ארכיון תגיות: אשדוד פסיכולוגים

אחרי הכל את שיר

רחל בר-יוסף-דדון פסיכולוגית קלינית אשדוד

זו אני

את אינך, רחל. מתת מזמן, בגטו וורשה. לידך מתו בנך, המתבגר, בנך יחידך. גם בעלך היקר נפטר לידך בגטו וורשה מאותה מחלה – מדבר.

איננו מכירות. גם שמי רחל. אני קרויה על שמך. נולדתי פחות מעשרים שנה אחרי שאת מתת. נולדתי בתל-אביב, ובגיל עשרה חודשים עברו הורי איתי ועם אחותי הגדולה לקיבוץ. מגיל עשרה חודשים עד גיל ארבע גדלתי בלינה המשותפת, בקיבוץ בעמק יזרעאל, קיבוץ יפעת.

האם זה מנחם אותך, לדעת שגדלתי בקיבוץ, עם יותר אור שמש ממה שהיה בגטו וורשה, בפולין, ובאוקראינה, בה את גדלת??

האם עוזר לך לדעת, שאני כבר בת חמישים, ואני עדיין חיה? אני חיה באשדוד, ומדי פעם מפגיזים אותנו, אבל יש לנו כאן צבא, שמגן עלינו, וכשמפגיזים אותנו – אזעקות מתריעות, ואנו נכנסים לחדר מדרגות מוגן.

האם זה עוזר לך לדעת את כל זה, רחל?

אין לי תמונה שלך. אין לי תמונה של בנך או של בעלך.

אני יודעת שהיית אחות רחמניה. שהיית אדם טוב ונעים. שהיית בת שניה מתוך שלוש בנות. שהבכורה והצעירה, שעלו לארץ ושרדו, היו נשים חזקות מאוד. לעיתים חזקות מדי.

גם אני כמוך בת שניה. אני נראית מאוד יהודיה. לו חייתי אז, היו מבינים מיד, שאני בת לעם היהודי: יש לי גבות כהות, פנים בהירות, ושיער כהה ומקורזל מעט. לעיתים גם לי יש מבט נרדף בעיניים.

גם אני כמוך מטפלת באנשים: אני פסיכולוגית. פסיכולוגית קלינית. אני אוהבת להיות טובת-לב. אני שונאת להיות רעה. כל יישותי אומרת, שאני צריכה לעשות טוב לאחרים. האם זה קשור לכך, שאימי החליטה לקרוא לי על שמך? האם אימי התגעגעה אלייך? האם היא רצתה גם כן לפגוש אותך? היא היתה בת שנתיים או שלוש כשמתת. היא גדלה גם כן בשנותיה הראשונות בקיבוץ. כנראה די לבד.

ועכשיו אנסה לכתוב לך שיר. לפחות שיר שיישאר ממכם, רחל. דף עדות ב"יד ושם" זה לא מספיק, את יודעת?

שיר לרחל

אחרי הכל את שיר

שיר זה לא מספיק

בעלי חזר הסתיו ממסעו בפולין

עם תלמידיו

ואני רעדתי

העצים הגבוהים של פולין

לא ישכנעו אותי

שאת מתת בחסד

מתת ללא צדק בכלל

בגטו

ללא אור שמש

חולה חלשה

בנך מת

בעלך מת לידך

אף אחד לא ילחין שיר ל

אף אחד לא ילחין שיר כאן

אף אחד לא ילחין לך אולי שיר

כי זה שיר כל-כך כואב רחל

כל-כך כואב למות בדבר בגטו

בלי שום צדק בלי רחמים כמעט

בגיל שלושים ומשהו

עם בנך ובעלך

האוהבים האהובים

מאור השמש

באשדוד המופגזת

אכתוב לך שיר

שיר כאב,

שאף אחד לא ילחין

כאב כאב כאב

שמש שמש שמשA

אשדוד, אפריל 2013

מתנת המוסיקה – 1

מוסיקה היא דבר נפלאהיא יכולה לשפר מצב-רוח… היא יכולה להרגיע אותו… והיא יכולה גם להמריץ …

