ארכיון תגיות: פסיכולוגיות

רגעים חשובים בטיפול הזוגי

יעוץ נישואים אשדודעל רגעים מרגשים בטיפול הזוגי, ששזורים בו תקווה וייאוש

ישנם רגעים מרגשים בטיפול הזוגי, רגעים, שבהם השאיפה של כל המשתתפים בטיפול הזוגי מתחילה להתממש: בני-הזוג מתחילים להתקרב זה לזה. לעיתים זה מתבטא בקשר גופני שקורה ביניהם על הספה שלי (יד מונחת על יד, כתף נוגעת בכתף), מבלי שבני-הזוג אפילו שמים לב לכך. לפעמים ההבנה בין בני-הזוג גדלה, אחרי שתקשרו בערוצים מנוגדים לגמרי. לפעמים הם מסכימים על תוכנית משותפת לפתרון בעיה גדולה, שעוררה מריבות קשות, שנראו בלתי-פתירות.

והרגעים האלו הם רגעים מרגשים, מפני שקדמו להם בדרך כלל פגישות, שבהן לא היה ברור מה יקרה בסופו של הטיפול הזוגי – האם הזוג יתחזק בעקבות הטיפול הזוגי, וייצא זוג מאושר, המסתכל זה על זו ולהיפך בעיניים קורנות? או אולי הזוג ייצא מאוכזב, כועס, ומרוחק?

נכון, נתוני התוצאות בטיפול הזוגי לפי השיטה שאני עובדת, ה-EFCT, הם נתונים מצוינים – רוב הזוגות יוצאים מהטיפול הזוגי כשהזוגיות שלהם במצב טוב הרבה יותר – האושר יחזור לחייהם ולזוגיות שלהם. אבל הנתון הזה לא ברור לאף אחד מהמשתתפים בתחילת הטיפול: בתחילת הטיפול עולים הכעסים, התסכולים, והייאוש מהניסיונות החוזרים והכושלים לתקן כאבים בזוגיות. ותמיד עולה השאלה: האם הטיפול הזה יעזור לנו? האם יש לנו תקנה, או שאולי אנחנו צריכים להיפרד?

אני בדרך כלל משתדלת לעודד זוגות, כשאני מרגישה שיש להם פוטנציאל להגיע למצב טוב יותר. ולרוב הזוגות יש אכן פוטנציאל להגיע למצב טוב יותר. אבל עדיין – הספקות קיימים. הכאב והייאוש קיים. הרצון לקום ולברוח מהזוגיות המרגיזה והכושלת והמתסכלת קיים.

ולכן רגעים כאלו של הצלחה הם כל-כך חשובים. ותפקידי, כפסיכולוגית בטיפול הזוגי – להאיר אותם. להראות אותם לבני-הזוג. כי בני-הזוג לא תמיד יודעים לראות אותם.

אני צריכה להראות להם אותם כדי שהם יתעודדו גם כן. כדי שהם יבינו שהם בדרך הטובה, החיובית. כדי שהתקווה, שאני נותנת להם, תמשיך ותיתן להם כוח לחזק את עצמם מעבר לפגישה שלי, וגם להמשיך ולבוא לפגישות הבאות.

מפני שטיפול זוגי אינו טיפול קל. בטיפול זוגי בני-הזוג מביאים את הבעיה שלהם, "חיה" – אל הטיפול. הם מביאים את הקושי הזוגי אל הפסיכולוגית, ואומרים לה: " תראי, איך זה נראה, הזוגיות שלנו… תראי איזו קטסטרופה… את חושבת שאפשר לעזור לנו בדבר הזה?? במצב המתסכל הזה??"

ואני צריכה לעזור להם לתקן את הזוגיות שלהם, ובמקביל גם להתמודד עם הספקות, והייאוש, וחוסר-התקווה. כדי שהם לא יתייאשו, וימשיכו הלאה.

