ארכיון תגיות: חרדה

רגשות קשים

מה עושים עם רגשות ממש קשים? לא סתם כעס. אלא כעס עצום. לא סתם מצב רוח רע אלא הרגשה של דיכאון חזק. פחד עצום, שמטלטל אותך פיזית ונפשית מאוד. 

איך עוברים את הרגשות האלו? איך שורדים אותם? 

בפסיכולוגיה יש מושג חשוב שנקרא ״הכלה של רגשות״. משמעו של המושג הזה הוא נשיאת הרגשות והחזקתם בתוכנו מבלי להתמוטט. ממש כמו מיכל, הנושא מים סוערים מאוד. 

אבל כשהרגשות שלנו חזקים מדי איננו תמיד מסוגלים להכיל אותם. החוויה שלנו לעיתים כשאנו חווים רגשות חזקים היא, שאנחנו לא יכולים לעמוד ברגשות האלו. שהם גדולים עלינו.  שהם יפגעו בנו, ישגעו אותנו.  שאנו עלולים להתמוטט מהם. וזו אינה חוויה קלה, בלשון המעטה. 

אז איך בכל זאת אנשים מתמודדים עם רגשות קשים וחזקים?

לפעמים אנחנו עושים אקטינג אאוט של רגשות. כלומר אנחנו מבטאים אותם דרך פעולה. למשל אנחנו אוכלים שלוש פרוסות עם דבש כשאנחנו מאוד מדוכאים. או זורקים עציץ לרצפה כשאנחנו מתוסכלים וחשים ללא מוצא. האקטינג אאוט מהסוג הזה של הרגשות אינו נחשב פתרון מוצלח כהתמודדות עם רגשות קשים, אבל הוא קורה לנו לעיתים. לפעמים האקטינג אאוט יכול להיות חיובי יותר – כמו לשטוף את הבית כשאנחנו מדוכאים. 

פתרון אחר הוא לחשוב ביננו לבין עצמנו בצורה רציונלית יותר: מה יוציא אותי כעת מהמצב הרגשי הקשה הזה, וליישם את הפתרון האפשרי. ( כתבתי על כך בספרי ״93 כלים לאושר"). פתרונות אפשריים כאלו הם למשל לספר לאדם קרוב על מצוקתנו, או לעשות משהו שיפנק אותנו, או לכתוב לעצמנו מה שמציק לנו, או לעשות

תרגיל הרפיה שאנו אוהבים. 

פתרון אחר הוא להחליט להכיל את הרגש. לשאת אותו, עד שיעבור. הנרי קריסטל, פסיכואנליטיקאי, מצא, שאנשים שנושאים בקלות רבה יותר את רגשותיהם הם אלו שמאמינים שהרגשות הם כמו גל. אנשים אלו מאמינים, כי רגשות באים, נעשים גבוהים וחזקים, אבל אחר כך חולפים. גם בבודהיזם נותנים דימוי דומה לרגשות הקשים. בבודהיזם מדמים את הרגש השלילי לענן שמחשיך את האור בעוברו, אבל הוא חולף. כשיעבור – תזרח מעלינו השמש, רגשית. בדרך ההתמודדות הזו אנו יכולים לנסות להקל על סבלנו בדרכים לא הרסניות בעת חווית הרגש הרשה, אבל במקביל נאמר לעצמנו, שעוד מעט נרגיש טוב יותר. שרגשות חולפים.  כי רגש אינו נצחי. שבאופן טבעי הענן יעבור ותעלה השמש. 

ומה איתכם? איך אתם מתמודדים עם זמנים של רגשות ממש קשים, שנחווים ככמעט בלתי נסבלים? 

אתם יכולים לשתף פה. אשמח לקרוא. 

אז בברכת התמודדות סבירה עם רגשותינו אפרד מכם, 

רחל

ד״ר רחל בר-יוסף-דדון היא פסיכולוגית קלינית העובדת באשדוד. טל.: 08-8659590

רגשות

איך מתמודדים עם רגשות קשים?