אז עבורכם, וגם עבורי, אני מעלה כאן כמה שירים, שלדעתי פשוט עושים יהיו בשבילכם מתנה אמיתית…

והראשון, שירו האלמותי של יעקב שבתאי,  שאני קוראת לו "לישון ילדה, נישן" ובעצם קוראים לו"הרחק בלילה" הביצוע הוא של אריק איינשטיין. וזו הקישורית לאתר הנפלא של יוטיוב (אין לי קשר מסחרי איתם, אל תדאגו):

אז האזינו כאן למוסיקה נפלאה, האזינו והיזכרו בעצמנו פעם, בעצמנו בעתיד ובאנשים שאתם אוהבים

מתנות מוסיקה פסיכולוגית קלינית

שליטה על האכילה

לכאורה זוהי מטרה קלה: לשלוט על האכילה שלנו. בעצם, זו מטלה קשה מאין כמוה. מיליונים של אנשים בעולם המערבי, השבע, שואלים את עצמם איך לשלוט על האכילה של עצמם. לפעמים נשים רוצות לשלוט על האכילה של עצמן כדי לרזות או לא להשמין. לפעמים אנשים מבוגרים רוצים לשלוט על אכילתם כדי להיות בריאים יותר. לפעמים סתם אנחנו רוצים לשלוט על האכילה שלנו כדי להרגיש טוב אחרי הארוחה: לא להרגיש מלאים וכבדים מדי.

האם זה אפשרי?

קודם כל, טוב לרצות לשלוט על האכילה של עצמנו. טוב לרצות להציב לעצמנו גבולות. מפני שאחת הבעיות, למשל, של אנשים עם עודף משקל, היא שהם נגד הצבת גבולות לעצמם. אז אם אנחנו בעד גבולות, ומאמינים שאנחנו יכולים וצריכים להציב לעצמנו גבולות – אנחנו כבר במצב טוב.

ואיך להציב גבולות לעצמנו?

כאן יש מגוון של פטנטים, גישות ושיטות. אפשר לעשות רישום של האכילה – זה עוזר. אפשר להחליט על גבולות מסוימים, כמו: לא לאכול גלוטן, לא לאכול סוכר, לא לאכול אחרי שעה מסוימת בערב, לא לאכול כשלא רעבים, לאכול בצלחת קטנה, לשים לעצמנו מראש את המנה שאותה אוכלים, ובטח אתם מכירים עוד שיטות (אשמח אם תכתבו אותן כאן למטה).

סבא שלי, זכרונו לברכה, פעם אמר משפט, והמשפט הזה קצת העציב אותי, וגם התמיה אותי. אבל עכשיו אני מבינה את המשפט טוב יותר. הוא אמר: "אדם כורה את קברו במו פיו", והוא הסביר, שבאכילה הלא נכונה שלנו אנחנו מביאים על עצמנו את מותנו. גם סבא שלי, אגב, אהב אוכל טוב. אז התפלאתי לעצמי: "מה, אדם לא יכול לעצור את עצמו אם זה נעשה עד כדי כך מסוכן??"

אז לשם כך נכתבה הרשימה הזו. כדי שננסה לעצור את עצמנו. ברור, לא תמיד נצליח. אין הצלחה מלאה, אבל הצלחה יחסית – זה כבר הרבה.

בהצלחה לכולנו!

ספרים כחלק מהטיפול

אני חושבת שזה כל-כך חשוב – ללמוד מספרים. גם מחקרים אחרונים (קזדין ובלייס, 2011) מראים זאת. חלק מהעבודה שלי בטיפול הפסיכולוגי זה להמליץ לאנשים לקרוא ספרים מסוימים בתחום הפסיכולוגיה, שלדעתי מתאימים להם ולקשיים שיש להם. ולא מעט מטופלים אכן מקבלים את ההצעה בשמחה, קוראים את הספרים ומרגישים שזה ממש מקדם אותם. כנראה שהספרים בעיני זה עוד אחת מ"התרופות" שיש לי לתת למטופלים. כמו שאני נותנת תרופות כמו : שיחה איתי ותרגילים לבית, אז זו עוד תרופה.  נכון, התרופה הזו של הספרים מקצרת את הטיפול אצלי, אבל אני מרוצה מכך שהמטופלים התקדמו, ויכולה לטפוח לעצמי על השכם…

