ארכיון תגיות: מצבי-רוח

When you're down

האם גם לוק עצוב לפעמים?!

האם גם לוק עצוב לפעמים?!

 When you're down in trouble

מילות השיר של ג'ואן באאז מתנגנות בראשי לפעמים. כי באמת, מה עושים כשאנחנו חשים down? לפעמים אנחנו במצב-רוח רע בלי סיבה באמת  טובה… סתם דברים לא מסתדרים לנו כמו שרצינו. אנחנו יודעים, שהחיים שלנו הם כן בסדר, בסך הכל, אבל משהו בעבודה לא קורה כמו שרצינו, או שהילדים נורא הרגיזו – והבעיות נראות גדולות מאוד. מאיימות. רעות באמת. ואז איכשהוא מצב-הרוח משתלט עלינו. וכשמצב הרוח משתלט עלינו – יש לו כבר את הכוח שלו. הוא כבר משתלט על גופנו: גופנו נעשה כבד יותר. מחשבותינו עגומות. אין לנו את האנרגיה הרגילה שלנו. ולא קל לצאת ממצב-הרוח הזה.

מה עושים?

 בדרך כלל יש לנו את המנגנונים הטבעיים שלנו, שעוזרים לנו לשרוד את מצב-הרוח הרע ובסוף גם לרכך אותו: אנחנו מדברים עם מישהו קרוב. קצת יושבים יותר עם עצמנו. נעשים איטיים יותר. לפעמים גם אוכלים יותר… עד שמצב-הרוח עובר.

"יום אסאל יום באסאל", אבא שלי היה אומר לי לפעמים, מצטט את הפתגם הערבי הפשוט. אני אוהבת להיזכר בפתגם הזה, מפני שהפתגם בעצם אומר: "היי, מה את מצפה שתמיד יהיה טוב? זו דרכו של העולם: יום דבש, יום בצל. רק אנשים לא ריאליים מצפים תמיד להיות מאושרים…"

אסיים בנקודה הזו. ורק אספר לכם, אגב מצבי-רוח, שכדי להתמודד עם מצבי-רוח רעים, שקורים יותר מדי, כתבתי את הספר שלי, "93 כלים לאושר".

גם לעצב יש סוף

גם לעצב יש סוף

גם בקליניקה אני עוזרת לא פעם לפציינטים שסובלים ממצבי-רוח לפתור בעיות וללמוד איך להתמודד ביום-יום עם מצבי-הרוח האלו. איך לשרוד אותם. איך קצת לשפר את ההרגשה. ואיך לפעמים גם לצאת ממצבי הרוח עם תובנות חדשות וחשובות. כי הרי זה גם יכול לקרות: שמצב-רוח של יום-יומיים מביא איתו, אחרי שהוא חולף, תובנות חשובות לגבי מצבנו, חיינו, דרך ההתנהלות שלנו.

ואז אולי לסבל יש משמעות. וזה יותר טוב, כמובן, כשלסבל הנפשי יש משמעות.

אז בברכת יום אסאל, כלומר "יום דבש", כמה שאפשר, ושימי ה"באסאל" שלכם לא יהיו חריפים מדי – אפרד ממכם,

שלכם,

רחל.

בסוף רואים את האור...

בסוף רואים את האור…

מצב רוח טוב

את יופיו של הגלבוע, מישהו צבע אדום, אני מפזמת לעצמי עכשיו. אתמול לא הרגשתי ככה. אתמול הייתי עצובה ומבואסת, כפי שאומרים. איך משתנה לנו מצב-הרוח?

פסיכולוגים עוזרים לשפר מצב רוח

היום יש מצב רוח טוב….

מנפלאות מצב הרוח. ומה יהיה מחר??  אין לדעת. אבל בבקשה, זיכרו וזכורנה: מצב הרוח משתנה… קשה להאמין כמה מצב הרוח שלנו נזיל, אבל הוא נזיל. קשה להאמין, כשאנחנו עצובים, שמחר נרגיש טוב יותר. "איך זה יקרה, הרי הכל לא משהו," אנחנו אומרים לעצמנו. ובכל זאת… כמה שעות. כמה הערות נעימות מאנשים תומכים. קצת שינה. ודברים נראים אחרת.

מי שרוצה לקרוא עוד על שינויים במצבי-רוח מוזמן לרכוש את ספרי, "93 כלים לאושר". בחנויות, מאמצע אפריל 2013, או בטלפון אצלנו. גם בדיגיטלי, עכשיו!

דמיונות נעימים

פסיכולוגים אשדודרציתי להביא כאן הצעה נחמדה לשיפור מצב-רוח. לפעמים אנחנו ככה סתם, נתקלים ביום עם מצב-רוח לא טוב במיוחד. לפעמים יש לזה סיבות ממש טובות, ולפעמים סיבות פחות חשובות, אבל – מה לעשות, מצב-הרוח נחת עלינו.

