ארכיון תגיות: טיפול זוגי

סוף סוף הקשבת לי

אחד היתרונות הגדולים ביותר בטיפול זוגי הוא ההקשבה המלאה לבן-הזוג או לבת-הזוג.

כאשר אנחנו מקשיבים זה לזו בטיפול הזוגי אנחנו מתפלאים: "זה מה שאת מרגישה?! באמת?! לא ידעתי…" או: "זה מה שחשבת כל הזמן הזה? איך לא ידעתי את זה? איך לא ישבנו ודיברנו על ההרגשות שלך… טוב, אנחנו תמיד עסוקים. וכשאנחנו מדברים אתה מתפרץ לדברי, ואני לדבריך. סוף סוף היתה כאן שיחה אמיתית וטובה בינינו".

כמה פשוט וכמה בסיסי: שיחה. שיחה שלמה, לא מופרעת, שקטה, אמיתית, רגשית. כמה פשוט וכמה מקדם.

זה כמובן אינו המרכיב היחידי שעוזר בטיפול הזוגי, אבל זהו מרכיב חשוב, שבני הזוג נהנים ממנו מיד בהתחלת הטיפול.

הטיפול הזוגי מאפשר לבני הזוג להשמיע את קולם. את רגשותיהם. אני, כפסיכולוגית, לא נותנת לאישה להפריע לדברי בעלה, ולהיפך – אני לא נותנת לגבר להפריע את דברי אשתו. אני משתדלת לשאול את המדבר, או המדברת, שאלות. להבין אותם לעומק – כדי שימשיכו וידברו. ורק אחרי שבאמת סיימו לדבר אני מבקשת מהצד השני לומר את רגשותיו ומחשבותיו בקשר למה ששמעו. אני משמשת מקשיבה, מעודדת הדיבור, וגם "שוטרת" לרגע – אם צריך.

זהו תהליך שנראה מובן מאליו, אבל עבור זוגות רבים, שאין ביניהם תקשורת שקטה, אמיתית ומלאה – זהו אירוע מרגש וחשוב.

ואחר כך כמובן יבואו עוד תהליכים חשובים בטיפול הזוגי שיעזרו לבני הזוג להסתדר טוב יותר.

בהמשך הטיפול הזוגי אני אסביר להם איך כל אחד מהם מרגיש, ואיך ההרגשה של האחד גורמת לו להתנהג בדרך שמרגיזה את השניה. ואיך היא אז מתנהגת, מתוך רגשותיה, בדרך שמתסכלת אותו, וחוזר חלילה. וכשהם מבינים את המעגל השלילי הזוגי שלהם הם כבר יכולים להתחיל לשנות אותו.

כאן החתולים נדחפים ולא מקשיבים זה לזו

כאן החתולים נדחפים ולא מקשיבים זה לזו

ואני אפגש עם כל אחד מהם גם בנפרד, כדי לעזור להם לחשוב איתי איך להתמודד יותר טוב בתוך הזוגיות.

ואני אתן להם עצות מניסיוני ומהידע שיש לי על זוגות ועל תהליכים זוגיים.

ואני אקשיב כל שבוע לשינויים שקרו אצלם בבית, ואיך התמודדו השבוע טוב יותר עם תקלות זוגיות, שיכלו להיות נוראיות, אבל עברו, בעזרת הטיפול הזוגי – בצורה חלקה יותר.

עד שתחזור השלווה לשרור במעונם, כמו שאומרים.

טיפול זוגי הוא תהליך מיוחד.

ורגעי ההקשבה הצלולה אחד לשני הם התהליך הראשון שבו, תהליך המאפשר התוודעות לשני. התוודעות והבנה.

 

האם פגעתי בך?!

לאקי החתולה חושבת: האם פגעתי בלוק?!

לאקי החתולה חושבת: האם פגעתי בלוק?!