אנשים שונים משתנים בדרכים שונות. יש אנשים שמשתנים בעצמם, ללא עזרה וללא טיפול פסיכולוגי. יש אנשים שמשתנים בעזרת אירועים קשים שקורים להם. יש אנשים שמשתנים בעזרת ספרות יפה או סרטים שמשמעותיים עבורם. ויש אנשים שספרים "עושים להם את זה" . ולמען הגילוי הנאות: אני אחת מאלו.

כן, גם כשהתקשיתי בלימודי הסטטיסטיקה באוניברסיטה מה שהציל אותי היה הישיבה השקטה עם ספרי הסטטיסטיקה והקריאה האיטית של החומר בסטטיסטיקה, שעד אז היה עבורי מבלבל ולא-מובן. בסופו של דבר הגעתי לכך, שנהניתי לקרוא ספר סטטיסטיקה ארוך באנגלית לעבודת הגמר שלי לתואר שני…הספרים עבורי הם עזרה עד כדי כך, שבהתמחות שלי מאמר תיאורטי שקראתי – שינה אצלי דברים משמעותיים מאוד.

וחוץ ממני יש עוד אנשים לא מעטים שיכולים להתפתח נפשית ולהשתנות בעזרת ספרות פסיכולוגית. ולכן אני בעבודתי נוטה להמליץ למטופלים על ספרים, שיכולים לעזור להם להתקדם. כמובן שאני לא מחייבת מטופלים לקרוא – זו הבחירה שלהם, אבל אני ממליצה. אגב, אדם נוסף שכותב על כך, שספרים קידמו אותו מאוד הוא רובין שארמה, שאף נותן באחד מספריו רשימה של ספרים שהם משמעותיים עבורו.

ועכשיו לחלק המעשי – עכשיו אביא ברשימה זו ספרים, שמתאימים לבעיות שונות. ולא, לא אגבה מכם כסף על ההמלצות האלו – זה בחינם, ותאמינו לי – הספרים האלו יכולים לעזור לכם.

אז על אילו ספרים אמליץ בפניכם?

אני אמליץ בפניכם על ספרים שונים לבעיות שונות. אשתדל שלא להרבות בספרים ולהמליץ רק על הטובים ביותר – כדי שלא להכביד עליכם. ההמלצות הן  רק על ספרים בעברית, למרות שבקליניקה אני ממליצה למטופלים, שמוכנים לקרוא באנגלית, גם על ספרים באנגלית.

את הרשימות סידרתי לפי הסדר, שלדעתי כדאי לקרוא אותם.

 

ספרים למי שרוצה להיות מאושר יותר, או שהקרובים לו יהיו מאושרים יותר:

ד"ר מרטין זליגמן : אושר אמיתי. הוצאת מודן, 2002.

ד"ר טל בן-שחר: באושר ובאושר. הוצאת מטר, 2008.

ד"ר טל בן-שחר: אושר אפשרי. הוצאת מטר, 2009.

ריקאר, מאתייה: בזכות האושר. עם עובד, 2006.

 

ספרים להורים שלילדיהם (ומתבגרים, כמובן) בעיות משמעת שונות:

עומר, חיים: שיקום הסמכות ההורית. מודן, 2000.

עומר, חיים: המאבק באלימות ילדים – התנגדות לא אלימה. מודן, 2002.

עומר, חיים: הסמכות החדשה. מודן, 2008.

 

ספרים לילדים (ומבוגרים) שסובלים מהפרעות קשב וריכוז:

ד"ר בארקלי, ראסל: לשלוט ב-ADHD. גלילה, 2003.

