ארכיון הקטגוריה: תנו לסקרנות להוביל

תנו לסקרנות להוביל

 

אני רוצה לספר על המושג של דנקן,  והוא המושג של מטפלים שהםtheoretically promiscuous. דנקן כותב שמטפלים אלו הם מטפלים טובים יותר. כדי לתרגם עבורכם נכון ומדויק את המילה נכנסתי עכשיו למילון מורפיקס, והקלדתי –  promiscuous. וכמו שחשבתי, באמת המשמעות של המילה הזו אינה משמעות חיובית במיוחד… מילון מורפיקס מתרגם את המילה כך: מפְקָר, פָּרוּץ; מְעֻרְבָּב, מְעֻרְבָּל, מְעֹרָב; מִקְרִי, אַגָּבִי. טוב, אני אומרת לעצמי, אז אפשר לבחור את  המילה "מעורבים" כתרגום המתאים למילה הבעייתית הזו promiscuous, וכך התכונה הזו תהפוך לחיובית, וגם תתאים לממצאים הטובים על יעילות הגישה האינטגרטיבית בפסיכותרפיה. לגישה האינטגרטיבית בפסיכותרפיה, שאני רואה עצמי כשייכת לה, יש לה היום נציגים בולטים כמו ווכטל, וגם כתב-עת מרשים בשם  Journal of Psychotherapy Integration, שפרופ' שחר גולן הישראלי הוא אחד מעורכיה.

טיפול פסיכולוגי באשדוד

סקרנות מובילה לעניין ולהנאה

בכל מקרה, כמה שלא נסתבך עם התרגום של המילה המשעשעת הזו – המשמעות שלה היא ברורה. דנקן מראה, שמטפלים שאינם נאמנים לגישת טיפול אחת, אלא מרשים לעצמם להיות סקרניים וללכת אחרי "הליבידו התיאורטי והמקצועי" שלהם – הם מטפלים טובים יותר.

כמובן, שהעובדה שדנקן ציין, שמטפלים שהם "מופקרים תיאורטית" או "מעורבים תיאורטית" הם מטפלים טובים – גרמה לי לאהוב את דנקן ולאמץ את ספרו אל ליבי. אני כזו, מטבעי, ולא מפני שזה "נכון" יותר. אני הולכת אחרי הסקרנות שלי כבר שנים בקריאה ובהתעניינות  בחומר מקצועי תיאורטי.  לפני שבועיים הסברתי לבעלי בנוגע להתעניינות שלי בספרים: "אתה מבין, פשוט אין לי אלוהים בנוגע למה שאקרא ואילו ספרים אקנה. אף אחד לא יגיד לי מה לקרוא, מתי ואיך. אני לא אקרא ספרות פסיכואנליטית כי זה מה שצריך, וגם לא ספר מסוים קוגניטיבי-התנהגותי, ולא אלך להרצאה האחרונה אם היא לא מסקרנת אותי. אני אקרא מה שמעניין אותי, ומתי שמעניין אותי." רגע אחר-כך הבנתי שדיברתי כמו ג'וליה רוברטס מול ריצ'רד גיר הנאה והמופתע בסרט "אישה יפה". הנערה הגבוהה והיפה הסבירה לו את פילוסופיית ההנאה שלה מעצמאותה: "אני קובעת איך, מתי וכמה!" שלה.

אז אני אוהבת את הסקרנות שלי, ונהנית ממנה. בכל פעם שנושא מעניין אותי אני קוראת עליו כל מה שמעניין אותי. עכשיו, כשאמזון משווקת ספרים דיגיטליים זה אפילו נעשה קל יותר מבחינת אחסון והצטברות הספרים בבית. וכך, במסגרת הסקרנות האישית שלי קראתי בסקרנות רבה את הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית כשעוד עבדתי בירושלים, לפני כ-20 שנה, כשהגישה עוד נחשבה שיטחית ולא רצינית. עוררתי עלי את הכעס וההסתייגות של הקולגות סביבי. לא היה תמיד קל. אחר-כך למדתי היפנוזה, וגם מדיטציה, כולל הגל השלישי של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בין לבין קראתי הרבה ספרים על אושר (עד שלבסוף גם הוצאתי בעצמי ספר על אושר). אחר-כך עשיתי לעצמי קורס מקיף על טיפול זוגי, והכרתי את רוב השיטות טיפול העדכניות והמחקרים אחרונים על טיפול זוגי, ולאחרונה אני מוצאת את עצמי קוראת הרבה על הגדלת היעילות של טיפול פסיכולוגי וגם על היחסים בין המטופל למטפל בטיפול.

ומה מעניין אתכם? לאן תוביל אתכם הסקרנות שלכם? עצתי שלי היא: למדו מה שמעניין אתכם. אתם עלולים לשלם על כך מחיר מסוים, אבל הרווח שלכם יהיה גדול בהרבה. הרווח יהיה שאתם תתפתחו ותגדלו מבחינה מקצועית, תרגישו שאתם יודעים טוב יותר להתמודד עם בעיות בטיפול, ותיהנו מהקריאה. לפי דנקן, גם תהפכו למטפלים טובים יותר. אבל היתרון החשוב מכל ללימוד של מה שבאמת מעניין אותכם יהיה: אתם תהיו חיים. חיים במובן של רוח חיים, של עניין בחיים ובמיוחד בעבודה שלכם. וזה הכי חשוב בעיני – להיות חיים מקצועית. להיות סקרניים, צמאים לדעת ונלהבים  לגבי מה שאתם עושים.

והנה, גם בפוסט הזה אני מרשה לעצמי ללכת אחרי העניין שלי ואחרי זרם המחשבות שלי בכתיבתי. אני מקווה שלא אשלם על כך מחיר גדול מדי, ושהרווח יהיה שאני ואתם ניהנה מהכתוב. ניעשה חיים יותר.

אז בברכת עבודה מעניינת וחיה אפרד מכם,

רחל