לעיתים קרובות אנו חרדים, שפגענו יותר מדי בבני-הזוג שלנו. שאמרנו מילים פוגעות מדי. שאנחנו מתייחסים אליהם לא יפה. אנחנו חוששים שהפגיעות האלו יפגעו בהם נפשית, או אפילו גופנית. אנחנו חוששים שהקשר שלנו ייפגע בגלל שהתייחסנו לבני-הזוג לא יפה.

מה עושים במצב כזה?

כתבתי מאמר, המתאר מטופלת שלי, ששוחחה איתי על חששות שלה, שהיא פגעה יותר מדי בבעלה. אלו היו שיחות חשובות. בטיפול דיברתי עם המטופלת על החששות שלה. הסברתי לה, שטוב שהיא חוששת, מפני שכך תוכל לתקן. ובהמשך היא אכן היתה מודעת יותר לכך שהיא עלולה לפגוע בבעלה, ונמנעה מכך.

אם אתם רוצים לקרוא יותר על הטיפול הזה, ועל ההסברים של פרופ' ג'ון גוטמן, גדול חוקרי הזוגיות בימינו, שמסביר כה יפה על תיקון בזוגיות – היכנסו ללינק למאמר שלי, ותוכלו לקרוא. במאמר אני גם מסבירה איך מלאני קליין, פסיכואנליטיקאית ידועה, רואה את הפגיעה שלנו בזולת, ואת המשמעות שלה.

שווה קריאה לכל מי שמתעניין בזוגיות בכלל, ובזוגיות של עצמו – בפרט.

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3032

 

זוגיות וילדים

אל תשכח גם אותי, בבקשה

אל תשכח גם אותי, בבקשה

בספרי "93 כלים לאושר" ניסיתי לתת את התיאוריות הכי טובות ואחרונות על זוגיות.
ניסיתי גם לתת את העצות הכי טובות על זוגיות. על יצירת זוגיות ועל שימור זוגיות.

שניהם חשובים מאוד, אתם יודעים.
אז טיפ חשוב לזוגיות:
השקיעו במקביל גם בזוגיות וגם בילדים. אל תקפחו אף אחד מהם.

והנה, לינק חשוב בנושא:
http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=1070

שלכם,

רחל בר-יוסף-דדון
פסיכולוגית קלינית
ומחברת הספר "93 כלים לאושר"

התבונן בי

האם אתם מסתכלים על הפנים של האנשים שקרובים לכם? על הבעל שלכם, על הילדים שלכם, על האישה שלכם? האם אתם רואים אותם, כלומר, באמת רואים אותם, לא

טיפול זוגי

עייפות? תמימות? אכזבה?

במובן המטפורי של "לראות"? מפני שלהסתכל על הפנים של האנשים היקרים לכם היא טכניקה מאוד חשובה בטיפול זוגי  התנהגותי-דיאלקטי, טיפול שעליו כותב פרוזטי.  אז בהקשר הזה איני רוצה לכתוב הרבה, באמת… כי לפעמים אין צורך לדבר הרבה, צריך פשוט להתבונן בפנים של היקרים לכם כשהם ישנים, או מדברים אליכם, או אפילו כועסים… התבוננות פשוטה על השני, היקר לכם, או היקרה לכם, כבר מלמדת כל-כך הרבה… כבר תרגיע המון לחץ ביחסים שלכם… וכדי להמחיש לכם זאת אני מביאה כאן תמונה של פנים. נסו להתבונן בה ותראו כמה הרבה אפשר לראות סתם בהבעת פנים של מישהו…

רגעים חשובים בטיפול הזוגי

יעוץ נישואים אשדודעל רגעים מרגשים בטיפול הזוגי, ששזורים בו תקווה וייאוש

ישנם רגעים מרגשים בטיפול הזוגי, רגעים, שבהם השאיפה של כל המשתתפים בטיפול הזוגי מתחילה להתממש: בני-הזוג מתחילים להתקרב זה לזה. לעיתים זה מתבטא בקשר גופני שקורה ביניהם על הספה שלי (יד מונחת על יד, כתף נוגעת בכתף), מבלי שבני-הזוג אפילו שמים לב לכך. לפעמים ההבנה בין בני-הזוג גדלה, אחרי שתקשרו בערוצים מנוגדים לגמרי. לפעמים הם מסכימים על תוכנית משותפת לפתרון בעיה גדולה, שעוררה מריבות קשות, שנראו בלתי-פתירות.