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

 

 

ספרים למי שילדיהם (גם מתבגרים) סובלים מחרדות:

1. עומר, חיים ולייבוביץ' , אלי : פחדים של ילדים. ספרים, 2007.

 

ספרים למי שיש בעיות רפואיות, שיש להן גם רקע נפשי:

רובינס, ג'ון: בריא בן 100. פוקוס, 2007.

חוברה, ליאורה: הדיאטה הסינית. כנרת, זמורה-ביתן, דביר – 2005

פרופ' אבשלום מזרחי: לחיות בריא. הוצאת פוקוס, 2003.

 

ספרים למי שחווה רגשות שליליים וחזקים :

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

ד"ר גולמן, דניאל: רגשות הרסניים. מודן, 2005.

אלון, נחי ועומר, חיים: השטן שבינינו. ספרים, 2005.

 

ספרים לבעיות בזוגיות ובנישואים:

פייג', סוזן: כיצד אחד מכם יכול לקרב את שניכם זה לזה. מודן, 2000.

 

ספר למי שסובל ממחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית:

 פרופ' פואה, עדנה ופרופ' וילסון, רייד: די לאובססיה. מודן, 2001.

 

 

ועכשיו עברו לכם בשקט על רשימת הספרים, אל תלחיצו את עצמכם. חשבו אם יש ספר שמעניין אותכם, ובדקו היכן ניתן לקנות אותו (לא, אני לא מרויחה מקנית הספרים הזו). וכשתקנו אותו אני ממליצה לקרוא אותו בקצב שנוח לכם, ובסדר שנוח לכם. לפעמים קל יותר להתחיל לקרוא ספרי פסיכולוגיה מהאמצע, או מהסוף, או מהפרק השני. קראו את הספר לאט, בהנאה. שתו לכם משקה טוב בצד. חישבו על מה שקראתם בהפסקות שבין הקריאה. הסתכלו על העצים שמולכם בחלון, על העננים בשמים. לאט, יש זמן. הספר יחכה, הספר הוא לא בן-אדם, הוא לא בורח. הוא תמיד יהיה לידכם. ואם תאבדו אותו – תוכלו לקנות חדש.

 

ודבר נוסף: הספרים הם לא במקום טיפול פסיכולוגי. לדעתי הם יכולים להיות השלמה טובה לטיפול פסיכולוגי. הם יכולים לבוא גם כהקדמה לטיפול פסיכולוגי או כבני-לוויה אחרי שמסיימים טיפול פסיכולוגי. הספרים יכולים להיות בני-לוויהמפני  שספרים הם גם קצת חברים, כמו שאומרים לילדים בפרסומת, שנועדה לעודד קריאה.

אז שיהיה לכם בהנאה ובשלווה, ובאיחולי התפתחות נפשית טובה. אני אשאיר אותכם עם רשימת הספרים שלי. להתראות!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפרעות חרדה

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדודהטיפול בחרדה (במבוגרים ובילדים)

בתחום הטיפול בחרדה יש לי ניסיון רב וטוב. אני פועלת לפי שיטת טיפול ברורה ושיטתית, והמטופלים מרוצים מאוד מן הטיפול שהם מקבלים. אני מקבלת הפניות רבות בתחום זה, גם מאזורים רחוקים יותר, וישנם רופאים ומאבחנים שמעדיפים להפנות מטופלים הסובלים מחרדה רק אלי.

פירסמתי גם מאמר חשוב בתחום, שהתפרסם באתר המוביל של אנשי בריאות הנפש בישראל, בשם:  טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי בהפרעת פניקה

בפגישה הראשונה  בטיפול בחרדה המטופל מספר לי על מצבו, על תופעות החרדה שהוא סובל מהן, על טיפולים קודמים שקיבל, וגם על עצמו בכלל. לאחר שאני שואלת את המטופל שאלות על כל הנושאים האלו ושומעת אותו, אני נותנת לו הערכה כללית לגבי מצבו, כיצד כדאי לטפל בו, ומהי תוכנית הטיפול המתאימה עבורו ביותר. אני יוצרת עם המטופל תוכנית טיפול, ובכך אנחנו בעצם מגיעים להסכם משותף לגבי העבודה שלנו יחד הלאה. בטיפול בחרדה בילדים אני פוגשת בפגישה הראשונה את ההורים לבד, ובפגישה השניה את הילד לבד.