וכשרואים קרני אור ראשונות – זה כל-כך משמח. להם. ולי, הפסיכולוגית.

הגוף ינחה אותנו

לפעמים אנחנו זקוקים לתשובות. דווקא כאבים ולחצים בגוף יכולים לתת לנו תשובות כאלו.

ואיך ?

נסו את השיטה הזו:

סקרו את גופכם. מצאו מקום בגוף, שאתם מרגישים, שיש בו כאב או אי-נוחות. חושו את המקום הזה: חושו את הכאב, את אי-הנוחות. התמקדו במקום הזה בגופכם, גם אם זה מעורר חשש בהתחלה להתמקד במקום כואב. אל תדאגו – ההתמקדות הזו יכולה לעזור לגופכם.

תנו לעצמכם לפחות דקה-שתיים לחוש את המקום בגופכם, ועדיף יותר. שימו לב: האם עולות בכם, תוך כדי שאתם חשים את גופכם, מחשבות או הבנות מעניינות? מהן?

מחשבות כאלו, שעולות במהלך התבוננות בגופנו, מעבירות לנו מסרים, שלא היו לגמרי מודעים לנו. והמסרים עולים אז בצורה ציורית ואותנטית: לעיתים בעזרת דימוי או תמונה, זיכרון, או איזה משפט כובש.

המסרים האלו יכולים ללמד אותנו הרבה על עצמנו ועל דרכנו לעתיד, והאופן הציורי שבו הם עולים – גורם לנו להאמין להם, ולהשתכנע לפעולה טוב יותר, מכפי שמשכנעים אותנו מסרים מילוליים ושכלתניים יותר.

אז עד כאן להיום. ממש השתדלתי לקצר.

אם תרצו – קראו יותר והגיבו כאן.

ההתלבטות בתחילת טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי אשדוד השלב של התחלת טיפול פסיכולוגי הוא שלב שאינו קל. בשלב הזה שני הצדדים עושים היכרות הדדית, אבל ישנו מאפיין אחד שרציתי להתייחס אליו במיוחד, והוא ההתלבטות של המטופלת (אכתוב כאן בלשון נקבה, אבל כמובן שאני מתייחסת הן לגברים והן לנשים) בתחילת הטיפול הפסיכולוגי : האם להיות בטיפול הפסיכולוגי הזה או לא.

ההתלבטות בעצם מתחילה עוד לפני שמשוחחים בטלפון עם הפסיכולוגית – ההתלבטות מתחילה כשמרגישים שזקוקים ורוצים בטיפול פסיכולוגי, ואז הפונה שואלת את עצמה: למי ללכת? השאלה מלווה בתהליך חיפוש, שחלקו בשאלות ששואלים מכרים – האם הם מכירים פסיכולוגית טובה, וחלקו בחיפוש במדריכים כתובים או באינטרנט. אבל אני רוצה להתמקד בתהליך, שמתחיל בשיחת הטלפון עם הפסיכולוגית שאליה פונים.

בשיחת הטלפון:

בשיחת הטלפון שואלת הפונה את הפסיכולוגית שאלות לגבי עלות הטיפול, סוג הטיפול, מקום הקליניקה וכו', ולפעמים היא גם משוחחת שיחה קצרה עם הפסיכולוגית על הבעיה שבגללה היא פונה. בשיחה הזו הפונה מתרשמת מתוכן התשובות שענתה לה הפסיכולוגית, אבל היא שמה לב גם לדברים אחרים שקרו בשיחה כמו: טון הקול של הפסיכולוגית, סגנון הדיבור שלה, ואופן התקשורת שהיא יוצרת איתה. כל ההתרשמויות האלו הן התרשמויות לא-מילוליות, אבל הן לעיתים קרובות משפיעות מאוד על ההחלטה אם לפנות לפסיכולוגית הזו לטיפול פסיכולוגי או לא. ברור, שגם התשובות ברמת התוכן משפיעות, כמו: האם הפסיכולוגית מציעה סוג טיפול שנראה לפונה, האם המחיר מתאים, האם המיקום של הקליניקה נוח, וכו'.