והרגעים האלו הם רגעים מרגשים, מפני שקדמו להם בדרך כלל פגישות, שבהן לא היה ברור מה יקרה בסופו של הטיפול הזוגי – האם הזוג יתחזק בעקבות הטיפול הזוגי, וייצא זוג מאושר, המסתכל זה על זו ולהיפך בעיניים קורנות? או אולי הזוג ייצא מאוכזב, כועס, ומרוחק?

נכון, נתוני התוצאות בטיפול הזוגי לפי השיטה שאני עובדת, ה-EFCT, הם נתונים מצוינים – רוב הזוגות יוצאים מהטיפול הזוגי כשהזוגיות שלהם במצב טוב הרבה יותר – האושר יחזור לחייהם ולזוגיות שלהם. אבל הנתון הזה לא ברור לאף אחד מהמשתתפים בתחילת הטיפול: בתחילת הטיפול עולים הכעסים, התסכולים, והייאוש מהניסיונות החוזרים והכושלים לתקן כאבים בזוגיות. ותמיד עולה השאלה: האם הטיפול הזה יעזור לנו? האם יש לנו תקנה, או שאולי אנחנו צריכים להיפרד?

אני בדרך כלל משתדלת לעודד זוגות, כשאני מרגישה שיש להם פוטנציאל להגיע למצב טוב יותר. ולרוב הזוגות יש אכן פוטנציאל להגיע למצב טוב יותר. אבל עדיין – הספקות קיימים. הכאב והייאוש קיים. הרצון לקום ולברוח מהזוגיות המרגיזה והכושלת והמתסכלת קיים.

ולכן רגעים כאלו של הצלחה הם כל-כך חשובים. ותפקידי, כפסיכולוגית בטיפול הזוגי – להאיר אותם. להראות אותם לבני-הזוג. כי בני-הזוג לא תמיד יודעים לראות אותם.

אני צריכה להראות להם אותם כדי שהם יתעודדו גם כן. כדי שהם יבינו שהם בדרך הטובה, החיובית. כדי שהתקווה, שאני נותנת להם, תמשיך ותיתן להם כוח לחזק את עצמם מעבר לפגישה שלי, וגם להמשיך ולבוא לפגישות הבאות.

מפני שטיפול זוגי אינו טיפול קל. בטיפול זוגי בני-הזוג מביאים את הבעיה שלהם, "חיה" – אל הטיפול. הם מביאים את הקושי הזוגי אל הפסיכולוגית, ואומרים לה: " תראי, איך זה נראה, הזוגיות שלנו… תראי איזו קטסטרופה… את חושבת שאפשר לעזור לנו בדבר הזה?? במצב המתסכל הזה??"

ואני צריכה לעזור להם לתקן את הזוגיות שלהם, ובמקביל גם להתמודד עם הספקות, והייאוש, וחוסר-התקווה. כדי שהם לא יתייאשו, וימשיכו הלאה.

וכשרואים קרני אור ראשונות – זה כל-כך משמח. להם. ולי, הפסיכולוגית.

בטיפול זוגי לבד

יעוץ נישואים אשדוד "בטיפול זוגי " ו "לבד" נשמע כמו מילים סותרות, הרי לטיפול זוגי אמורים ללכת בשניים. אבל הייתי רוצה להתייחס דווקא לתופעה שבה מטופלים מגיעים לטיפול זוגי לבד, ועובדים עם הפסיכולוג על הבעיות הזוגיות לבד, ללא בן-הזוג או בת-הזוג. מצב כזה, למרות שהוא נשמע בעייתי ולא מתאים, יכול לא פעם להביא לשיפורים משמעותיים במצב הזוגיות, לא פחות מהשיפורים שיקרו בטיפול זוגי שאליו מגיעים שניים. ויותר מכך: המצב הזה הוא שכיח יותר ממה שזה נשמע.