בדרך כלל אני מטפלת בחרדה בגישה המשלבת מספר גישות:

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי, ומדיטציה.

 הטיפול בחרדה כולל:

  1. לימוד שיטות של הרפיה, שהן הכרחיות וחיוניות לטיפול בחרדה. אנחנו מתאמנים בהרפיה בשעת הטיפול, והמטופל מתבקש להתאמן עליהן באופן יומיומי בבית, ולהשתמש בהן בעת הצורך ולדווח לי על כך. אני נותנת למטופל המעוניין גם הקלטה של ההרפיה, בקולי, על מנת שזו תעזור לו באימון בבית. בטיפול בחרדה בילדים אני מלמדת את הילד בנוכחות ההורים את שיטות ההרפיה, ומבקשת מההורים לדאוג לכך שהילד יתאמן על ההרפיה בבית.
  2. שיחה פתוחה – בשיחה זו המטופל ואני משוחחים באופן חופשי על הגורמים שהביאו לחרדה, על התחושות שגורמת החרדה למטופל, על ההתמודדויות שלו, ועל מצבו בחיים בכלל. שיחה זו עוזרת למטופל לבטא את עצמו ולקבל הקשבה, אמפתיה, הבנה והדרכה לגבי מצבו.

בטפול בילדים אני מנהלת שיחה פתוחה כזו עם הילד וההורים יחד, משום שההורים תורמים רבות לדיווח על הבעיות השונות, וגם מקבלים מידע רב והדרכה כיצד לעזור לילד במצבו.

  1. התמודדות פעילה עם מצבים קשים– לעיתים קרובות החרדה מביאה איתה הימנעות ממצבים מסוימים. בטיפול אנחנו יוצרים סולם הדרגתי של המצבים מהם נמנע המטופל, ומתקדמים לאט, אך בביטחון, בביצוע המצבים האלו. שיטות ההרפיה שנלמדו בתחילת הטיפול עוזרות מאוד להתקדמות זו. גם הדרכה על דרכי ההתמודדות ועידוד שאני נותנת עוזרים מאוד בהתקדמות בדרך.

בטיפול בילדים אנחנו בונים עם הילד את ההתקדמות הרצויה עבורו, וההורים מקבלים הדרכה איך לעזור לילד ולעודד אותו להתקדם.

  1. פתרון בעיות חיים אחרות הגורמות לחרדה לא פעם בעיות חיים אחרות כמו קשיים בנישואים, לחצים משפחתיים, לחצים בתחום הלימודים והעבודה – גרמו לעליית החרדה ולשימורה. בטיפול אנחנו משוחחים על בעיות חיים אלו וחותרים לפתרונן, כך שמצבו הכללי של המטופל בחיים יהיה טוב יותר. כך קורה לרוב שהמטופל מסיים את הטיפול מאושר יותר ומרוצה יותר מחייו.

בטיפול בילדים אנחנו מתמודדים גם כן עם בעיות נוספות בחיי הילד, כמו: בעיות חברתיות, בעיות בלימודים, או בעיות במשפחה. בשיחות משותפות עם ההורים בשילוב עם שיחות אישיות עם הילד אני עוזרת לילד ולהוריו לפתור בעיות אלו, כך שהילד יוכל לחיות חיים טובים יותר, ושתתאפשר לו התפתחות טובה יותר בחייו בעתיד.


מתבגרים

פסיכולוגים אשדוד

מפתח לעתיד המתבגרים

הטיפול במתבגרים

הטיפול במתבגרים משלב בתוכו מספר גישות, והן: טיפול אישי, הדרכת הורים ושיחות משותפות למתבגר והוריו.