בפגישה הראשונה:

בפגישה הראשונה, למרות שהמטופלת כבר הגיעה לטיפול הפסיכולוגי, נמשך לרוב תהליך ההתלבטות לגבי ההישארות בו. במפגש הזה המטופלת מתרשמת מדברים רבים: ממראה הפסיכולוגית, מתגובותיה המילוליות והגופניות, מאופן התקשורת שנוצר בינה לבין הפסיכולוגית וממראה הקליניקה. כל אלו יחד יוצרים תחושה פנימית מסוימת, שאותה בודקת המטופלת – במודע או שלא במודע. בזמן שהמטופלת נמצאת בפגישה, וגם אחרי שהיא יוצאת ממנה, היא לרוב חושבת לעצמה: האם נעים לי להיות כאן? האם הפסיכולוגית הזו תבין אותי? האם היא תוכל לעזור לי? האם כדאי כאן לבזבז את כספי ואת זמני? האם בסופו של התהליך אהיה מאוכזבת או מרוצה?

כל השאלות האלו הן שאלות לא-פשוטות, שהמטופלת צריכה לענות עליהן לעצמה. לרוב כדאי שהפסיכולוגית בעצמה תפתח את הנושא הזה של ההתלבטות לגבי ההישארות בטיפול – כבר בפגישה הראשונה. אוגדן, פסיכואנליטיקאי ידוע, כתב על כך שההתלבטות של הפגישה הראשונה קשורה פעמים רבות לא רק למפגש עם הפסיכולוגית המסוימת, אלא גם לדפוסים אופייניים של המטופלת, שחוזרים בחייה במצבים שונים. כך שיחה על ההתלבטות ועל התחושות בפגישה הראשונה של הטיפול יכולה לגלות ולהעלות דפוסים חשובים וחוזרים אלו של המטופלת, ולאפשר לה הבנות משמעותיות.

בפגישות הראשונות

גם לאחר שהפגישה הראשונה הסתיימה, פעמים רבות עדיין לא הסתיים תהליך ההתלבטות. אצל ילדים ונוער הפגישות הראשונות של ההיכרות וההתרשמות לרוב נמשכות זמן רב יותר (משום שהן כוללות מפגש ראשוני עם ההורים, מפגש נפרד לילד, ולפעמים גם מפגש משפחתי), מה שמאריך את תהליך ההתלבטות. בפגישות הראשונות המטופלת בעצם ממשיכה, במקביל לתהליך הטיפולי, להתרשם מן הפסיכולוגית ולהתלבט: האם כדאי לי להמשיך? האם אני מרגישה שהפגישות האלו באמת יעזרו לי? האם כדאי להוציא כאן את כספי? האם הפסיכולוגית הזו טובה, נעימה, מבינה?

האם אכפת לה ממני? כל השאלות האלו לא תמיד מדוברות ממש בפגישות הראשונות. לא תמיד מצליחים לדבר על ההתלבטות הזו, הקיימת בראשה של המטופלת, ולא תמיד היא משתפת את הפסיכולוגית בה. לעיתים גם הפסיכולוגית לא שואלת מספיק על ההתלבטות הזו.

אבל חשוב לדבר על ההתלבטות הזו. אם תהיה שיחה על ההתלבטות, הרי כל מיני שאלות וספקות שנמצאות אצל המטופלת בראש, לא תמיד בצורה מודעת וברורה – יזכו לביטוי ברור, ויאפשרו למטופלת ולפסיכולוגית להבין טוב יותר מה המטופלת רוצה וצריכה, ואם הטיפול הפסיכולוגי המסוים הזה, עם הפסיכולוגית המסוימת הזו, יכולים לתת לה את צרכיה ורצונותיה. ההבנה הטובה הזו יותר של צרכיה ורצונותיה של המטופלת, מול מה שיש לפסיכולוגית לתת, יכולים לאפשר החלטה טובה ונכונה יותר לגבי ההישארות בטיפול או עזיבתו.