אני אמנה קודם את המצבים שבהם נוצר מטופל פנה לטיפול זוגי לבד:

  1. בן-הזוג מסרב לבוא – המצב הראשון של טיפול זוגי לבד קורה כמובן כאשר אחד מבני-הזוג מסרב, או מסרבת להגיע לטיפול הזוגי. הגבר, או האשה, מעוניינים להתחיל בטיפול זוגי בגלל בעיות בזוגיות, אבל הצד השני לא מוכן לבוא לטיפול. לפעמים הוא לא מוכן לבוא מפני שהוא לא מאמין בטיפול זוגי או בפסיכולוגים או שהוא מרגיש שסוג כזה של טיפול לא מתאים לו או מלחיץ אותו, ולפעמים כי הוא חושב שאפשר לפתור את הבעיות לבד, ולפעמים הוא כבר מיואש מדי מהזוגיות.
  2. בן-הזוג שמגיע מעדיף טיפול זוגי לבד – זה מצב יותר נדיר, אבל יש בהחלט מצבים שבהם בן-הזוג או בת-הזוג מעדיפים לדבר על הקשיים בזוגיות שלהם לבד עם הפסיכולוגית. הם מרגישים שהם רוצים לדבר על נושאים, שאינם רוצים שבן-הזוג ישמע, בין והם מעדיפים ללבן בינם לבין הפסיכולוגית את הנושאים האלו, כדי שיבואו כבר "מוכנים ונקיים" יותר לזוגיות שלהם. במצב הזה הטיפול האישי, שהוא בעצם טיפול זוגי, משמש מקום מסתור טוב להעלות נושאים רגישים שלא יכולים לעלות בשום מקום אחר.
  3. טיפול אישי שהופך לטיפול בזוגיות – טיפולים פסיכולוגיים אישיים יכולים בקלות להתמקד בבעיות שקורות עם בן-הזוג או בת-הזוג. המטופל יעלה אז בפני הפסיכולוגית קשיים שיש לו עם בת-הזוג, כעסים שיש לו, התלבטויות ושאלות, והטיפול ייסוב בעיקר סביב נושא הזוגי – מבלי שבת-הזוג תופיע בכלל לטיפול, שהפך בעצם להיות טיפול זוגי.

ואולי אסיים בסיפור מקרה, של טיפול אישי, שהוא בעצם טיפול זוגי לבד. המקרה הוא מקרה בדוי, אבל הוא מבוסס על מצבים דומים שמגיעים לטיפול זוגי לבד.

נירה, בת 37, נשואה עם שלושה ילדים, הגיעה אלי לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בבעיות הזוגיות שלה עם בעלה, דני. בעצם היא העדיפה שדני יבוא איתה כדי שזה יהיה טיפול זוגי "כמו שצריך", אבל דני לא הסכים להגיע. הוא טען שהבעיות הן בעיקר שלה, ושהוא גם לא מאמין בפסיכולוגים. "אנחנו," אמר לה, "יכולים לפתור הכי טוב את הבעיות של עצמנו."

אבל נירה מצידה הרגישה שכבר שנים הם מנסים לפתור בעצמם את הבעיות של עצמם, ושהגיע הזמן לטיפול זוגי מקצועי. בטיפול סיפרה נירה על הקשיים שיש בזוגיות: דני מרבה לעבוד, וגם כשהוא מגיע מהעבודה הוא מרוחק ומסוגר בתוך עצמו. הוא אינו יוצר מספיק קשר איתה ועם הילדים, וכאשר הוא יוצר קשר – יש תחושה שהוא עושה את זה בעל-כורחו. היא זוכרת שבעבר הם היו קשורים יותר, אבל עם השנים, ועם העומס שנוסף עליה ועליו, מבחינת עבודה והילדים, דני הלך והתרחק ממנה. היא הבינה בתוכה שדני הוא אדם טוב, אבל הבינה גם, שבגלל ההורים המרוחקים שהיו לו – הוא התרגל לשמור על מרחק ביטחון בינו לבין הסביבה.