אז מה עושים? כבר כתבתי כאן על התמודדות ברגע הנוכחי עם מצבי-רוח, ואני רוצה להביא כאן עוד הצעה. ההצעה הזו קשורה למחשבות שלנו. כי בעצם כשיש לנו מצב-רוח רע אנחנו יכולים לטפל במישור ההתנהגותי (לעשות משהו אחר שיגרום לנו להרגיש טוב יותר ), או במישור החשיבתי (לחשוב בצורה אחרת).

יש כל מיני שיטות פסיכולוגיות, שחלקן ממש הוכחו כיעילות, להתמודד עם מחשבות כשיש מצב-רוח לא טוב. המפורסמת שבשיטות האלו היא השיטה של בק, שמציע להחליף מחשבות אוטומטיות ושליליות במחשבות רציונליות. אבל, יש חיסרון מסויים לשיטה הזו, והוא, שהיא קצת רציונלית מדי. גם אם אדם מצליח להראות לעצמו, שהדברים שמדאיגים או מדכדכים אותו הם לא כאלו גרועים, הרי עדיין יכול להיות איזה גרעין פנימי בתוכו, שלא ממש השתכנע מזה. הגרעין הזה עדיין ממשיך להרגיש כמו ילד קטן שמסרב להתנחם, ומאיזו סיבה לא ברורה – הוא עדיין עצוב. פשוט לא מצליח להתרומם.

ומה אני מציעה? אני מציעה משהו, שאולי יכול לעזור דרך מה שנקרא "המוח הרגשי" שלנו, פחות דרך המוח השכלי.

ההצעה שלי היא פשוט לשבת רגע בשקט ולנסות לדמיין דברים נעימים. באמת, הדברים הנעימים הראשונים שקופצים לכם לראש. למשל: מקום שהייתם רוצים להיות בו עכשיו. דמיינו אותו, ומה הייתם רוצים לעשות בו עכשיו. או אולי אנשים אהובים עליכם, ומה אתם רוצים לעשות איתם. או אולי בגדים (זה טוב לנשים, נראה לי…) שהייתם רוצים שיהיו לכם עכשיו, או איזו ארוחה טובה. סתם, לדמיין ככה, בלי בושה. ואם דמיון אחד נגמר, אפשר לעבור לדמיין משהו אחר נעים. למשל: מקום בחו"ל שהייתם רוצים להיות בו עכשיו, שחיה בים, רביצה על החול, תרגילי התעמלות מדהימים (שאתם לא באמת יודעים לבצע).

ניסיתם? תנסו, כדאי.

ואני יכולה לצטט מחקרים, שמראים למה זה יכול לעזור: 1. זליגמן, שכתב את הספר המצויין "אושר אמיתי", מצא שאנשים שמחים חושבים יותר מחשבות שמחות יחסית לעצובות, בהשוואה לאנשים עצובים. 2. פרופ' קרייטלר מצאה במחקרה, שאנשים בריאים נוטים יותר לדמיין דמיונות נעימים.  3. בטיפול בהיפנוזה משתמשים בדמיון מודרך כדי לעזור לאדם למצוא כיוון חיובי לחייו. 4. ישנה עכשיו תנועה חדשה, שנקראת "הסוד", שמעודדת אנשים לדמיין דברים נעימים, לא כדי לשפר את מצב-רוחם, אלא כדי שדברים אלו יתגשמו. אז אולי ייצא מהדמיון הזה עוד משהו.

ואזהרה קטנה: זה לא תמיד עוזר, אבל שווה לנסות. זה לא מומלץ למי שנמצא ממש בדיכאון, אלא יותר למצבי-רוח לא טובים "רגילים".

בהצלחה!

אחריות לרגע הנוכחי

הרעיון של הרגע הנוכחי הוא רעיון שמרבים לעסוק בו בשנים האחרונות. כך למשל בבודהיזם יש דגש על מודעות והתבוננות על המתרחש ברגע הנוכחי, והמלצה פחות לשים לב לתודעה, הקופצנית "כמו קוף", המושכת אותנו לעבר ולעתיד בצורה מוגזמת.