ספר עזרה-עצמית

ספר עזרה עצמית פסיכולוגי

93 כלים לאושר

הספר "93 כלים לאושר" נועד לעזור לאנשים הסובלים מחרדה או מדיכאון.

הוא יכול לעזור במגוון בעיות נוספות.

המחיר של הספר הוא 89 שח, במהדורה הראשונה.

אפשר לטלפן אלי, למספר: 08-8659590 ותקבלו את הספר ישר לביתכם, בצירוף קבלה מסודרת. התשלום יכול להיות בכרטיס אשראי – בקלות ובנוחות.

אני ממליצה מאוד לקרוא ספרי עזרה עצמית. מניסיוני ומניסיון המטופלים שלי, וכן על פי מחקרים, ספרי עזרה עצמית יכולים לפעמים להועיל לא פחות מטיפול פסיכולוגי.

רחל בר-יוסף-דדון

פסיכולוגית קלינית ומורשה להיפנוט

ובעלת קליניקה פרטית לטיפול במבוגרים, ילדים, מתבגרים, משפחות וזוגות

טיפ 1: האזנה

טוב להקשיב. זה מרגיע.

טוב להקשיב. זה מרגיע.

טיפ קטן לבוקר, ולכל שעה במשך היום, בעצם:
שבו בשקט. עצמו עיניים.
ורק נסו להאזין לקולות שסביבכם: רעש המכוניות מסביב. תקתוק שעונים. צפצוף ציפורים. מה שיש. מדי פעם יאבד לכם הריכוז, זה בסדר. כשתשימו לב שהולך לאיבוד הריכוז – חזרו להאזין לקולות. האזינו כך כמה זמן שמתאים לכם.
זו מדיטצייה של האזנה.
היא מרגיעה. היא מזכירה לנו שיש עוד קיום מחוץ לנו. שאיננו מרכז העולם.
וזה חשוב. זה מוריד אגוצנטריות ומוריד סבל.
יום טוב לכולם!
רחל בר-יוסף-דדון
פסיכולוגית קלינית
אשדוד

עזרה עצמית לדיכאון וחרדה

לא חייבים להיות עצובים ומדוכאים.

אפשר לקרוא ספרים, שילמדו אותכם איך להיות מאפסיכולוגים אשדודושרים יותר. יש ספרים כאלו בשוק, והם לא רעים בכלל.
אני עצמי כתבתי ספר כזה, שנקרא "93 כלים לאושר". 350 ומשהו עמודים המלאים כלים, היכולים לסייע לכם להיות מאושרים יותר. אין זו דרך אינסטנט: זו דרך הדורשת סבלנות, אבל מי שמתמיד בה – יהיה בסוף מאושר יותר.
מי שזקוק דחוף לספר, יכול לכתוב לי למייל, או לטלפן: 08-8659590, ואני אשלח לו את הספר.  
אפשר לרכוש את הספר גם כמתנות לאנשים יקרים לכם, שאינם מאושרים, או שגורמים לכם סבל, עם חוסר האושר שלהם… 

המייל שלי הוא: rachelbada@gmail.com

 

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית

דמיונות נעימים

פסיכולוגים אשדודרציתי להביא כאן הצעה נחמדה לשיפור מצב-רוח. לפעמים אנחנו ככה סתם, נתקלים ביום עם מצב-רוח לא טוב במיוחד. לפעמים יש לזה סיבות ממש טובות, ולפעמים סיבות פחות חשובות, אבל – מה לעשות, מצב-הרוח נחת עלינו.

אז מה עושים? כבר כתבתי כאן על התמודדות ברגע הנוכחי עם מצבי-רוח, ואני רוצה להביא כאן עוד הצעה. ההצעה הזו קשורה למחשבות שלנו. כי בעצם כשיש לנו מצב-רוח רע אנחנו יכולים לטפל במישור ההתנהגותי (לעשות משהו אחר שיגרום לנו להרגיש טוב יותר ), או במישור החשיבתי (לחשוב בצורה אחרת).

