוקה יותר. הם מדברים בטיפול על הכעסים על הילד, על השאלה הגדולה " למה הילד שלנו כזה, מהיכן זה הגיע?", על הצורך הסיזיפי והמרגיז לסייע לילד, ועל חוסר-הודאות לגבי הישגיו של הילד בעתיד. ללא השיחות הללו, שנוגעות בציפור-נפשם של ההורים, הם לא יוכלו להמשיך ולהיות המסייעים העיקריים של הילד בשיפור תפקודו היומיומי ויכולותיו.

אבל ההפתעה הנעימה, בדרך-כלל, לכולם, כולל לי, הפסיכולוגית שלהם, היא השיפור שחל בילד. בהדרגה הילד משתפר. הילד מגדיל את המוטיבציה שלו להצליח, ההורים מקבלים יותר ויותר דיווחים מן המורה על הצלחות בכיתה, השיעורים נעשים יותר ויותר קלים להכנה, יכולת הארגון משתפרת, היכולת לקבלת סמכות של הילד – עולה, וכמובן – מצב-הרוח של הילד וההורים משתפר.

העבודה אינה קלה. חשוב לציין כאן, שחלק מן ההורים בעצמם סובלים מהפרעת קשב וריכוז, כך שהסבלנות והצורך בשליטה עצמית שלהם עומדים גם הם במבחן בטיפול בילדם. ישנם הורים, שאינם עומדים בכך. ישנם הורים שלאחר כמה פגישות של הטיפול הפסיכולוגי נושרים ממנו, ומסתפקים רק בכמה הבנות חשובות שקיבלו בתחילת הטיפול. אבל אלו שאינם מוותרים, אלו שעומדים בעול הטיפול המתמשך בילד שלהם, שממשיכים לבוא לטיפול הפסיכולוגי ובמקביל – לעזור לילדם בבית – מרוויחים בסופו של הטיפול ילד שמתפקד הרבה יותר טוב. הם מרוויחים ילד עצמאי יותר, שמצליח יותר בלימודים, מסודר יותר, וגאה יותר בעצמו. וזה המון.

אני בדרך כלל מלאה הערכה להורים ולילד  על המאמצים שהם עושים לאורך כל הדרך, ועל השינויים שחלים בהם. אני מעריכה את הילד, על ההתקדמות שהוא עושה, על הבגרות והאחריות שהוא מגלה, על היכולת שמתפתחת לדחות סיפוקים מיידיים, על היכולות הלימודיות שמתפתחות אצלו. אני מעריכה את ההורים, ששוב ושוב עוקבים אחרי הילד, עוזרים לפעמים – ולפעמים מרפים, מציבים  גבולות – ולפעמים מוותרים, דורשים – אבל בנועם ובהבנה, עומדים בנסיגות ולא נשברים, ובקיצור –  משקיעים. ההורים משקיעים בלי שידעו מה תהיינה התוצאות בסופו של התהליך. הם מסתייעים בתקווה, שאני הפחתי בהם, שאפשר לעזור לילד. אני אומרת להורים, שמניסיוני הורים שהשקיעו – הרוויחו.  בסוף התהליך אני מרימה לכבודם  את הכובע, מכל ליבי. לעצמי אני אומרת: "מגיע להם. הם הרוויחו ביושר את הילד, או הילדה, שמתפקדים עכשיו כך. כל הכבוד."

אז את הרשימה הזו אני מקדישה לכל הילדים, שהצליחו להשתנות, להורים שעבדו קשה, וגם לאלה שתוהים: כדאי להתחיל טיפול פסיכולוגי?

כן, ברור שכדאי להיעזר בטפול הפסיכולוגי כדי לעזור לילדים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. כדי למנוע מהם עתיד  של מבוגרים, העוברים חיים מלאי תהפוכות – בגלל קשייהם לשלוט על עצמם (כך מראים המחקרים של השנים האחרונות: רוב הילדים עם קשיי קשב וריכוז, שלא טופלו – יהפכו למבוגרים שסובלים מהפרעות שונות!). 

אבל כמו כל דבר טוב בחיים, הרי גם בטיפול בהפרעת קשב וריכוז של ילדים – אין הצלחה בלי קושי. אין הצלחה בלי מאמץ. אין הצלחה בלי רגעי ייאוש ושבירה באמצע. אבל, מי שמשקיע – משפיע. וזה מעודד. זה מוציא אותנו מעמדת חוסר-האונים לעמדה של האפשרות להשפיע.

להשפיע על הילדים שלנו, שכל-כך חשובים לנו, וכל-כך חשוב לנו עתידם.

לקבלת נושאים נוספים היכנסו לכאן

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדוד

טלפון: 08-8659590