חשוב המטופלת תהיה פתוחה ככל הניתן לגבי ההתלבטות, ולא תחשוש לומר דברים שיכולים להיות לא נעימים או פוגעים בפסיכולוגית. חשוב גם שהפסיכולוגית תשתדל להיות אובייקטיבית בדברה בנושא. כך למשל אם המטופלת חשה שהטיפול הפסיכולוגי הזה אינו מתאים לה – תוכל הפסיכולוגית לקבל זאת, גם את הדבר עלול לפגוע בדימוי העצמי שלה או בפרנסתה. הפסיכולוגית צריכה לעזור למטופלת להחליט לגבי ההישארות בטיפול מתוך אכפתיות ונאמנות לצרכים של המטופלת, ולא מתוך אכפתיות ונאמנות לצרכים שלה.

קבלת ההחלטה:

ובסוף – תהליך ההתלבטות הזה יסתיים. בסיומו תהיה זו המטופלת שתצטרך להחליט אם להישאר בטיפול הפסיכולוגי הזה – או לא. היא תשקול שיקולים שונים ורבים, אבל שיקול אחד הוא חשוב במיוחד, והוא: האם היא חשה בנוח עם הפסיכולוגית המסוימת הזו – או לא. השיקול הזה הוא חשוב במיוחד משום שמחקרים הראו, שמעבר לכל שיטות הטיפול הפסיכולוגי השונות, מה שקובע ביותר אם טיפול פסיכולוגי יצליח – הוא איכות הקשר בין המטופלת לפסיכולוגית. איכות זו, כך ניתן לטעון, מושפעת כמובן גם מאיכות הטיפול הניתן ומהמקצועיות של הפסיכולוגית, אבל יש לו גם משמעות בזכות עצמו.

 

על ביקורת עצמית ויתרונותיה


לפעמים אנחנו מבקרים עצמנו בלי סוף על נושא מסויים. למשל: אני לא מקדיש מספיק זמן לילדים שלי. גבר יכול  לבקר את עצמו, ולנסות ולדחות מעל עצמו את הביקורת-העצמית הזו: "לא, אני מגזים, אני כן נמצא איתם מספיק, והם גם לא כל-כך זקוקים לי בגיל הזה." כך הוא יאמר לעצמו כשהביקורת העצמית הזו עולה בו.

אבל לעיתים הדחייה של הביקורת העצמית יכולה להיות החמצה. היא יכולה להיות החמצה מפני שהביקורת-העצמית שלו אומרת לו משהו חשוב: "משהו בך דורש ממך יותר. משהו בך יהיה מאושר יותר ומרוצה יותר – אם תבלה יותר זמן עם ילדיך. "

ואם הוא יסכים להאזין לביקורת-העצמית שלו, ובאמת יבלה יותר זמן עם ילדיו, הוא יוכל אולי להבחין שהוא באמת מרוצה מעצמו יותר. הוא מסתובב ללא נקיפות-מצפון, וחש שעשה משהו חשוב עבור ילדיו ועבור עצמו.

ואני כותבת על הנושא הזה אולי כי אנחנו חיים בתרבות, שמשתדלת להוריד מאיתנו רגשות אשמה וביקורת עצמית. לפעמים אפילו יותר מדי. אולי כי לפעמים מי שיש בו ביקורת עצמית רבה מדי – כבר לא מאזין לביקורת העצמית הנכונה והבונה של עצמו.

אז תאזינו לפעמים לעצמכם. לא רק לחלומות ולפנטזיות, אלא גם לביקורת העצמית. אם תנסו ליישם אותה, אולי באמת תרגישו טוב יותר עם עצמכם. תוכלו לטפוח לעצמכם על השכם, מבחינה נפשית.

וזה הרי מה שאנחנו הכי צריכים, לא? להיות מרוצים בעצמנו מעצמנו.