יש כל מיני שיטות פסיכולוגיות, שחלקן ממש הוכחו כיעילות, להתמודד עם מחשבות כשיש מצב-רוח לא טוב. המפורסמת שבשיטות האלו היא השיטה של בק, שמציע להחליף מחשבות אוטומטיות ושליליות במחשבות רציונליות. אבל, יש חיסרון מסויים לשיטה הזו, והוא, שהיא קצת רציונלית מדי. גם אם אדם מצליח להראות לעצמו, שהדברים שמדאיגים או מדכדכים אותו הם לא כאלו גרועים, הרי עדיין יכול להיות איזה גרעין פנימי בתוכו, שלא ממש השתכנע מזה. הגרעין הזה עדיין ממשיך להרגיש כמו ילד קטן שמסרב להתנחם, ומאיזו סיבה לא ברורה – הוא עדיין עצוב. פשוט לא מצליח להתרומם.

ומה אני מציעה? אני מציעה משהו, שאולי יכול לעזור דרך מה שנקרא "המוח הרגשי" שלנו, פחות דרך המוח השכלי.

ההצעה שלי היא פשוט לשבת רגע בשקט ולנסות לדמיין דברים נעימים. באמת, הדברים הנעימים הראשונים שקופצים לכם לראש. למשל: מקום שהייתם רוצים להיות בו עכשיו. דמיינו אותו, ומה הייתם רוצים לעשות בו עכשיו. או אולי אנשים אהובים עליכם, ומה אתם רוצים לעשות איתם. או אולי בגדים (זה טוב לנשים, נראה לי…) שהייתם רוצים שיהיו לכם עכשיו, או איזו ארוחה טובה. סתם, לדמיין ככה, בלי בושה. ואם דמיון אחד נגמר, אפשר לעבור לדמיין משהו אחר נעים. למשל: מקום בחו"ל שהייתם רוצים להיות בו עכשיו, שחיה בים, רביצה על החול, תרגילי התעמלות מדהימים (שאתם לא באמת יודעים לבצע).

ניסיתם? תנסו, כדאי.

ואני יכולה לצטט מחקרים, שמראים למה זה יכול לעזור: 1. זליגמן, שכתב את הספר המצויין "אושר אמיתי", מצא שאנשים שמחים חושבים יותר מחשבות שמחות יחסית לעצובות, בהשוואה לאנשים עצובים. 2. פרופ' קרייטלר מצאה במחקרה, שאנשים בריאים נוטים יותר לדמיין דמיונות נעימים.  3. בטיפול בהיפנוזה משתמשים בדמיון מודרך כדי לעזור לאדם למצוא כיוון חיובי לחייו. 4. ישנה עכשיו תנועה חדשה, שנקראת "הסוד", שמעודדת אנשים לדמיין דברים נעימים, לא כדי לשפר את מצב-רוחם, אלא כדי שדברים אלו יתגשמו. אז אולי ייצא מהדמיון הזה עוד משהו.

ואזהרה קטנה: זה לא תמיד עוזר, אבל שווה לנסות. זה לא מומלץ למי שנמצא ממש בדיכאון, אלא יותר למצבי-רוח לא טובים "רגילים".

בהצלחה!

התמודדות עם מצבי-רוח

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדוד בטיפול פסיכולוגי לא פעם עולה השאלה: מה כדאי לעשות כשיש מצב-רוח רע, או דיכאון? איך להגיב?  איך לשרוד את מצב-הרוח הזה? איך לצאת ממנו?

אני רוצה להביא כאן כמה אפשרויות להתמודד עם מצב-רוח רע, או דיכאון:

לסבול מממצב-הרוח הרע – זו בעצם לא כל-כך אפשרות התמודדות, אלא יותר תגובה. זו אולי התגובה הבסיסית ביותר, והפחות טובה, להגיב למצב-רוח רע. אנחנו פשוט סובלים נפשית, ומגיבים בדרכים התנהגותיות שונות ( לא עושים מה שרצינו לעשות, כועסים על סביבתנו, מרגישים עייפים ותשושים, לא אוכלים, או אוכלים יותר מדי).

