ארכיון תגיות: פסיכולוגים רחובות

לשפר מצב-רוח דרך הגוף

 אני רוצה לספר לכם על דרך חשובה לעזור לנפש דרך הגוף. אם קראתם רשימות קודמות שלי, אתם בודאי יודעים, שאני מתעניינת מאוד בקשר בין הנפש לגוף. בתור פסיכולוגית קלינית, שאינה רושמת תרופות למטופלים שלי (רק פסיכיאטרים רושמים תרופות), אני מחפשת, נוסף לשיחות, אמצעים נוספים, פשוטים ויעילים, לעזור למטופלים. וכך, אני מאמינה, שחוץ מלעזור לעצמנו דרך טיפול פסיכולוגי, או דרך הבנה שכלית או רגשית – אנחנו יכולים לעזור לעצמנו דרך הגוף.  לא פעם אני גם נותנת למטופלים שלי "שיעורי-בית" שקשורים לפעילויות גופניות, כדי שהפעילויות האלו ישפרו את מצבם הנפשי. דוגמאות לפעילויות כאלו, שאני לפעמים ממליצה עליהן למטופלים, הן: לקום מוקדם יותר בבוקר, ללכת כל יום, לנשום טוב, לשהות בשמש, להתלבש בצורה מטופחת ועוד.

(אגב, בימים אלו אני קוראת ספר מרתק, העוסק בטיפול פסיכולוגי סנסורימוטורי בטראומות. גם בספר הזה מודגש הצורך לשפר את מצב המטופל לא רק דרך הרגשות והמחשבות, אלא גם דרך המערכת הנמוכה והפרימיטיבית ביותר של המוח – המערכת הסנסורית-מוטורית. מי שרוצה פרטים נוספים על ספר זה – שיכתוב לי לאימייל). 

והיום אני רוצה לספר לכם על עיסויים שעוזרים לשפר מצב-רוח רע. אבל לא מדובר בעיסויים, שעבורם צריך לקבוע תור למעסה, לנסוע לקליניקה, להתמלא בשמנים, ולחזור מותשים. מדובר בעיסויים עצמיים, שכל אחד יכול לעשות לעצמו בבית, בכל שעה משעות היום. אלו עיסויים עדינים יחסית, שנעשים בעזרת האצבעות או כף-היד. 

מבחינה גופנית – העיסויים האלו משפרים את מחזור-הדם, נוגעים בנקודות חשובות בגופנו, ותורמים לבריאתנו לטווח הארוך. אבל, בטווח הקצר, המיידי – הם פשוט עוזרים לשפר מצבי-רוח. 

לא אני המצאתי את העיסויים העדינים והחשובים האלו. קראתי עליהם בספר "מגעו המרפא של הבודהיזם – טיפול עצמי בכאבים ושמירה על הבריאות", שנכתב על-ידי ין, ציאנג וצ'ן, ויצא בהוצאת "אח" בשנת 2008. 

ואצטט עבורכם קטע מן הספר: 

" ד"ר ין… נשאר כמה שנים במקדש הבודהיסטי… הוא הבחין, שנזירים רבים היו בני שבעים ויותר ובריאים להפליא. הם לא סבלו מבעיות משמעותיות בלב, בריאות, במעיים או באיברים אחרים… מוחם היה צלול וחד. בפניהם לא היו כתמי שמש או קמטים רבים. הם היו מהירי תנועה וזקופים… כאשר נשאלו מהו המרכיב הסודי, שהביא אותם לגיל המופלג בבריאות מצוינת, הם אמרו, שהסיבה היא עיסויים עצמיים ותרגילים פנימיים (כנראה שהכוונה לתרגילי מדיטציה, ר.ב.ד.) … בשנים האחרונות, רופאים סיניים מסורתיים המתמחים גם במחקר מדעי, ביישום קליני ובהוראה, אישרו את יעילותו של העיסוי העצמי."

בהמשך הפרק, העוסק בעיסוי כרפואה מונעת, מפרטים המחברים תרגילים פשוטים וחשובים, שהם ממליצים לבצע באופן יומיומי. 

