ארכיון תגיות: פסיכולוגים קליניים באשדוד

המבורגרים ומתבגרים

יש שפע של הצעות לגבי הדרך לאכול נכון. האם אנחנו מאכילים נכון את הילדים שלנו? מה הם אמורים לאכול?

בטיפול הפסיכולוגי הנושא עולה כמובן על ידי הורים, ילדים ומתבגרים.

אני אישית הכרתי לפני כמה שנים את גישת התזונה ואורח החיים הפליאוליתי. זה הוסיף בעיני עוד אפשרויות לתפריט.

יש לעומת זאת מתבגרים שרוצים להיות צמחונים. שלא לדבר על ילדים הסובלים מהשמנה או מהפרעות אכילה כמו בולימיה או אנורקסיה.

מה לכתוב לכם לגבי מה שנכון?

לא אכתוב כי אני פסיכולוגית קלינית ולא דיאטנית קלינית.

אני רק מציעה לשמור על ראש פתוח ולקרוא ולהתייעץ. לא להיות מקובעים.

יש כל מיני דרכים, כך נראה, לאכול נכון ובריא.

אז בברכת הורות נעימה ואכילה מווסתת ובכל זאת מהנה –

אפרד מכם כאן,

רחל.

 

קניות קלילות

היום יצאתי לקניות קלילות. לא רציתי לבזבז הרבה. סתם. ארומה. החלפת בגדים. שמחה אחת באיזה אאוטלט. פגשתי מכרים ואת המדריך שלי בסדנת הכתיבה. היה ממש נחמד. לא בזבזתי הרבה ונהניתי.

בטיפול הפסיכולוגי אני מנסה ללמד אנשים איך להיות קצת יותר שמחים בעזרת שטויות קטנות. גם אתם אוהבים שטויות קטנות כאלו?

וכאן, באאוטלט של סולתם באשדוד. אין לי שום קשר מסחרי איתם. סתם סחבתי את בעלי שיסחבו לי כמה מחבלות קטנות וזולות. ועל הדרך קניתי עוד כמה שטויות בחנות הזאת. אם לבואו בקרוב תיהנו מהספרים הלבנים אולי? אם הם לא יישברו עד אז…

להתראות

רחל

פסיכולוגית קלינית

ומורשה להיפנוט

ומחברת הספר

93 כלים לאושר

שאוהבת גם לקנות שטויות חמודות וזולות.

ביי

053-2865956

 

וכבר שנו במקורות היהודיים:

"כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם"

 

 

הליכה – מרפא לגוף ולנפש

 בריא מאוד לעשות פעילות גופנית. כפסיכולוגית קלינית, עלי להוסיף, שפעילות גופנית בכלל, והליכה בפרט, עוזרות מאוד  בשיפור מצב-הרוח. סרוואן-שרייבר כותב על כך, בספרו המצוין ״ללא פרויד, ללא פרוזק״. הוא מתאר אנשים שהליכה השפיעה עליהם לטובה, מבחינת מצב-הרוח והחרדות, לא פחות, ואפילו יותר, מתרופות. גם אני ממליצה לא פעם למטופלים שלי לשלב בחיי היומיום שלהם הליכה לא מהירה מדי, כדי לא להילחץ, והם מדווחים על שיפור במצב הרוח.

עם זאת, מחקרים של השנים האחרונות מראים, שחשוב ללכת תוך כדי התבוננות על הגוף, או במילים מקצועיות יותר- ללכת ולעשות מדיטציה על הגוף תוך כדי הליכה. המחקרים הראו, שהתבוננות בגוף בזמן מאמץ גופני מגדילה את היעילות של עבודת השרירים. במכוני כושר מקצועיים במיוחד לא מאפשרים למתעמלים ולספורטאים לשמוע מוסיקה או לצפות בטלויזיה תוך כדי הפעילות – כדי שהם יתרכזו בגופם ויגיעו להישגים גופניים טובים יותר.