לנסות לשפר את מצב-הרוח הרע – אנחנו באפשרות הזו מנסים לשפר את מצב-הרוח. אפשרויות השיפור הן שונות ומגוונות. אפשר לשפר בצורה התנהגותית (לעשות משהו שיכול לשמח, לשאול את עצמנו מה אפשר לעשות כרגע כדי לשמח/ להרגיע את עצמנו ועוד ועוד), ואפשר גם לשפר בצורת החשיבה (לראות מה כן טוב כרגע, לחשוב מה מרגיז/מעציב/ מדאיג אותנו לנסות לראות את זה בצורה חיובית יותר). הגישה הזו קשורה ונובעת מגישות קוגניטביות-התנהגותיות, שגורסות התמודדות פעילה עם מצבי-רוח, ומראות גם בהחלט תוצאות בעניין.

לצפות מן הצד במצב-הרוח הרע ולהמשיך לעשות הכל כרגיל – זוהי בעצם דרך המחשבה הבודהיסטית, וגם הייס, סטרושל ווילסון ממליצים על דרך זו בספרם המעניין שעוסק בתרפיית "קבלה ומחוייבות" . לפי ההשקפה הזו אין טעם לנסות "לחשוב חיובי", או להתנגד למצב-הרוח הרע. מצב-רוח רע הוא כמו ענן שחולף בשמיים הבהירים (שזהו, לפי הבודהיזם, טבענו הבסיסי, שקל יותר להגיע אליו לאחר מדיטציה ארוכה), וככזה הוא יחלוף עוד מעט. מה שכדאי לעשות זה לאמץ עמדה של התבוננות מהצד וקבלה במצב הלא-מרנין של המצב-רוח הרע, אבל, מצד שני, לא להיות מופעל על-ידו התנהגותית. אתה אמור ברגעים אלו להמשיך לפעול לפי הערכים שלך, לפי מה שחשוב לך, ולתת למצב-הרוח לחלוף מעצמו. וזה, כי באמת, אין לנו לגמרי שליטה על מצבי-הרוח שלנו (לפי גישה זו), אבל על התנהגותנו, מחוייבותנו ורמת המוסריות של מחוייבותנו – יש לנו שליטה.

 מי צודק? מה באמת כדאי לעשות בפעם הבאה שיש לנו מצב-רוח רע?

אין לי תשובה ברורה. רק אולי רציתי להציג את האפשרויות, ושאפשר יהיה לבחור. אני חושבת, שבאופן עקרוני, אם אדם יודע את האפשרויות, הוא יכול לבחור ברגע נתון של מצב-רוח רע, אם מתאים לו לבצע את  אפשרות שתיים או את שלוש, כי ברור שהאפשרות הראשונה היא האופציה הפחות טובה.


ספרים כחלק מהטיפול

אני חושבת שזה כל-כך חשוב – ללמוד מספרים. גם מחקרים אחרונים (קזדין ובלייס, 2011) מראים זאת. חלק מהעבודה שלי בטיפול הפסיכולוגי זה להמליץ לאנשים לקרוא ספרים מסוימים בתחום הפסיכולוגיה, שלדעתי מתאימים להם ולקשיים שיש להם. ולא מעט מטופלים אכן מקבלים את ההצעה בשמחה, קוראים את הספרים ומרגישים שזה ממש מקדם אותם. כנראה שהספרים בעיני זה עוד אחת מ"התרופות" שיש לי לתת למטופלים. כמו שאני נותנת תרופות כמו : שיחה איתי ותרגילים לבית, אז זו עוד תרופה.  נכון, התרופה הזו של הספרים מקצרת את הטיפול אצלי, אבל אני מרוצה מכך שהמטופלים התקדמו, ויכולה לטפוח לעצמי על השכם…

אנשים שונים משתנים בדרכים שונות. יש אנשים שמשתנים בעצמם, ללא עזרה וללא טיפול פסיכולוגי. יש אנשים שמשתנים בעזרת אירועים קשים שקורים להם. יש אנשים שמשתנים בעזרת ספרות יפה או סרטים שמשמעותיים עבורם. ויש אנשים שספרים "עושים להם את זה" . ולמען הגילוי הנאות: אני אחת מאלו.