המיוחד בעיסוי הזה, כפי שציינתי, שהוא עיסוי עדין: העיסוי אינו עיסוי של לחיצות חזקות או צביטות, אלא יותר שפשופים חוזרים בעזרת פנים כף-היד, "סירוקים" בעזרת האצבעות, או נקישות וטפיחות על הגוף. 

מאחר והתנסיתי בחוויה גם על עצמי, ולימדתי אותה את הסובבים אותי, אני חולקת אותה גם איתכם – כדי שגם אתם תיהנו מהתועלת הנפשית של עיסויים עדינים וחשובים אלו. בינינו – מי לא רוצה להרגיש טוב עם גופו ונפשו, וגם להיות ערני ופעיל בגיל המבוגר, כפי שהם מתארים את הנזירים המבוגרים יותר?

אני מצטטת עבורכם מן התרגילים, המובאים בספר שהזכרתי, "מגעו המרפא של הבודהיזם": 

"תרגיל (קונג) שפשוף הידיים: 

–          שפשף את שתי כפות ידיך בו בזו עד שיתחממו. שפשף את גב כף יד ימין ביד      

     שמאל ולהיפך. חזור על שפשוף זה לסירוגין חמש-עשרה פעמים. 

תרגיל (קונג) סירוק השיער : 

–          במקום במסרק, סרק את שיערך, בעדינות, בעזרת אצבעות מכופפות. העבר את אצבעותיך על הקרקפת, קדימה ואחורה, שמונים עד מאה פעמים. לאחר מכן טפח על הראש, בעדינות, בעזרת אצבעותיך, במשך שתי דקות. 

תרגיל (קונג) שפשוף הפנים:

–          שפשף את שתי הידיים עד שיתחממו. הצמד את שתי כפות הידיים ללחיים כאשר הזרתות קרובות לאף. הורד את כפות הידיים על הלחיים לעבר הלסת וחזרה לגשר האף, חמישים עד מאה פעמים. 

תרגיל (קונג ) שפשוף הרגליים: 

–          שפשף את שתי הידיים עד שיתחממו. כסה את כף רגל ימין ביד שמאל ואת כף רגל שמאל ביד ימין. שפשף את סוליות כפות הרגליים מאה עד מאתיים פעמים. " 

נסו את התרגילים. הם פשוטים ונעימים. ספרו לי האם נהניתם מהם – אשמח לשמוע אם הועלתי לכם במשהו.

 

 

 

 

 

עיסוי נעים לנפש

הגוף שלנו קשור ומושפע מאוד מהנפש שלנו. לכן רבות ההפרעות המשלבות בעיות של גוף ונפש. כך לדוגמא כאשר אנחנו נמצאים בלחץ עלולים להתפתח אצלנו בעיות כמו: תסמונת המעי הרגיז, לחץ-דם גבוה, סחרחורות, עייפות, כאבי-גב וכאבי-בטן וגם ירידה בחיסוניות של הגוף. למעשה, כל פגיעה במצב הנפשי יכולה לגרום למגוון גדול מאוד של הפרעות גופניות. בשנים האחרונות הצטברו הרבה עדויות מחקריות על השיפור שיכול לחול בהפרעות מסוג זה באמצעות טיפול פסיכולוגי.

בטיפול פסיכולוגי בבעיה של גוף ונפש אנחנו עוזרים במספר דרכים:

  1. מגדירים מהם הגורמים הנפשיים שמביאים להופעת הבעיה הגופנית.
  2. מלמדים הרפיה ותרגילי מדיטציה שונים.
  3. מלמדים את המטופל להתמודד במצבי-החיים השונים עם המתחים שלו, בשילוב של תרגילים שונים.
  4. עוזרים למטופל לשפר באופן כללי את חייו, כך שיפחתו גורמי המתח ויגדלו הגורמים החיוביים.

בעזרת כל הטכניקות האלו חל בדרך כלל שיפור משמעותי ביותר בבעיה הגופנית ו/או בקבלה הנפשית שלה, בין אם מדובר בסחרחורת, כאבי-בטן או עייפות.

 לשפר מצב-רוח דרך הגוף?!  