בטיפול ניסינו להבין את נירה וגם את דני. למרות שדני לא בא לטיפול הזוגי סיפרה נירה כל מה שידעה עליו, על ילדותו ועל הוריו. מה שסיפרה עזר לה להיות אמפתית יותר לקשיים שלו להתקרב, וגם עזר לי להציע תוכנית כיצד להתקרב אליו לאט ובעדינות – ללא כעס, אבל גם בלי לוותר על הצרכים שלה בקרבה ובחום. במקביל דיברנו איך היא יכולה להתמודד עם הכעסים והתיסכול שלה בדרך שלא תפגע בעצמה או בקשר שלה עם דני.

הטיפול הזוגי הזה ידע עליות ומורדות, אבל בסך הכל הקשר בין נירה לבין דני הלך והשתפר. נירה הרגישה שעם הזמן דני נענה לניסיונות שלה לרכך אותו ולקרב אותו, והיא מצידה גם מצאה מקורות אחרים לאהבה ולחום מלבד אצל דני. במהלך הטיפול ה"זוגי" הזה דני התחיל לעודד את נירה ללכת לטיפול. "אני לא מגיע לשם", הוא אמר לה, "אבל אני מרגיש שזה עוזר לא רק לך, אלא גם לשנינו." "כן," היא היתה אומרת לו, "אני עושה עבודה בשביל שנינו…"

הטיפול הסתיים בשיפור משמעותי בקשר ביניהם. דני לא הפך להיות האדם החם ביותר בעולם, אבל השינוי שחל בו הספיק לנירה והצית מחדש את הקרבה ושביעות-הרצון שהיתה ביניהם כשהכירו. "הטיפול הזה היה טוב," היא אמרה לי בסיומו, "תודה לך שהייתי מוכנה לטפל בשנינו, בלי שנינו…"

הגמישות הזו, שבה הפסיכולוג מטפל לפעמים בטיפול זוגי רק כשאחד מבני-הזוג מופיע, היא חיונית. גמישות כזו נחוצה גם לא פעם בטיפול במתבגרים, כאשר מתבגר מסרב להגיע לטיפול הפסיכולוגי, ואז רק הוריו מגיעים לטיפול. טיפול כזה יכול להביא להצלחות לא פחות מטיפול שבו מעורב גם המתבגר.

ולסיכום, כנראה שלפעמים מספיק שאדם אחד יגיע לטיפול ביחסים, בין אם זה טיפול זוגי או טיפול במתבגרים, על מנת שיחול שינוי משמעותי ביחסים.

אז אל תתייאשו גם אם בן-הזוג או בת-הזוג שלכם מסרבים לפנות לטיפול, נסו לטפל ביחסים באמצעות טיפול זוגי לבד.

שלווה ואמפתיה במקום כעס

יעוץ נישואים אשדודשלווה וטיפול זוגי זה לכאורה דברים סותרים. בטיפול זוגי יש הרבה סערות וכעסים. כולם רוצים שתהיה שלווה, אבל לא קל להביא אותה. ולא במקרה צבעתי את האותיות של רשימה זו בכחול – צבע המסמל שאיפה לשלווה.