כן, גם כשהתקשיתי בלימודי הסטטיסטיקה באוניברסיטה מה שהציל אותי היה הישיבה השקטה עם ספרי הסטטיסטיקה והקריאה האיטית של החומר בסטטיסטיקה, שעד אז היה עבורי מבלבל ולא-מובן. בסופו של דבר הגעתי לכך, שנהניתי לקרוא ספר סטטיסטיקה ארוך באנגלית לעבודת הגמר שלי לתואר שני…הספרים עבורי הם עזרה עד כדי כך, שבהתמחות שלי מאמר תיאורטי שקראתי – שינה אצלי דברים משמעותיים מאוד.

וחוץ ממני יש עוד אנשים לא מעטים שיכולים להתפתח נפשית ולהשתנות בעזרת ספרות פסיכולוגית. ולכן אני בעבודתי נוטה להמליץ למטופלים על ספרים, שיכולים לעזור להם להתקדם. כמובן שאני לא מחייבת מטופלים לקרוא – זו הבחירה שלהם, אבל אני ממליצה. אגב, אדם נוסף שכותב על כך, שספרים קידמו אותו מאוד הוא רובין שארמה, שאף נותן באחד מספריו רשימה של ספרים שהם משמעותיים עבורו.

ועכשיו לחלק המעשי – עכשיו אביא ברשימה זו ספרים, שמתאימים לבעיות שונות. ולא, לא אגבה מכם כסף על ההמלצות האלו – זה בחינם, ותאמינו לי – הספרים האלו יכולים לעזור לכם.

אז על אילו ספרים אמליץ בפניכם?

אני אמליץ בפניכם על ספרים שונים לבעיות שונות. אשתדל שלא להרבות בספרים ולהמליץ רק על הטובים ביותר – כדי שלא להכביד עליכם. ההמלצות הן  רק על ספרים בעברית, למרות שבקליניקה אני ממליצה למטופלים, שמוכנים לקרוא באנגלית, גם על ספרים באנגלית.

את הרשימות סידרתי לפי הסדר, שלדעתי כדאי לקרוא אותם.

 

ספרים למי שרוצה להיות מאושר יותר, או שהקרובים לו יהיו מאושרים יותר:

ד"ר מרטין זליגמן : אושר אמיתי. הוצאת מודן, 2002.

ד"ר טל בן-שחר: באושר ובאושר. הוצאת מטר, 2008.

ד"ר טל בן-שחר: אושר אפשרי. הוצאת מטר, 2009.

ריקאר, מאתייה: בזכות האושר. עם עובד, 2006.

 

ספרים להורים שלילדיהם (ומתבגרים, כמובן) בעיות משמעת שונות:

עומר, חיים: שיקום הסמכות ההורית. מודן, 2000.

עומר, חיים: המאבק באלימות ילדים – התנגדות לא אלימה. מודן, 2002.

עומר, חיים: הסמכות החדשה. מודן, 2008.

 

ספרים לילדים (ומבוגרים) שסובלים מהפרעות קשב וריכוז:

ד"ר בארקלי, ראסל: לשלוט ב-ADHD. גלילה, 2003.

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

 

 

ספרים למי שילדיהם (גם מתבגרים) סובלים מחרדות:

1. עומר, חיים ולייבוביץ' , אלי : פחדים של ילדים. ספרים, 2007.

 

ספרים למי שיש בעיות רפואיות, שיש להן גם רקע נפשי:

רובינס, ג'ון: בריא בן 100. פוקוס, 2007.

חוברה, ליאורה: הדיאטה הסינית. כנרת, זמורה-ביתן, דביר – 2005

פרופ' אבשלום מזרחי: לחיות בריא. הוצאת פוקוס, 2003.

 

ספרים למי שחווה רגשות שליליים וחזקים :

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

ד"ר גולמן, דניאל: רגשות הרסניים. מודן, 2005.

אלון, נחי ועומר, חיים: השטן שבינינו. ספרים, 2005.