 

אשמח לקרוא את תגובותיכם. באמת. הוסיפו אותן כאן למטה.

 

להתראות,

רחל 

הפרעות חרדה

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדודהטיפול בחרדה (במבוגרים ובילדים)

בתחום הטיפול בחרדה יש לי ניסיון רב וטוב. אני פועלת לפי שיטת טיפול ברורה ושיטתית, והמטופלים מרוצים מאוד מן הטיפול שהם מקבלים. אני מקבלת הפניות רבות בתחום זה, גם מאזורים רחוקים יותר, וישנם רופאים ומאבחנים שמעדיפים להפנות מטופלים הסובלים מחרדה רק אלי.

פירסמתי גם מאמר חשוב בתחום, שהתפרסם באתר המוביל של אנשי בריאות הנפש בישראל, בשם:  טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי בהפרעת פניקה

בפגישה הראשונה  בטיפול בחרדה המטופל מספר לי על מצבו, על תופעות החרדה שהוא סובל מהן, על טיפולים קודמים שקיבל, וגם על עצמו בכלל. לאחר שאני שואלת את המטופל שאלות על כל הנושאים האלו ושומעת אותו, אני נותנת לו הערכה כללית לגבי מצבו, כיצד כדאי לטפל בו, ומהי תוכנית הטיפול המתאימה עבורו ביותר. אני יוצרת עם המטופל תוכנית טיפול, ובכך אנחנו בעצם מגיעים להסכם משותף לגבי העבודה שלנו יחד הלאה. בטיפול בחרדה בילדים אני פוגשת בפגישה הראשונה את ההורים לבד, ובפגישה השניה את הילד לבד.

בדרך כלל אני מטפלת בחרדה בגישה המשלבת מספר גישות:

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי, ומדיטציה.

 הטיפול בחרדה כולל:

  1. לימוד שיטות של הרפיה, שהן הכרחיות וחיוניות לטיפול בחרדה. אנחנו מתאמנים בהרפיה בשעת הטיפול, והמטופל מתבקש להתאמן עליהן באופן יומיומי בבית, ולהשתמש בהן בעת הצורך ולדווח לי על כך. אני נותנת למטופל המעוניין גם הקלטה של ההרפיה, בקולי, על מנת שזו תעזור לו באימון בבית. בטיפול בחרדה בילדים אני מלמדת את הילד בנוכחות ההורים את שיטות ההרפיה, ומבקשת מההורים לדאוג לכך שהילד יתאמן על ההרפיה בבית.
  2. שיחה פתוחה – בשיחה זו המטופל ואני משוחחים באופן חופשי על הגורמים שהביאו לחרדה, על התחושות שגורמת החרדה למטופל, על ההתמודדויות שלו, ועל מצבו בחיים בכלל. שיחה זו עוזרת למטופל לבטא את עצמו ולקבל הקשבה, אמפתיה, הבנה והדרכה לגבי מצבו.

בטפול בילדים אני מנהלת שיחה פתוחה כזו עם הילד וההורים יחד, משום שההורים תורמים רבות לדיווח על הבעיות השונות, וגם מקבלים מידע רב והדרכה כיצד לעזור לילד במצבו.

  1. התמודדות פעילה עם מצבים קשים– לעיתים קרובות החרדה מביאה איתה הימנעות ממצבים מסוימים. בטיפול אנחנו יוצרים סולם הדרגתי של המצבים מהם נמנע המטופל, ומתקדמים לאט, אך בביטחון, בביצוע המצבים האלו. שיטות ההרפיה שנלמדו בתחילת הטיפול עוזרות מאוד להתקדמות זו. גם הדרכה על דרכי ההתמודדות ועידוד שאני נותנת עוזרים מאוד בהתקדמות בדרך.

בטיפול בילדים אנחנו בונים עם הילד את ההתקדמות הרצויה עבורו, וההורים מקבלים הדרכה איך לעזור לילד ולעודד אותו להתקדם.