מה יכול להביא שלווה לזוגיות? גישתה של סו ג'ונסון, הנקראת טיפול זוגי ממוקד-רגשית emotionally-focused couple therapy, מבהירה את הדרך שלה להבאת שלווה: אמפתיה מצד הפסיכולוגית כלפי שני בני-הזוג. סו ג'ונסון, שיצרה את שיטת הטיפול, מביאה את העקרונות הבסיסיים של הטיפול שלה מקרל רוג'רס. רוג'רס היה פסיכולוג ידוע, שיצר שיטה שנקראת client-centered therapy. בגישה שלו יש מקום מרכזי לאמפתיה ולכבוד הבסיסי לפציינט, או כפי שהוא קרא לו – לקליינט. הוא דגל בשיקופים אמפתיים ככלי חשוב להתקדמות בטיפול. הוא גרס, כחלק ממסורת הגישות ההומניסטיות, שלכל אדם יש צורך טבעי להתקדם לקראת ריפוי, ולכן אינך צריך לשכנע אדם בטיפול להשתנות. אם תיתן לו את האפשרות לבטא את עצמו, ותהיה אמפתי לתחושותיו ועמדותיו – הוא כבר ימצא את הדרך שלו לשינוי ולריפוי. האני הבריא והחיובי שלו יוכל כך להתפתח. גישה דומה היתה גם להיינץ קוהוט, פסיכואנליטיקאי, שאחריו התפתח זרם שלם, שנקרא self-psychology.

ג'ונסון משתמשת בשיטה המקבלת הזו דווקא בטיפול זוגי, שבו עולים לא פעם רגשות חזקים, ואי-קבלה: אי-קבלה של הזוג אחד את השני, ואי-קבלה של האדם את עצמו ואת רגשותיו – כפי שהוא ביחסים הזוגיים. חייבים לציין, בהקשר הזה, שהטיפול הזוגי בראשיתו החל כטיפול שהוא יותר קוגניטיבי-התנהגותי, שבו ניסו לעבוד עם תפיסות פנימיות והתנהגויות שגויות של בני-הזוג ולשנות אותן, כך שג'ונסון, בשלבה טיפול רוג'ריאני אמפתי כל-כך – הביאה כיוון אחר לתחום.

ג'ונסון גורסת, שלא רק שחשוב שהפסיכולוגית תהיה אמפתית לרגשות של כל אחד מבני-הזוג, אלא גם שתביא להעצמה של החוויות האלו – כשהיא משקפת אותם. מכך נגזר גם שם הטיפול – טיפול ממוקד – רגשית. במובן זה ג'ונסון מביאה לטיפול הזוגי עיקרון חשוב: ככל שהעוררות הרגשית בטיפול היא גבוהה יותר –כך הטיפול יעיל יותר. את העיקרון הזה אנחנו רואים בגישות טיפול נוספות – כמו הסכמה-תרפיה, חשיפה-עצמית של המטפל,  או טיפול העוסק ביחסים שבין המטופל למטפל. כל הגישות האלו גורמות לעוררות רגשית חזקה יותר של המטופל, ומגדילות את יעילות הטיפול.

בנוסף לגישה האמפתית, הנותנת דגש חזק לרגשות הזוג – משלבת ג'ונסון גישה נוספת, והיא הגישה המערכתית של וואצלאוויק ומינושין. הגישה הזו היא גישה שהיתה בבסיס הטיפול המשפחתי, שהתפתח בשנות השישים והשבעים. בגישה זו רואים ב"פציינט" לא את האדם היחיד, או התנהגות מסויימת – אלא את כל המערכת. לפי גישה זו אין אדם אחד שגורם לבעיות – אלא כל חלקי המערכת תורמים את חלקם להיווצרות הבעיה. ואפילו אי-אפשר לומר "מי מתחיל" את הבעיה, כפי ששואלים הילדים: "מי התחיל?". לפי הגישה המערכתית שאלה כזו היא כמו לשאול "מה קדם למה – הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה?". אין פה מי שמתחיל – כולם אחראיים לבעיה. במובן הזה – שינוי קטן בטיפול אצל כל אחד מחלקי המערכת, כלומר אצל כל אחד מחברי הקבוצה (זוג או משפחה או צוות בעבודה) – יביא כבר לדפוסים אחרים של פעולה ולשינוי חיובי.