 אני רוצה לספר לכם על דרך חשובה לעזור לנפש דרך הגוף. אם קראתם רשימות קודמות שלי, אתם בודאי יודעים, שאני מתעניינת מאוד בקשר בין הנפש לגוף. בתור פסיכולוגית קלינית, שאינה רושמת תרופות למטופלים שלי (רק פסיכיאטרים רושמים תרופות), אני מחפשת, נוסף לשיחות, אמצעים נוספים, פשוטים ויעילים, לעזור למטופלים. וכך, אני מאמינה, שחוץ מלעזור לעצמנו דרך טיפול פסיכולוגי, או דרך הבנה שכלית או רגשית – אנחנו יכולים לעזור לעצמנו דרך הגוף.  לא פעם אני גם נותנת למטופלים שלי "שיעורי-בית" שקשורים לפעילויות גופניות, כדי שהפעילויות האלו ישפרו את מצבם הנפשי. דוגמאות לפעילויות כאלו, שאני לפעמים ממליצה עליהן למטופלים, הן: לקום מוקדם יותר בבוקר, ללכת כל יום, לנשום טוב, לשהות בשמש, להתלבש בצורה מטופחת ועוד.

 

(אגב, בימים אלו אני קוראת ספר מרתק, העוסק בטיפול פסיכולוגי סנסורימוטורי בטראומות. גם בספר הזה מודגש הצורך לשפר את מצב המטופל לא רק דרך הרגשות והמחשבות, אלא גם דרך המערכת הנמוכה והפרימיטיבית ביותר של המוח – המערכת הסנסורית-מוטורית. מי שרוצה פרטים נוספים על ספר זה – שיכתוב לי לאימייל).

 

והיום אני רוצה לספר לכם על עיסויים שעוזרים לשפר מצב-רוח רע. אבל לא מדובר בעיסויים, שעבורם צריך לקבוע תור למעסה, לנסוע לקליניקה, להתמלא בשמנים, ולחזור מותשים. מדובר בעיסויים עצמיים, שכל אחד יכול לעשות לעצמו בבית, בכל שעה משעות היום. אלו עיסויים עדינים יחסית, שנעשים בעזרת האצבעות או כף-היד. 

מבחינה גופנית – העיסויים האלו משפרים את מחזור-הדם, נוגעים בנקודות חשובות בגופנו, ותורמים לבריאתנו לטווח הארוך. אבל, בטווח הקצר, המיידי – הם פשוט עוזרים לשפר מצבי-רוח. 

לא אני המצאתי את העיסויים העדינים והחשובים האלו. קראתי עליהם בספר "מגעו המרפא של הבודהיזם – טיפול עצמי בכאבים ושמירה על הבריאות", שנכתב על-ידי ין, ציאנג וצ'ן, ויצא בהוצאת "אח" בשנת 2008.

 

ואצטט עבורכם קטע מן הספר: 

" ד"ר ין… נשאר כמה שנים במקדש הבודהיסטי… הוא הבחין, שנזירים רבים היו בני שבעים ויותר ובריאים להפליא. הם לא סבלו מבעיות משמעותיות בלב, בריאות, במעיים או באיברים אחרים… מוחם היה צלול וחד. בפניהם לא היו כתמי שמש או קמטים רבים. הם היו מהירי תנועה וזקופים… כאשר נשאלו מהו המרכיב הסודי, שהביא אותם לגיל המופלג בבריאות מצוינת, הם אמרו, שהסיבה היא עיסויים עצמיים ותרגילים פנימיים (כנראה שהכוונה לתרגילי מדיטציה, ר.ב.ד.) … בשנים האחרונות, רופאים סיניים מסורתיים המתמחים גם במחקר מדעי, ביישום קליני ובהוראה, אישרו את יעילותו של העיסוי העצמי." 

בהמשך הפרק, העוסק בעיסוי כרפואה מונעת, מפרטים המחברים תרגילים פשוטים וחשובים, שהם ממליצים לבצע באופן יומיומי. 

המיוחד בעיסוי הזה, כפי שציינתי, שהוא עיסוי עדין: העיסוי אינו עיסוי של לחיצות חזקות או צביטות, אלא יותר שפשופים חוזרים בעזרת פנים כף-היד, "סירוקים" בעזרת האצבעות, או נקישות וטפיחות על הגוף. 