 

ספרים לבעיות בזוגיות ובנישואים:

פייג', סוזן: כיצד אחד מכם יכול לקרב את שניכם זה לזה. מודן, 2000.

 

ספר למי שסובל ממחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית:

 פרופ' פואה, עדנה ופרופ' וילסון, רייד: די לאובססיה. מודן, 2001.

 

 

ועכשיו עברו לכם בשקט על רשימת הספרים, אל תלחיצו את עצמכם. חשבו אם יש ספר שמעניין אותכם, ובדקו היכן ניתן לקנות אותו (לא, אני לא מרויחה מקנית הספרים הזו). וכשתקנו אותו אני ממליצה לקרוא אותו בקצב שנוח לכם, ובסדר שנוח לכם. לפעמים קל יותר להתחיל לקרוא ספרי פסיכולוגיה מהאמצע, או מהסוף, או מהפרק השני. קראו את הספר לאט, בהנאה. שתו לכם משקה טוב בצד. חישבו על מה שקראתם בהפסקות שבין הקריאה. הסתכלו על העצים שמולכם בחלון, על העננים בשמים. לאט, יש זמן. הספר יחכה, הספר הוא לא בן-אדם, הוא לא בורח. הוא תמיד יהיה לידכם. ואם תאבדו אותו – תוכלו לקנות חדש.

 

ודבר נוסף: הספרים הם לא במקום טיפול פסיכולוגי. לדעתי הם יכולים להיות השלמה טובה לטיפול פסיכולוגי. הם יכולים לבוא גם כהקדמה לטיפול פסיכולוגי או כבני-לוויה אחרי שמסיימים טיפול פסיכולוגי. הספרים יכולים להיות בני-לוויהמפני  שספרים הם גם קצת חברים, כמו שאומרים לילדים בפרסומת, שנועדה לעודד קריאה.

אז שיהיה לכם בהנאה ובשלווה, ובאיחולי התפתחות נפשית טובה. אני אשאיר אותכם עם רשימת הספרים שלי. להתראות!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגול מדיטציה והרפיה

הדיעות לגבי כמה לתרגל מדיטציה הן קצת שונות, אבל לדעתי יש הסכמה שהזמן האידיאלי הוא 40-45 דקות, רצוי פעם אחת ביום, ואם לא – אז פעמיים ביום, 20 דקות בכל פעם.

אני יודעת שזה נשמע הרבה, אבל מה לעשות – זה חשוב, וזה עוזר, ולדעתי זה ממש שווה את הזמן הזה שמשקיעים. וכידוע, מי שמשקיע – מצליח, ואם רוצים להרגיש טוב – צריך להשקיע בזה זמן…

הממצא של דוידסון, שראה שהמוח של אנשים שמתרגלים כמה חודשים מדיטציה (שהיא גם הרפיה) – פועל כמו מוח של אנשים מאושרים – הוא  לדעתי ממצא ממש מדהים, שאמור לעודד אנשים באמת לתרגל הרפיות .

ובכל זאת, מי שלא יכול לתרגל פרק זמן כזה בכלל, יכול להסתפק בפחות מזה, למשל משהו כמו 10-20 דקות ביום, לפי העיקרון שגם דקה ביום  עדיפה על  כלום.

מה שחשוב לציין הוא, שהתרגול הקבוע עוזר לאדם בשני מישורים: 1. קודם כל הוא מרגיע אותו באופן כללי, ונותן את כל היתרונות הרגילים של הרפיה. 2.הוא מכין אותו למצב לחץ, שבו יצטרך להשתמש בתרגילי ההרפיה לזמן קצר.