בשילוב של שתי גישות אלו יצרה ג'ונסון גישה לטיפול זוגי שהיא יעילה – כך לפחות מראים המחקרים. ואין לזלזל במחקרים בתחום הזה של טיפול זוגי – מפני שהתוצאות של טיפול זוגי בדרך כלל אינן מעודדות במיוחד, כפי שמציין זאת חוקר הזוגיות ג'ון גוטמן.

אבל התחלתי את הדיון המלומד הזה בשאלה על שלווה בטיפול זוגי, ומה יכול להביא לשלווה ביחסים הסוערים. האמפתיה וההקשבה המלאה של הפסיכולוגית לכל אחד מבני-הזוג – הם שמורידים מעוצמת הרגשות הקשים, ומביאים שלווה. זהו בעצם שינוי חשוב בזוגיות. שלווה במקום שבו היו רגשות סוערים – זה מה שאנחנו מקוים לו ושואפים אליו, ועל כך יעידו גם המסורות הבודהיסטיות.

ומדוע כתבתי היום את הקטע הזה עבורכם, קטע שהוא אינפורמטיבי יחסית?

אולי כי אני עצמי יצאתי עכשיו מטיפול זוגי, שבו נוצרה שלווה היכן שהיה כעס. והשלווה הזו שימחה אותי מאוד. לא רציתי, כמובן, לספר על הטיפול עצמו, אבל כן לספר על עקרונות בטיפול זוגי, ובטיפול בכלל – שיכולים להביא לשינוי.

אשמח לשמוע את תגובותיכם על מה שכתבתי – האם יש לכם הערות, שאלות, והאם הקטע שכתבתי היה אינפורמטיבי מדי, או שהוא נתן לכם מידע חשוב ומעניין.

התנאים להצלחת טיפול זוגי

האם הטיפול הזוגי יעזור לנו בכלל??  – את השאלה הזו שואלים אותי לא מעט זוגות, שפונים אלי לצורך טיפול זוגי. והם צודקים בשאלה שלהם: לא תמיד טיפול זוגי מציל את הזוגיות. הכנתי עבורכם סרט, שמפרט מהם התנאים החיוניים לכך שטיפול זוגי יעזור. לחצו כאן,  וצפו בסרט החשוב הזה.

 

 

הנאה מהדרך

לפעמים אנחנו מציבים לעצמנו מטרות בחיים שלנו, כמו למשל: אני רוצה בעשר השנים הקרובות להתקדם באופן משמעותי בעבודתי. אני רוצה לפתח לי גינה יפה בחצר ביתי. אני רוצה להיות מאושרת יותר. וגם בריאה יותר.

אני בעד הצבת מטרות לעצמנו, וניסיון להתקדם לקראת מטרות אלו. זה חשוב.

הבעיה היא, שמטרות שהצבנו מולנו דורשות מאיתנו השקעה וסבלנות.

השקעה – מפני שצריך לרוב לעשות משהו מצידנו כדי להשיג את המטרה.

וסבלנות – מפני שלרוב מטרות אינן מושגות ברגע אחד. זה לא כמו לקנות שרשרת לעצמי בחנות תכשיטים: כשאני יוצאת השרשרת מיד בידי. מטרות, ובמיוחד מטרות גדולות, דורשות זמן להשגתן. הן דורשות זמן מפני שתהליכים לוקחים זמן, וגם מפני שלנו יש יכולות מוגבלות להשקיע במטרה מסוימת.

ולכן צריך סבלנות של רץ למרחקים ארוכים כדי להתמיד בהצבת מטרה מול עינינו, ולהמשיך ולפעול למענה.

לפעמים זה מתסכל. באמת. שצריך לחכות זמן רב עד שמגיעים למטרה.