השילוב של הגישות השונות האלו בטיפול במתבגרים מביא לכך שהטיפול יהיה יעיל וקצר ככל הניתן. בעבר היה מקובל כי הטיפול במתבגרים היה בעיקר בטיפול אישי במתבגר, ושיטה זו מביאה לרוב להארכת הטיפול שלא לצורך, ולאו דווקא לתוצאות הטובות ביותר. השילוב של שיחות עם ההורים, טיפול אישי והדרכת הורים מביא לכך שהטיפול הופך להיות יעיל וקצר ככל הניתן.

מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול במתבגרים הוא התמדת ההורים בטיפול. מניסיוני ראיתי כי הורים שמתמידים בטיפול במתבגר – מגיעים בדרך כלל לתוצאות הטובות ביותר. עם זאת לעיתים מספיק טיפול קצר של מספר פגישות מועט לשיפור המצב של המתבגר ולפיתרון הבעיות.

כיצד מתנהל הטיפול?

בפגישה הראשונה אני נפגשת עם ההורים לבד. הפגישה הזו מאפשרת להורים לספר כל מה שקורה למתבגר, מבלי שהמתבגר ישמע. בפגישה הזו ההורים מספרים לי על הבעיה, על ההתפתחות של המתבגר מלידתו וגם רקע על עצמם ועל המשפחה. בסוף הפגישה אני נותנת להם הערכה מקצועית לגבי מצבו של המתבגר: מהי הבעיה ומה האבחנה שלה, כיצד לדעתי ניתן לטפל בה בצורה הטובה ביותר, וכיצד אני מציעה שהטיפול יתנהל – כולל משך הטיפול המשוער.

בפגישה השניה אני נפגשת עם המתבגר לבד. בפגישה זו אני משתדלת קודם כל ליצור קשר טוב עם המתבגר, כדי שייתן בי אמון ויהיה מוכן לדבר איתי, ואחר-כך להגיע לטיפולים. אני משוחחת איתו בצורה אמפתית ואוהדת על קשייו, כעסיו ויחסיו עם ההורים, חברים ומורים. אני מבררת גם מהי הנכונות שלו להגיע לטיפול פסיכולוגי, והאם הוא מעדיף פגישות נפרדות או פגישות עם הוריו, או שילוב של שתיהן.  

מהלך הטיפול:

לאחר שתי הפגישות הראשונות אנחנו מתחילים ממש בטיפול. הטיפול משולב למעשה מכמה סוגים של פגישות:

  1. פגישות אישיות עם המתבגר – בפגישות אלו אני משוחחת באופן חופשי עם המתבגר על כל מה שהוא בוחר להעלות, בין אם זה קשיים חברתיים, קשיים עם הוריו, דאגות בקשר למראה החיצוני ועוד. אני גם מעלה בפניו קשיים שההורים ציינו שקיימים, על מנת שיביע את עמדתו לגביהם ונחשוב יחד כיצד לפתור אותם.

השיחה החופשית והכנה של המתבגר איתי עוזרת לו לרוב לפרוק סודות שלא היה לו למי לספר, לגלות חולשות שהתבייש לדבר עליהן, ולבטא כעסים שלא תמיד הרגיש שהם מובנים ומתקבלים על-ידי הוריו ומוריו. אני מבטאת אמפתיה לקשייו ורגשותיו של המתבגר, ויחד עם זה מנסה באופן מעשי לחשוב איתו כיצד ניתן לפתור את הקשיים – בין אם מדובר בפתרונות מעשיים, בשיחות עם דמויות שקשה לו איתן, או בשינוי גישה פנימית כלפי הבעיות.

בדרך כלל המתבגרים נהנים מאוד מפגישות אלו, והן עוזרות להם לפתח פתיחות, כנות, חשיבה מסודרת על בעיותיהם ועל דרכים לפתור אותן. הם יוצרים קשר של בטחון ואמון איתי, ולרוב הם מצליחים באמצעות קשר זה לשפר אחר-כך את הקשר שלהם עם ההורים.