מאחר והתנסיתי בחוויה גם על עצמי, ולימדתי אותה את הסובבים אותי, אני חולקת אותה גם איתכם – כדי שגם אתם תיהנו מהתועלת הנפשית של עיסויים עדינים וחשובים אלו. בינינו – מי לא רוצה להרגיש טוב עם גופו ונפשו, וגם להיות ערני ופעיל בגיל המבוגר, כפי שהם מתארים את הנזירים המבוגרים יותר? 

אני מצטטת עבורכם מן התרגילים, המובאים בספר שהזכרתי, "מגעו המרפא של הבודהיזם":

 

"תרגיל (קונג) שפשוף הידיים: 

–          שפשף את שתי כפות ידיך בו בזו עד שיתחממו. שפשף את גב כף יד ימין ביד     

 

     שמאל ולהיפך. חזור על שפשוף זה לסירוגין חמש-עשרה פעמים.

 

תרגיל (קונג) סירוק השיער : 

–          במקום במסרק, סרק את שיערך, בעדינות, בעזרת אצבעות מכופפות. העבר את אצבעותיך על הקרקפת, קדימה ואחורה, שמונים עד מאה פעמים. לאחר מכן טפח על הראש, בעדינות, בעזרת אצבעותיך, במשך שתי דקות. 

 

תרגיל (קונג) שפשוף הפנים: 

–          שפשף את שתי הידיים עד שיתחממו. הצמד את שתי כפות הידיים ללחיים כאשר הזרתות קרובות לאף. הורד את כפות הידיים על הלחיים לעבר הלסת וחזרה לגשר האף, חמישים עד מאה פעמים.

 

תרגיל (קונג ) שפשוף הרגליים: 

–          שפשף את שתי הידיים עד שיתחממו. כסה את כף רגל ימין ביד שמאל ואת כף רגל שמאל ביד ימין. שפשף את סוליות כפות הרגליים מאה עד מאתיים פעמים. " 

 

נסו את התרגילים. הם פשוטים ונעימים. ספרו לי האם נהניתם מהם – אשמח לשמוע אם הועלתי לכם במשהו.

 

 

 

 

אינטליגנציה גופנית

הגוף המיוחד שלך, או: אינטליגנציה גופנית

למה הגוף המיוחד שלך זקוק? לא, לא, אל תקראי בספרי הבריאות. שם לא יגידו לך למה הגוף שלך זקוק. בספרי הבריאות יספרו לך מה רע לגוף לפי מחקרים, ומה טוב לגוף לפי מחקרים, ואת זה חשוב מאוד לדעת, אבל זה רק חלק מהסיפור. הסיפור האמיתי והחשוב זה את. או אתה. ולמה הגוף שלכם זקוק.

יש למשל גוף שזקוק להרבה פעילות גופנית. נכון, ההמלצות הכלליות הן שלושים דקות הליכה ביום. אבל האם הגוף שלך זקוק לשלושים דקות הליכה ביום? אולי לפחות? אולי ליותר? ואולי בקיץ הגוף המיוחד שלך זקוק ליותר הליכה ובחורף לפחות הליכה? ואולי היום הגוף שלך זקוק דווקא ליוגה, או לפעילות גופנית דרך עבודות הבית (מחקרים מראים שעבודות בית הן צורת התעמלות מסורתית וחשובה)?

ומה לגבי מזון? האם הגוף שלך באמת זקוק לכל הירקות והפירות שעליהם ממליצים מדורי הבריאות? ואולי לא? ואולי הגוף שלך דווקא זקוק לסוג מסויים של ירקות ופירות, ולהיזהר מסוג אחר? ואולי הגוף שלך לא זקוק לכל-כך הרבה סיבים תזונתיים כמו שכולם ממליצים, ואולי דווקא ליותר סיבים תזונתיים מהמומלץ?

בטח כבר הבנתם אותי עד כאן, לא אמשיך לחזור על עצמי.

מה שרציתי לכתוב אומר בעצם: תכירו את הגוף הפרטי והמיוחד שלכם. הוא מאוד מיוחד. כמו שהפנים שלכם לא זהים לפנים של אף אחד (גם אם אתם תאומים זהים!), כך גם הגוף שלכם לא זהה לגוף של אף אחד. יש לו את הצרכים המאוד מיוחדים שלו, וככל שתזהו אותם יותר ותדעו פחות או יותר לספק אותם – כך יהיה לגוף שלכם טוב יותר.