ולמה אני מתכוונת? אני מתכוונת, שאדם שמתרגל הרפיה באופן קבוע, הוא מה שנקרא "מוכן לקרב". ולאיזה "הקרב"? ה"קרב" הוא אותם מצבים, שבהם אנחנו זקוקים בדחיפות להרפיה. אלו מצבים בהם פוגעים בנו, מכעיסים אותנו, או שאנחנו נלחצים, חרדים, או מותשים. מצב כזה יכול לקרות לנו במשך היום, לאו דווקא בזמן שבו התכוננו לעשות תרגילי הרפיה. אבל, מי שמאומן בתרגילי הרפיה, יכול אז להשתמש בתרגילים  ואז האימונים היומיומיים שלו בהרפיה יעזרו לו בכך , שההרפיה שלו תהיה יעילה וטובה הרבה יותר, משל אדם שאינו מתאמן באופן קבוע בהרפיה. ברגעים אלו, של לחץ, כעס, דיכאון או חרדה, האדם אינו חייב לעשות הרפיה ארוכה של 20 או 40 דקות (אם כי זה אפשרי, וזה יעיל). הוא יכול, אם אין לו מספיק זמן, להסתפק בתרגיל הרפיה של שתים או חמש דקות. תמיד כדאי אז כמובן להתחיל בהתבוננות הפשוטה ביותר בנשימה, כמו בתרגיל הראשון, ואפשר לעבור אחר-כך לתרגיל השני, או גם לתרגיל השלישי. גם הרפיה קצרה כזו, מניסיוני, יעילה מאוד בשינוי מצב-הרוח המתוח או הרע, ובמציאת אפיק אחר של מחשבה והרגשה.

אבל אני רוצה לחזור עכשיו לנושא התרגול הקבוע: מניסיוני עם מטופלים שלימדתי אותם תרגילי הרפיה והמלצתי להם לתרגל באופן קבוע – מי שניסה והיה חשוב לו להתרגל לתרגילים האלו, קלט אחרי שבוע-שבועיים את התרגילים, התחיל אז לאהוב אותם מאוד, וגם מצא להם זמן קבוע.

חשוב למצוא זמן קבוע לתרגילי המדיטציה במשך היום, כי יש משהו בפעילות קבועה בזמן קבוע, שממש מכריח אותנו אז לבצע את הפעילות הזו. הזמן הקבוע הופך להרגל, שאנחנו זקוקים לו ולא רוצים לעבור יום בלעדיו.

 הזמן הקבוע להרפיה יכול להיות בבוקר, לפני שכולם קמים, או בערב, או בשעת הצהריים, או כל זמן אחר שמתאים לכם – בדקו את האפשרויות השונות, ותראו איזה זמן מתאים לכם. אתם צריכים להיות מוכנים לנסות כמה שבועות לתרגל את ההרפיה, גם אם זה לא קל, ואז תתרגלו, תתחילו ליהנות מהתרגול ומהשלווה שהוא מקנה, וממש תבינו, כמה תרגול קבוע של מדיטציה הוא חשוב.

אז בהצלחה!

לחצו על הקישוריות לקבלת טיפים טובים:

על סבלנות לדרך והנאה ממנה

על ביקורת עצמית ויתרונותיה

ליצור יופי

"אני רוצה תמיד עיניים" – על מדיטצית ראיה

להרגיש טוב דרך עשיית טוב

על משמעת עצמית, כולל תגובות

מה חושבים עלינו??…

 כל התוכניות השתנו

Seize the day 

האם אתה יכול לקבל שאני בינוני?

יש גבול ליכולות שלנו…

השביל הזה פתוח

 הגוף ינחה אותנו

"כחכות רחל לדודה"

הפרעות חרדה

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדודהטיפול בחרדה (במבוגרים ובילדים)

בתחום הטיפול בחרדה יש לי ניסיון רב וטוב. אני פועלת לפי שיטת טיפול ברורה ושיטתית, והמטופלים מרוצים מאוד מן הטיפול שהם מקבלים. אני מקבלת הפניות רבות בתחום זה, גם מאזורים רחוקים יותר, וישנם רופאים ומאבחנים שמעדיפים להפנות מטופלים הסובלים מחרדה רק אלי.