  1. פגישות של המתבגר עם הוריו – בפגישות אלו אני משוחחת עם המתבגר והוריו על בעיות שהם בוחרים להעלות. לא פעם בפגישות אלו עולים כעסים ואי-הבנות שקיימים בין המתבגר להוריו, ופגישות אלו הן הזדמנות מצוינת לברר אותם ולפתור אותם. בפגישות אני מראה למתבגר ולהוריו בעיות בתקשורת שלהם, ואני מעלה בפניהם דרכים אפשריות לפתור סכסוכים ואי-הבנות. בדרך כלל עם מתבגרים חשוב להגיע להסכמים ופשרות אשר נראים להם הוגנים, וכך גם ההורים וגם המתבגרים נדרשים לויתורים מסוימים כדי להשיג שביעות-רצון של הצד השני. המתבגר לומד כך כיצד לנהל סכסוכים בעתיד, וכי דרך של שיחה, הסכם ופשרה – עדיפה על ריב וכעס. כך גם משתפרת האווירה בבית ויש שיפור בהרגשת ההורים, המתבגר והמשפחה כולה.
  2. הדרכת הורים – בפגישות אלו ההורים מגיעים לשוחח על הבעיות של המתבגר, ללא המתבגר. אני מקשיבה למה שהם מספרים, ומאפשרת להם לפרוק את מה שמעיק עליהם בקשר למתבגר. אני עוזרת להם להבין כיצד הבעיות נוצרו וכיצד ניתן לפתור אותן. אני נותנת להורים תמיכה והבנה במצוקה שלהם בהתמודדות עם המתבגרים, וכן גם מידע על הבעיות באופן כללי, וכיצד הם יכולים לפתור את הבעיות – בין אם בדרך מעשית ובין אם בשינוי הגישה הפנימית שלהם כלפי המתבגר או כלפי תפקידם כהורים. אנו משוחחים לעיתים גם על גיל ההתבגרות שלהם ועל הוריהם שלהם, וכיצד גיל ההתבגרות שלהם השפיע על ציפיותיהם מילדיהם ומעצמם ועל התנהגותם כהורים.

להדרכת הורים תפקיד חשוב ביותר בהתקדמות המתבגר, משום שלהורים בגיל זה תפקיד משמעותי ביותר. הם יכולים לשמש דמות משמעותית למתבגר, שאיתה ניתן לשוחח ולגלות דברים חשובים, וגם ללמד על החיים ולהציב גבולות. לניתוק מן ההורים יש מחיר כבד בבעיות שונות של גיל ההתבגרות, וככל שההורים מתפקדים טוב יותר מול המתבגר שלהם – כך גדל הסיכוי שהוא יהיה במצב נפשי ותפקודי טוב יותר.  

בסיומו של הטיפול בדרך כלל המתבגר נמצא במצב טוב יותר: לרוב הוא רגוע ושמח יותר, מקבל את עצמו ופתוח יותר, מצליח יותר חברתית ולימודית, ומסתדר טוב יותר עם הוריו ומשפחתו.  בסוף הטיפול ההורים של המתבגר חשים שיחסיהם איתו טובים יותר, מרוצים יותר מתפקודו הלימודי והאישי,  ויודעים טוב יותר כיצד להתמודד עם כעסים ואי-הבנות עם המתבגר– במידה והם עולים.

בסוף הטיפול הפסיכולוגי הדרך של המתבגר לחיים טובים בהווה ולהתפתחות טובה בעתיד  נפתחה- בזכות הטיפול וההשקעה של כל המשתתפים בו. 

הרשמה בחינם

לפעמים אפשר ממש ליהנות ולהתפתח בעזרת קריאה או שמיעה של מידע פסיכולוגי מרענן…  אני כותבת או מקליטה הרצאות ורשימות כאלו, והקוראים מדווחים שהם נהנים מהן מאוד. מחקרים אחרונים, אגב, מראים, שמידע פסיכולוגי מקצועי בהחלט יכול לעזור להתגבר על בעיות פסיכולוגיות ממוקדות. לא תמיד יש צורך בטיפול על מנת להתגבר על בעיות!