 אני רוצה כאן לעסוק בהיבט קצת שונה של "הרגע הנוכחי". ההיבט שבו אני רוצה לעסוק ברגע הנוכחי קשור למצבי מצוקה נפשית, שמועלים לא פעם  בטיפול הפסיכולוגי. במצבים אלו האדם מוטרד ממשהו. הוא יכול להיות מוטרד מבעיה אישית או מקצועית כלשהי, מבעיה בתחום הבריאות, או אפילו סתם ממצב-רוח רע מאוד, שלא ברור לו מה סיבתו. בדרך כלל במצב הזה אדם חושב שוב ושוב על מצוקתו, ומרגיש מוטרד או עצוב. הוא חושב איך יפתור את הבעיה בעתיד, והוא כמובן מעביר בראשו תסריטים שונים על "איך תתפתח הבעיה", על תוצאות סופיות קשות כאלו ואחרות של הבעיה, או סתם מאשים את עצמו או את סביבתו – בניסיונותיו להיזכר איך התפתחה הבעיה. אי-אפשר לבטל לגמרי את החשיבות של המחשבות האלו, משום שלעיתים הן מאפשרות לאדם לגייס כוחות לפתור את הבעיה (מפני שהוא פוחד מהתוצאות הגרועות השליליות שעליהן חשב), או להבין טעויות חוזרות שלו ( שהבין אותן כשחשב על איך התגלגלה ונוצרה הבעיה שמטרידה אותו).

 יחד עם זאת, ידוע וברור שלעיתים קרובות לאדם יש נטיה לשקוע יותר מדי במחשבות על הבעיות, ואז המחשבות המרובות  כבר לא עוזרות לו – הן  סתם גורם לו להרגיש רע, ולפעמים גם מחלישות אותו ומרפות את ידיו מלפתור את הבעיה.

 אז איך עדיף, לפעמים, להתמודד עם בעיות שמטרידות אותנו? לדעתי גישה שיכולה לעזור מאוד היא גישה שמתמקדת ברגע הנוכחי. גישה כזו אומרת: מה שהיה בעבר – היה, מה שיהיה בעתיד- אני לא יכול לטפל בו עכשיו, אבל יש לי כן את הרגע הנוכחי. לרגע הנוכחי אני יכול להיות אחראי.  והרגע הנוכחי ניצב מולי עכשיו, הוא כאן, והוא חשוב גם כן. חשוב שיהיה לי טוב בו, עכשיו, וחשוב להשתמש בו כדי לפתור בעיות (פעם ראיתי סטיקר על מכונית: "היום הוא המחר שממנו כל-כך פחדת").

אז מה, אם כך, אפשר לעשות עם הרגע הנוכחי הזה? אם הוא כל-כך חשוב, אז מה עושים איתו? לא מספיק לומר, שהרגע הנוכחי חשוב, מבלי לדעת איך להשקיע בו.וזה מביא אותי לרעיון השני, והוא לשאול את עצמך, באותו רגע שבו אתה מוטרד או דואג, את השאלה הבאה: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי להרגיש טוב יותר? ואת התשובה הראשונה שקופצת לראש (אם היא סבירה ואינה פוגעת בעצמנו או באחרים, כמובן ) – פשוט לעשות. לעיתים קרובות התשובות, אגב, שניתן לעצמנו, תהיינה של עשיית דברים פשוטים ולא מדהימים במיוחד, כמו למשל: "אני יכול כדי להרגיש טוב יותר ללכת להתקלח", "אני יכולה כדי לא להיות עצובה להרים טלפון למישהו", "אני יכול כדי לא להיות מצונן כל-כך להכין לי כוס תה גדולה ולהסתכל על הנוף שבחוץ". ובכל זאת, גם את הדברים הקטנים האלו, שעלו כתשובה,  הייתי מציעה לעשות. (אגב, בספרם המצויין של נחי אלון וחיים עומר, "השטן שבינינו", הם עומדים על חשיבות ההתקדמויות הקטנות, שלעיתים מזלזלים בהן).

 ומדוע לקיים באמת את התשובה הזו שעלתה לראשנו? אני מציעה כמה סיבות לביצוע התשובה הראשונה שעלתה לראש: הסיבה ראשונה – התשובה הראשונה שקופצת לראש היא מעין תשובה "מן הבטן" שכזו, תשובה של אינטואיציה ותחושות, שלרוב, אם היא סבירה – כמובן, יש לה חשיבות ולכן כדאי לסמוך עליה. הסיבה השניה – עצם הפעולה באותו רגע תגרום לנו להרגיש טוב יותר. הסיבה השלישית – כל מה שלא נעשה יהיה טוב באותו רגע, ועדיף על מצב של שקיעה בהרגשות לא טובות ובחוסר-התמודדות עם המציאות. והרביעית – לפעמים דווקא הרעיונות הפעוטים והפשוטים שנעלה על דעתנו ונבצע באותו רגע – יש בהם משום פתרון והתקדמות משמעותיים בנושא שמטריד אותנו, והם חשובים לא פחות מ"הפתרונות הגדולים" שעליהם חשבנו כשהיינו כל-כך מוטרדים או עצובים. "הפתרונות הגדולים" נראו בלתי-אפשריים לביצוע, וריפו את ידינו, אבל פעולות קטנות נראות פשוטות וקלות יותר.