  1. פתרון בעיות חיים אחרות הגורמות לחרדה לא פעם בעיות חיים אחרות כמו קשיים בנישואים, לחצים משפחתיים, לחצים בתחום הלימודים והעבודה – גרמו לעליית החרדה ולשימורה. בטיפול אנחנו משוחחים על בעיות חיים אלו וחותרים לפתרונן, כך שמצבו הכללי של המטופל בחיים יהיה טוב יותר. כך קורה לרוב שהמטופל מסיים את הטיפול מאושר יותר ומרוצה יותר מחייו.

בטיפול בילדים אנחנו מתמודדים גם כן עם בעיות נוספות בחיי הילד, כמו: בעיות חברתיות, בעיות בלימודים, או בעיות במשפחה. בשיחות משותפות עם ההורים בשילוב עם שיחות אישיות עם הילד אני עוזרת לילד ולהוריו לפתור בעיות אלו, כך שהילד יוכל לחיות חיים טובים יותר, ושתתאפשר לו התפתחות טובה יותר בחייו בעתיד.


הפרעות פסיכוסומטיות


רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדודגוף ונפש

רשמו את פרטיכם למטה, כדי להצטרף לקבוצה המיוחדת המקבלת ממני מסרים בחינם:

דואר אלקטרוני *
שם *
יישוב

 על טיפול בגוף ובנפש

הגוף שלנו קשור ומושפע מאוד מהנפש שלנו. לכן רבות ההפרעות המשלבות בעיות של גוף ונפש. כך לדוגמא כאשר אנחנו נמצאים בלחץ עלולים להתפתח אצלנו בעיות כמו: תסמונת המעי הרגיז, לחץ-דם גבוה, סחרחורות, עייפות, כאבי-גב , כאבי-ראש, וכאבי-בטן וגם ירידה בחיסוניות של הגוף. למעשה, כל פגיעה במצב הנפשי יכולה לגרום למגוון גדול מאוד של הפרעות גופניות. בשנים האחרונות הצטברו הרבה עדויות מחקריות על השיפור שיכול לחול בהפרעות מסוג זה באמצעות טיפול פסיכולוגי.

בטיפול פסיכולוגי בבעיה של גוף ונפש אנחנו עוזרים במספר דרכים:

  1. מגדירים מהם הגורמים הנפשיים שמביאים להופעת הבעיה הגופנית.
  2. מלמדים הרפיה ותרגילי מדיטציה שונים.
  3. מלמדים את המטופל להתמודד במצבי-החיים השונים עם המתחים שלו, בשילוב של תרגילים שונים.
  4. עוזרים למטופל לשפר באופן כללי את חייו, כך שיפחתו גורמי המתח ויגדלו הגורמים החיוביים.

בעזרת כל הטכניקות האלו חל בדרך כלל שיפור משמעותי ביותר בבעיה הגופנית וביכולת ההתמודדות איתה. 

הרשמה בחינם

לפעמים אפשר ממש ליהנות ולהתפתח בעזרת קריאה או שמיעה של מידע פסיכולוגי מרענן…  אני כותבת או מקליטה הרצאות ורשימות כאלו, והקוראים מדווחים שהם נהנים מהן מאוד. מחקרים אחרונים, אגב, מראים, שמידע פסיכולוגי מקצועי בהחלט יכול לעזור להתגבר על בעיות פסיכולוגיות ממוקדות. לא תמיד יש צורך בטיפול על מנת להתגבר על בעיות!

אם תירשמו כאן, תוכלו לקבל מידע זה ממני,  בחינם. המידע יועבר, ללא כל התחייבות .

דואר אלקטרוני *
שם *
יישוב

 גם אני לא אוהבת לקבל דואר זבל, אני מבטיחה לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי ולשמור על הפרטיות שלך. בכל זמן ניתן  לבטל את הרשמתך בלי שום הסבר.