אם תירשמו כאן, תוכלו לקבל מידע זה ממני,  בחינם. המידע יועבר, ללא כל התחייבות .

דואר אלקטרוני *
שם *
יישוב

 גם אני לא אוהבת לקבל דואר זבל, אני מבטיחה לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי ולשמור על הפרטיות שלך. בכל זמן ניתן  לבטל את הרשמתך בלי שום הסבר.

צור קשר

אני מניחה שיש לכם שאלות, שלא כל מה שקראתם באתר – אומר לכם לגבי המקרה האישי שלכם. לכן אשמח שתגיבו כאן באתר, או תכתבו לי במייל, או תטלפנו:

טלפון:

08-8659590

אימייל: rachelbada@gmail.com

דף הבית

על הטיפול והאבחון הפסיכולוגי בקליניקה שלי באשדוד:

אולי אתם נמצאים בתקופה לא טובה. אולי לאחד הילדים שלכם יש בעיה, שאינכם יודעים איך לפתור, ואתם מתוסכלים. ואולי הזוגיות שלכם במשבר. לא קל לכם ואתם מוטרדים. טוב שהגעתם לאתר שלי, שעוסק בטיפול ובאבחון פסיכולוגי, מפני שמחקרים רבים מראים, שטיפול פסיכולוגי טוב יכול לעזור בכל הבעיות האלו. היכנסו לאתר שלי לקרוא על טיפול פסיכולוגי במבוגרים, טיפול זוגי וייעוץ נישואים, טיפול פסיכולוגי במתבגרים וטיפול פסיכולוגי בילדים ובמשפחות. לאבחון פסיכולוגי טלפנו אלי למספר: 053-2865956, או למספר שבכותרת.

אספר לכם עלי:

שמי רחל בר-יוסף-דדון, ואני פסיכולוגית קלינית, המטפלת במבוגרים, זוגות, נוער וילדיםסיימתי תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בהצטיינות באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1988, ואני עובדת כפסיכולוגית כבר עשרים ושש שנים. התמחיתי בירושלים, ואחרי-כן עבדתי שם בבית-החולים "הדסה". אני מתגוררת ועובדת באשדוד מאז שנת 2000. אני עובדת בקליניקה הפרטית שלי באשדוד. ב-2013 הוצאתי ספר עזרה-עצמית בשם "93 כלים לאושר", הנמצא בכל חנויות הספרים. ב-2014 קיבלתי את הדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ווסט קוסט. אני מטפלת בגישה פסיכודינמית, בשילוב כלים שונים כמו: מדיטציה, היפנוזה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ייעוץ, טיפול מערכתי ועוד.

כדי להתייעץ ולקבוע פגישה – טלפנו: 053-2865956

המייל שלי : rachelbada@gmail.com

איך אני עובדת?

הגישה שלי מקצועית :

 יש לי ניסיון כמטפלת וכפסיכולוגית קלינית. אני עובדת בשילוב של מספר גישות: הגישה הפסיכודינמית, קוגניטיבית-התנהגותית, מדיטציה, היפנוזה וייעוץ. אני משתדלת להתאים לכל מטופל את השיטה המתאימה לו ביותר של טיפול פסיכולוגי, או בשילוב של מספר גישות. אני שואלת את המטופל בדרך כלל האם היה מרוצה, ובונה איתו יחד את המשך הטיפול הפסיכולוגי. דרך עבודה זו מגדילה, לפי המחקרים, את ההשפעה של הטיפול ואת יעילותו. 

 פעילה ומשוחחת:

אני נוטה בטיפול הפסיכולוגי, לאחר שהקשבתי היטב למטופל, להגיב בצורה ברורה ופעילה. אני אומרת בטיפול הפסיכולוגי לא פעם את דעתי לגבי הבעיות, מציעה הצעות כיצד לפתור אותן, ומשוחחת "בגובה העיניים" עם המטופל. 

היחס נעים:

אני משתדלת לתת יחס נעים ומבין. אני משתדלת לראות דברים מנקודת מבטו של המטופל, ולהיות אמפתית.