 וכמובן, וזאת אני מוסיפה כאזהרה, ההצעה הזו אינה הצעה שנועדה להחליף טיפול או עזרה מקצועית, ואין לי אחריות על מי שמנסה זאת, משום ששוב, חשוב שנבצע רק פעולה שהיא סבירה ולא פוגעת בעצמנו או באחרים, ורוב האנשים – מסוגלים לעשות שיפוט זה.

 אז, בהצלחה, ודווחו לי אם זה עוזר.

התמודדות עם מצבי-רוח

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדוד בטיפול פסיכולוגי לא פעם עולה השאלה: מה כדאי לעשות כשיש מצב-רוח רע, או דיכאון? איך להגיב?  איך לשרוד את מצב-הרוח הזה? איך לצאת ממנו?

אני רוצה להביא כאן כמה אפשרויות להתמודד עם מצב-רוח רע, או דיכאון:

לסבול מממצב-הרוח הרע – זו בעצם לא כל-כך אפשרות התמודדות, אלא יותר תגובה. זו אולי התגובה הבסיסית ביותר, והפחות טובה, להגיב למצב-רוח רע. אנחנו פשוט סובלים נפשית, ומגיבים בדרכים התנהגותיות שונות ( לא עושים מה שרצינו לעשות, כועסים על סביבתנו, מרגישים עייפים ותשושים, לא אוכלים, או אוכלים יותר מדי).

לנסות לשפר את מצב-הרוח הרע – אנחנו באפשרות הזו מנסים לשפר את מצב-הרוח. אפשרויות השיפור הן שונות ומגוונות. אפשר לשפר בצורה התנהגותית (לעשות משהו שיכול לשמח, לשאול את עצמנו מה אפשר לעשות כרגע כדי לשמח/ להרגיע את עצמנו ועוד ועוד), ואפשר גם לשפר בצורת החשיבה (לראות מה כן טוב כרגע, לחשוב מה מרגיז/מעציב/ מדאיג אותנו לנסות לראות את זה בצורה חיובית יותר). הגישה הזו קשורה ונובעת מגישות קוגניטביות-התנהגותיות, שגורסות התמודדות פעילה עם מצבי-רוח, ומראות גם בהחלט תוצאות בעניין.

לצפות מן הצד במצב-הרוח הרע ולהמשיך לעשות הכל כרגיל – זוהי בעצם דרך המחשבה הבודהיסטית, וגם הייס, סטרושל ווילסון ממליצים על דרך זו בספרם המעניין שעוסק בתרפיית "קבלה ומחוייבות" . לפי ההשקפה הזו אין טעם לנסות "לחשוב חיובי", או להתנגד למצב-הרוח הרע. מצב-רוח רע הוא כמו ענן שחולף בשמיים הבהירים (שזהו, לפי הבודהיזם, טבענו הבסיסי, שקל יותר להגיע אליו לאחר מדיטציה ארוכה), וככזה הוא יחלוף עוד מעט. מה שכדאי לעשות זה לאמץ עמדה של התבוננות מהצד וקבלה במצב הלא-מרנין של המצב-רוח הרע, אבל, מצד שני, לא להיות מופעל על-ידו התנהגותית. אתה אמור ברגעים אלו להמשיך לפעול לפי הערכים שלך, לפי מה שחשוב לך, ולתת למצב-הרוח לחלוף מעצמו. וזה, כי באמת, אין לנו לגמרי שליטה על מצבי-הרוח שלנו (לפי גישה זו), אבל על התנהגותנו, מחוייבותנו ורמת המוסריות של מחוייבותנו – יש לנו שליטה.

 מי צודק? מה באמת כדאי לעשות בפעם הבאה שיש לנו מצב-רוח רע?

אין לי תשובה ברורה. רק אולי רציתי להציג את האפשרויות, ושאפשר יהיה לבחור. אני חושבת, שבאופן עקרוני, אם אדם יודע את האפשרויות, הוא יכול לבחור ברגע נתון של מצב-רוח רע, אם מתאים לו לבצע את  אפשרות שתיים או את שלוש, כי ברור שהאפשרות הראשונה היא האופציה הפחות טובה.


לחצו על הקישוריות לקבלת טיפים טובים:

על סבלנות לדרך והנאה ממנה

על ביקורת עצמית ויתרונותיה

ליצור יופי

"אני רוצה תמיד עיניים" – על מדיטצית ראיה

להרגיש טוב דרך עשיית טוב

על משמעת עצמית, כולל תגובות

מה חושבים עלינו??…

 כל התוכניות השתנו

Seize the day 

האם אתה יכול לקבל שאני בינוני?

יש גבול ליכולות שלנו…

השביל הזה פתוח

 הגוף ינחה אותנו

"כחכות רחל לדודה"