ואם כבר אני כותבת על צרכי הגוף המיוחד אני לא יכולה שלא להפנות לספר מצוין של הדיאטנית ליאורה חוברה , שנקרא "הדיאטה הסינית". הספר הזה, שיצא לפני כמה שנים, מסביר, דרך הרפואה הסינית, את העקרונות של טיפוסים שונים, ולמה כל טיפוס וטיפוס זקוק מבחינת תזונה.

הספר הזה עוסק בתזונה המיוחדת לכל טיפוס וטיפוס, וגם בתנאי החיים מבחינת חום וקור, למשל, שכל טיפוס זקוק לו.

אבל יש עוד תנאים מיוחדים שכל גוף וגוף זקוק לו, והם למשל: נשימה המיוחדת לו, שינה המיוחדת לו, תנועה המיוחדת לו, לחות באויר המיוחדת לו, ועוד.

אבל , אתם יכולים לשאול, איך נדע מהם צרכי הגוף שלנו?

 כדי לדעת את צרכי הגוף שלכם אתם פשוט צריכים להתבונן בחייכם ובתגובות הגוף שלכם לתנאים השונים. איזו תזונה עושה לגוף שלכם טוב? כמה שעות שינה עושות לגוף שלכם טוב? ולכמה תנועה אתם זקוקים היום, מחר? ולכמה תנועה אתם זקוקים באביב הזה, לכמה תנועה הייתם זקוקים בחורף האחרון? (מניסיוני, אגב, גם תרגול קבוע של מדיטציה עוזר להבחין בצרכי הגוף.)

ליכולת הזו לחוש את צרכי הגוף המיוחד שלכם, ולהיענות לו, אפשר בעצם לקרוא "אינטליגנציה גופנית". כפי שיש היום נטבעו מושגים של "אינטליגנציה רגשית", "אינטליגנציה מינית", וכו', כך אפשר לקרוא ליכולת הזו לחוש את צרכי הגוף הפרטי שלכם ולהיענות להם – "אינטליגנציה גופנית". כמובן שכשאתם יודעים לקרוא את צרכי הגוף הפרטי שלכם ולהיענות להם – תדעו גם להיענות לצרכי הגוף הפרטי של ילדיכם, הוריכם, בני-הזוג שלכם וכו'.

הליכה – מרפא לגוף ולנפש

 בריא מאוד לעשות פעילות גופנית. כפסיכולוגית קלינית, עלי להוסיף, שפעילות גופנית בכלל, והליכה בפרט, עוזרות מאוד  בשיפור מצב-הרוח. סרוואן-שרייבר כותב על כך, בספרו המצוין ״ללא פרויד, ללא פרוזק״. הוא מתאר אנשים שהליכה השפיעה עליהם לטובה, מבחינת מצב-הרוח והחרדות, לא פחות, ואפילו יותר, מתרופות. גם אני ממליצה לא פעם למטופלים שלי לשלב בחיי היומיום שלהם הליכה לא מהירה מדי, כדי לא להילחץ, והם מדווחים על שיפור במצב הרוח.

עם זאת, מחקרים של השנים האחרונות מראים, שחשוב ללכת תוך כדי התבוננות על הגוף, או במילים מקצועיות יותר- ללכת ולעשות מדיטציה על הגוף תוך כדי הליכה. המחקרים הראו, שהתבוננות בגוף בזמן מאמץ גופני מגדילה את היעילות של עבודת השרירים. במכוני כושר מקצועיים במיוחד לא מאפשרים למתעמלים ולספורטאים לשמוע מוסיקה או לצפות בטלויזיה תוך כדי הפעילות – כדי שהם יתרכזו בגופם ויגיעו להישגים גופניים טובים יותר.

התבוננות בגוף בזמן הליכה לא רק משפרת את הביצועים הגופניים אלא מביאה תועלות נוספות איתה:

1. התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית מרגיעה מאוד ומשפרת מצב-רוח.

2. התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית משפרת חשיבה יצירתית בזמן הפעילות, מעלה רעיונות טובים, ועוזרת במציאת פתרון לבעיות.

3. התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית מאפשרת לנו להתעייף פחות, וכך מגדילה את האנרגיה ומצב-הרוח הטוב אחרי הפעילות, ומגדילה את טווח הזמן שאנחנו מסוגלים לעסוק בפעילות גופנית. הגדלת האנרגיה שלנו חשובה במיוחד לאנשים מחלימים, למי שסובל מתשישות כרונית, או למי שחייו עמוסים גם כך בפעילויות מעייפות.

4. התבוננות במקומות מסוימים בגוף עוזרת לנו ״להחזיק״ את אותו איבר בצורה נכונה יותר, וכך לשפר את מצב האיבר, במיוחד אם יש באותו איבר כאב או מתח מסוים. כך למשל התבוננות בכתפיים כואבות תוך כדי הליכה תביא להחזקה נכונה יותר שלהם, ולכך שבתום ההליכה הן יכאבו הרבה פחות.

והנה כמה הנחיות שיעזרו לכם להתבונן בגוף בזמן הליכה, או בזמן כל פעילות גופנית:

* את ההתבוננות בגוף מתחילים מתחילת ההליכה. עדיף להתחיל בכך שנשים לב לכל הגוף, שלנו, כשלם. כלומר, נשתדל בזמן ההליכה להרגיש את גופנו כולו ואת היציבה שלנו. לא נאמר לעצמנו איך להחזיק את גופנו- עצם ההתבוננות ביציבה תגרום לכך שניישר את עצמנו, תןך כדי הליכה, ו״נחזיק״ את גופנו בצורה הנכונה. זה דורש ריכוז מסוים, אבל לא ריכוז מושלם: אם מדי פעם יברח לנו הריכוז, ונמצא את עצמנו חושבים על דברים אחרים תוך כדי הליכה – פשוט נסב אז את תשומת-לבנו בחזרה לתנוחת גופנו כולו, ונמשיך להתבונן בו.

* שימו לב אם תוך כדי ההתבוננות בגוף חל שינוי בנשימתכם. אם נשימתכם נעשית לרגע עמוקה, או שאתם נושמים מעין ״נשימת רווחה״ עמוקה פתאום – סימן שאתם עושים את ההתבוננות היטב, ושהיא מרגיעה אתכם וכבר משפרת את מצבכם הנפשי והגופני.

*כעת שימו לב לאיבר אחר בגופכם. התחילו באיבר שאתם מרגישים שזקוק לתשומת- לב: אולי גופכם תפוס או כואב מעט- אתם יכולים עכשיו לשים לב אליו תוך כדי הליכה. אולי הירכיים שלכם כואבות, או אולי השרירים של הלסת שלכם מתוחים מדי – גם ללסתות ולפנים אפשר לשים לב תוך כדי הליכה. אפשר גם לשים לב לבטן- זה גם יעזור לכם להחזיק אותה טוב יותר בהליכה, לצואר, וגם לכפות הרגליים, ולאיך הן נוגעות בקרקע. אפשר לשים לב לכל תחושה אחרת שעולה מן הגוף.  כך אתם יכולים לעבור מאיבר לאיבר, במשך כל זמן ההליכה, בהתבוננותכם.

* רצוי כמובן ללכת בסביבה שהיא שקטה יחסית, ואינה מסיחה את תשומת- לבכם יותר מדי. אפשר גם, כמובן, ללכת כך יחפים בבית (אם יש מספיק מקום ללכת בסיבובים בבית), אפשר ללכת יחפים על שפת-הים, או יחפים על הרצפה במכון הכושר.

* הדגש בהליכה כזו הוא לא על המהירות, אלא על האיכות של התנועה. התבוננות בגוף יכולה קצת להאט את קצב ההליכה, אבל לאפשר הליכה לפרקי זמן ארוכים יותר, וזה חשוב – לגוף ולנפש.

* יכול  להיות, שבזמן ההליכה יעלו במחשבתכם, תוך כדי ההתבוננות בגוף – רעיונות מצוינים. כשאתם מסיימים את ההליכה – שבו ורשמו אותם. חבל להפסיד את הרעיונות האלו. הרעיונות שעלו לכם בזמן ההרגשה הטובה של ההליכה יכולים לעזור לכם בעתיד, ואם לא תרשמו אותם – אתם עלולים לשכוח אותם.