אז כנראה, שצריך לקבל את העובדה, שהשגת מטרות דורשת זמן. צריך סבלנות למסע ארוך, שתוצאותיו מתחילות להתגלות רק אחרי כמות מצטברת של השקעה וזמן.

ואם אפשר – כדאי לפחות ליהנות מהדרך. להשתדל, כמה שניתן, ליהנות מהדרך.

כי רוב מה שאנחנו עושים בחיים, בסך הכל, זו דרך… הרבה דרכים, לכל מיני מטרות שלנו…

 

אז בברכת סבלנות והנאה מן הדרך,

 רחל

 

 

אודותי

אני ילידת 1962.

סיימתי את לימודי הפסיכולוגיה הקלינית בשנת 1988 במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ואת ההתמחות (במבוגרים, מתבגרים וילדים – כולל טיפול משפחתי)  סיימתי בשנת 1991.

עבדתי במסגרות שונות, ויש לי ניסיון עשיר בהפרעות שונות, הגילאים השונים, ובטיפול ואיבחון.

אחרי ההתמחות עבדתי בבית-החולים "הדסה" הר-הצופים בירושלים, במרפאה להפרעות אכילה ובמחלקת ילדים ונוער. בקליניקה פרטית אני עובדת מאז 1992.

ב-1999 עברתי לאשדוד, ומאז אני חיה ועובדת באשדוד.

בנוסף לקליניקה הפרטית עבדתי בעבר גם עם קופות-החולים "מאוחדת" ו"לאומית".

בשנים האחרונות אני עובדת באופן פרטי בלבד, וגם עם מכון הקבע של צה"ל, בעיקר עם חיל האוויר.

אני נשואה עם שלושה ילדים.

במהלך השנים השתדלתי ללמוד סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי, על מנת להיות מסוגלת לתת לכל מטופל את הטיפול הדרוש שלו.

כך למדתי טיפול בגישה פסיכואנליטית, שהיא הגישה שהתפתחה מפרויד. גישה זו מקורה במטפל,  המקשיב למטופל, מפרש את דבריו, וכן מרגיש ומבין, בהמשך ליחסים המתפתחים ביניהם –   על הדינמיקות הפנימיות והחיצוניות של המטופל.

משהרגשתי שגישה זו אינה מספיקה עבור כל המטופלים למדתי גישות נוספות, בהן: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול בעזרת היפנוזה, מדיטציה וייעוץ.  

בשנים האחרונות נוסף לטיפולים אני גם כותבת מאמרים ורשימות בעיתונות המקוונת, בעיתונות הפסיכולוגית המקצועית ובבלוג המקצועי שלי.

ב-2013 יצא לאור ספרי "93 כלים לאושר כלים מעשיים למאבק במצבי-רוח רעים ולבניית הרגשה טובה".

ב-5 באוגוסט 2014 קיבלתי את הדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת WEST COAST.

הדוקטורט הוא "האופנה האחרונה" בדוקטורטים בעולם.

למעשה הוא אות הוקרה מיוחד, בינלאומי, הניתן לאנשים שכתבו ספרים בעלי משמעות (לספר, בין השאר, ביבליוגרפיה עניפה ותיאוריה על SELF-EFFICACY  ואושר, בהמשך לתיאוריה של פרופ' מרטין זליגמן). הספר נכתב במשך שש וחצי שנים. 

האוניברסיטה היא בינלאומית, ומספר הדוקטורט הוא 972002.

שם השלוחה הבריטית של האוניבסיטה הוא – University's Concept College in London, United Kingdom. 

בנוסף על הכתיבה המקצועית, אני גם קוראת ספרות מקצועית.

מטרתי היא לתת לכל מטופל את הטיפול המיטבי עבורו, ולהתחשב בצרכיו וברצונותיו לגבי הטיפול, תוך שימוש בידע העדכני הקיים היום  (EBT) לגבי בעיותיו הספציפיות.

לגבי אופן עבודתי – היכנסו לדף הבית, המסביר כיצד אני עובדת.