פירסמתי גם מאמר חשוב בתחום, שהתפרסם באתר המוביל של אנשי בריאות הנפש בישראל, בשם:  טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי בהפרעת פניקה

בפגישה הראשונה  בטיפול בחרדה המטופל מספר לי על מצבו, על תופעות החרדה שהוא סובל מהן, על טיפולים קודמים שקיבל, וגם על עצמו בכלל. לאחר שאני שואלת את המטופל שאלות על כל הנושאים האלו ושומעת אותו, אני נותנת לו הערכה כללית לגבי מצבו, כיצד כדאי לטפל בו, ומהי תוכנית הטיפול המתאימה עבורו ביותר. אני יוצרת עם המטופל תוכנית טיפול, ובכך אנחנו בעצם מגיעים להסכם משותף לגבי העבודה שלנו יחד הלאה. בטיפול בחרדה בילדים אני פוגשת בפגישה הראשונה את ההורים לבד, ובפגישה השניה את הילד לבד.

בדרך כלל אני מטפלת בחרדה בגישה המשלבת מספר גישות:

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי, ומדיטציה.

 הטיפול בחרדה כולל:

  1. לימוד שיטות של הרפיה, שהן הכרחיות וחיוניות לטיפול בחרדה. אנחנו מתאמנים בהרפיה בשעת הטיפול, והמטופל מתבקש להתאמן עליהן באופן יומיומי בבית, ולהשתמש בהן בעת הצורך ולדווח לי על כך. אני נותנת למטופל המעוניין גם הקלטה של ההרפיה, בקולי, על מנת שזו תעזור לו באימון בבית. בטיפול בחרדה בילדים אני מלמדת את הילד בנוכחות ההורים את שיטות ההרפיה, ומבקשת מההורים לדאוג לכך שהילד יתאמן על ההרפיה בבית.
  2. שיחה פתוחה – בשיחה זו המטופל ואני משוחחים באופן חופשי על הגורמים שהביאו לחרדה, על התחושות שגורמת החרדה למטופל, על ההתמודדויות שלו, ועל מצבו בחיים בכלל. שיחה זו עוזרת למטופל לבטא את עצמו ולקבל הקשבה, אמפתיה, הבנה והדרכה לגבי מצבו.

בטפול בילדים אני מנהלת שיחה פתוחה כזו עם הילד וההורים יחד, משום שההורים תורמים רבות לדיווח על הבעיות השונות, וגם מקבלים מידע רב והדרכה כיצד לעזור לילד במצבו.

  1. התמודדות פעילה עם מצבים קשים– לעיתים קרובות החרדה מביאה איתה הימנעות ממצבים מסוימים. בטיפול אנחנו יוצרים סולם הדרגתי של המצבים מהם נמנע המטופל, ומתקדמים לאט, אך בביטחון, בביצוע המצבים האלו. שיטות ההרפיה שנלמדו בתחילת הטיפול עוזרות מאוד להתקדמות זו. גם הדרכה על דרכי ההתמודדות ועידוד שאני נותנת עוזרים מאוד בהתקדמות בדרך.

בטיפול בילדים אנחנו בונים עם הילד את ההתקדמות הרצויה עבורו, וההורים מקבלים הדרכה איך לעזור לילד ולעודד אותו להתקדם.

  1. פתרון בעיות חיים אחרות הגורמות לחרדה לא פעם בעיות חיים אחרות כמו קשיים בנישואים, לחצים משפחתיים, לחצים בתחום הלימודים והעבודה – גרמו לעליית החרדה ולשימורה. בטיפול אנחנו משוחחים על בעיות חיים אלו וחותרים לפתרונן, כך שמצבו הכללי של המטופל בחיים יהיה טוב יותר. כך קורה לרוב שהמטופל מסיים את הטיפול מאושר יותר ומרוצה יותר מחייו.

בטיפול בילדים אנחנו מתמודדים גם כן עם בעיות נוספות בחיי הילד, כמו: בעיות חברתיות, בעיות בלימודים, או בעיות במשפחה. בשיחות משותפות עם ההורים בשילוב עם שיחות אישיות עם הילד אני עוזרת לילד ולהוריו לפתור בעיות אלו, כך שהילד יוכל לחיות חיים טובים יותר, ושתתאפשר לו התפתחות טובה יותר בחייו בעתיד.