התבוננות בגוף בזמן הליכה לא רק משפרת את הביצועים הגופניים אלא מביאה תועלות נוספות איתה:

1. התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית מרגיעה מאוד ומשפרת מצב-רוח.

2. התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית משפרת חשיבה יצירתית בזמן הפעילות, מעלה רעיונות טובים, ועוזרת במציאת פתרון לבעיות.

3. התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית מאפשרת לנו להתעייף פחות, וכך מגדילה את האנרגיה ומצב-הרוח הטוב אחרי הפעילות, ומגדילה את טווח הזמן שאנחנו מסוגלים לעסוק בפעילות גופנית. הגדלת האנרגיה שלנו חשובה במיוחד לאנשים מחלימים, למי שסובל מתשישות כרונית, או למי שחייו עמוסים גם כך בפעילויות מעייפות.

4. התבוננות במקומות מסוימים בגוף עוזרת לנו ״להחזיק״ את אותו איבר בצורה נכונה יותר, וכך לשפר את מצב האיבר, במיוחד אם יש באותו איבר כאב או מתח מסוים. כך למשל התבוננות בכתפיים כואבות תוך כדי הליכה תביא להחזקה נכונה יותר שלהם, ולכך שבתום ההליכה הן יכאבו הרבה פחות.

והנה כמה הנחיות שיעזרו לכם להתבונן בגוף בזמן הליכה, או בזמן כל פעילות גופנית:

* את ההתבוננות בגוף מתחילים מתחילת ההליכה. עדיף להתחיל בכך שנשים לב לכל הגוף, שלנו, כשלם. כלומר, נשתדל בזמן ההליכה להרגיש את גופנו כולו ואת היציבה שלנו. לא נאמר לעצמנו איך להחזיק את גופנו- עצם ההתבוננות ביציבה תגרום לכך שניישר את עצמנו, תןך כדי הליכה, ו״נחזיק״ את גופנו בצורה הנכונה. זה דורש ריכוז מסוים, אבל לא ריכוז מושלם: אם מדי פעם יברח לנו הריכוז, ונמצא את עצמנו חושבים על דברים אחרים תוך כדי הליכה – פשוט נסב אז את תשומת-לבנו בחזרה לתנוחת גופנו כולו, ונמשיך להתבונן בו.

* שימו לב אם תוך כדי ההתבוננות בגוף חל שינוי בנשימתכם. אם נשימתכם נעשית לרגע עמוקה, או שאתם נושמים מעין ״נשימת רווחה״ עמוקה פתאום – סימן שאתם עושים את ההתבוננות היטב, ושהיא מרגיעה אתכם וכבר משפרת את מצבכם הנפשי והגופני.

*כעת שימו לב לאיבר אחר בגופכם. התחילו באיבר שאתם מרגישים שזקוק לתשומת- לב: אולי גופכם תפוס או כואב מעט- אתם יכולים עכשיו לשים לב אליו תוך כדי הליכה. אולי הירכיים שלכם כואבות, או אולי השרירים של הלסת שלכם מתוחים מדי – גם ללסתות ולפנים אפשר לשים לב תוך כדי הליכה. אפשר גם לשים לב לבטן- זה גם יעזור לכם להחזיק אותה טוב יותר בהליכה, לצואר, וגם לכפות הרגליים, ולאיך הן נוגעות בקרקע. אפשר לשים לב לכל תחושה אחרת שעולה מן הגוף.  כך אתם יכולים לעבור מאיבר לאיבר, במשך כל זמן ההליכה, בהתבוננותכם.

* רצוי כמובן ללכת בסביבה שהיא שקטה יחסית, ואינה מסיחה את תשומת- לבכם יותר מדי. אפשר גם, כמובן, ללכת כך יחפים בבית (אם יש מספיק מקום ללכת בסיבובים בבית), אפשר ללכת יחפים על שפת-הים, או יחפים על הרצפה במכון הכושר.

* הדגש בהליכה כזו הוא לא על המהירות, אלא על האיכות של התנועה. התבוננות בגוף יכולה קצת להאט את קצב ההליכה, אבל לאפשר הליכה לפרקי זמן ארוכים יותר, וזה חשוב – לגוף ולנפש.

* יכול  להיות, שבזמן ההליכה יעלו במחשבתכם, תוך כדי ההתבוננות בגוף – רעיונות מצוינים. כשאתם מסיימים את ההליכה – שבו ורשמו אותם. חבל להפסיד את הרעיונות האלו. הרעיונות שעלו לכם בזמן ההרגשה הטובה של ההליכה יכולים לעזור לכם בעתיד, ואם לא תרשמו אותם – אתם עלולים לשכוח אותם.

* נסו בהתחלה לתרגל התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית אפילו לכמה דקות בודדות. סביר שבפעמים הראשונות ההתבוננות לא תהיה פשוטה וקלה, אבל אחרי מספר תרגולים- תקלטו את השיטה, וההתבוננות בגוף בזמן הליכה תהפוך להיות נעימה ומתגמלת עבורכם מאוד – גופנית ונפשית.

ליצור יופי

היום רציתי לעודד את עצמי לכתוב משהו ארוך, שאני צריכה לסיים. ואז הבנתי שפינת העבודה שלי אינה יפה עבורי מספיק, ושקשה לי לכתוב כך. חשבתי איך אוסיף לפינה פריטים, שיגרמו לי ליהנות ממראה פינת העבודה שלי. אחר-כך חשבתי על עוד פינות בביתי, שאליהן אפשר להוסיף יופי.

כן – יופי עושה לנו משהו:  הוא משפר את מצב-רוחנו,  הוא יכול לתת השראה.  תמונה יפה גורמת לנו להסתכל עליה ולהרגיש טוב. לבוש מתאים עוזר לנו לחוש טוב עם עצמנו. סלון מסודר גורם לנו לנשימת רווחה.

ומה איתכם? האם יש מספיק יופי סביבכם? האם תרצו להוסיף יופי לפינות בביתכם? להופעתכם החיצונית? לגינתכם? למטבח (המבולגן או מסודר) שלכם?

ספרו על חוויותיכם. שתפו אותנו ברעיונות חדשים.

"כחכות רחל לדודה"

לפעמים אנחנו צריכים לחכות להתרחשויות חיוביות יותר זמן, מהזמן שציפינו: הילדים לא התחתנו בגיל שחשבנו. הילד שלי לא נגמל מטיטולים, למרות שחשבתי שהוא כבר ייגמל בגיל שנתיים. עדיין לא קיבלתי את הקידום שהייתי אמורה לקבל בעבודה. עדיין לא מעריכים אותי כמה שמגיע לי. ובעלי – בגילו כבר היה אמור להתחיל בדיאטה בריאה יותר…

כל ההתפתחויות החיוביות האלו, שהיו אמורות לקרות כבר, לא מתרחשות, ואנחנו מתוסכלים: מה זה?? זה כבר היה אמור לקרות…

ואז אפשר להיזכר ברחל אימנו, שחיכתה ליעקב שבע שנים. וכשכבר חשבה, שתינשא לו, היתה צריכה לחכות לו עוד שבע שנים. ממש לא הוגן, אבל כך זה קרה. ואחר-כך היתה גם צריכה לחכות עד שייוולדו לה ילדים…

גם אנחנו צריכים להמתין לפעמים, ולהמשיך לחיות עם מצבים לא מושלמים.

ופשוט לתת זמן להמתנה הזו, ואולי אפילו ליהנות ממנה – אם אפשר. כי דברים לא קורים מתי שאנחנו תכננו, אלא לפעמים יש להם קצב איטי יותר.

אבל אז, כשהם יקרו סוף-סוף – נדע להעריך אותם יותר. ממש נשמח בהם – הם לא הגיעו בקלות אלינו…