* נסו בהתחלה לתרגל התבוננות בגוף בזמן פעילות גופנית אפילו לכמה דקות בודדות. סביר שבפעמים הראשונות ההתבוננות לא תהיה פשוטה וקלה, אבל אחרי מספר תרגולים- תקלטו את השיטה, וההתבוננות בגוף בזמן הליכה תהפוך להיות נעימה ומתגמלת עבורכם מאוד – גופנית ונפשית.

הגוף ינחה אותנו

לפעמים אנחנו זקוקים לתשובות. דווקא כאבים ולחצים בגוף יכולים לתת לנו תשובות כאלו.

ואיך ?

נסו את השיטה הזו:

סקרו את גופכם. מצאו מקום בגוף, שאתם מרגישים, שיש בו כאב או אי-נוחות. חושו את המקום הזה: חושו את הכאב, את אי-הנוחות. התמקדו במקום הזה בגופכם, גם אם זה מעורר חשש בהתחלה להתמקד במקום כואב. אל תדאגו – ההתמקדות הזו יכולה לעזור לגופכם.

תנו לעצמכם לפחות דקה-שתיים לחוש את המקום בגופכם, ועדיף יותר. שימו לב: האם עולות בכם, תוך כדי שאתם חשים את גופכם, מחשבות או הבנות מעניינות? מהן?

מחשבות כאלו, שעולות במהלך התבוננות בגופנו, מעבירות לנו מסרים, שלא היו לגמרי מודעים לנו. והמסרים עולים אז בצורה ציורית ואותנטית: לעיתים בעזרת דימוי או תמונה, זיכרון, או איזה משפט כובש.

המסרים האלו יכולים ללמד אותנו הרבה על עצמנו ועל דרכנו לעתיד, והאופן הציורי שבו הם עולים – גורם לנו להאמין להם, ולהשתכנע לפעולה טוב יותר, מכפי שמשכנעים אותנו מסרים מילוליים ושכלתניים יותר.

אז עד כאן להיום. ממש השתדלתי לקצר.

אם תרצו – קראו יותר והגיבו כאן.

השביל הזה פתוח

יש דברים שלא באים בקלות. ממש קשה  לנו איתם: אנחנו משקיעים הרבה מאמץ וחשיבה כדי להצליח בהם, ו ועדיין הם לא מתקדמים בקלות, אלא בצעדי צב. קורה.  למשל : להסתדר עם המשפחה  של הבעל. לרדת במשקל. להרוויח יותר כסף. לעזור לילדים שלא יריבו ביניהם.

ומצד שני, יש תחומים אחרים בחיינו, שבהם אנחנו יכולים להצליח ממש בקלות יחסית. אולי כי אף אחד לא חוסם אותנו בהם. אולי כי אנחנו מוכשרים בהם.

ודווקא בתחומים האלו – אנחנו לא משקיעים: אנחנו שוכחים להשקיע בהם, אין לנו זמן בשבילם.

וזה כזה פספוס. כי דווקא בתחומים, שבהם יכולנו להתקדם בקלות, שבהם השביל פתוח לפנינו, ממש פתוח, אין כמעט מכשולים ומי שיחסום את דרכנו בשתי ידיו אם נרצה לעבור שם- דווקא השביל הזה נשאר ריק. אנחנו עסוקים להשקיע במה שקשה, במה שבקושי מתקדם.

חבל,לא?

חשבו לעצמכם: את מה אתם מזניחים, ודווקא יכולתם להתקדם שם יפה, בקלות?היכן יכול היה להיות לכם קל, ואתם לא מנצלים את היכולות שלכם שם? את השביל הפתוח שנמצא לכם שם?

חשבו על זה. החיים קצרים , לא אינסופיים. אולי בכל זאת שווה להשקיע גם היכן שאפשר להתקדם בקלות?

הגיבו לי, אם אתם רוצים.

אני מצידי גם מתחייבת לנסות להתחיל ללכת היכן שהשביל פתוח. לא רק היכן שקשה.

ספרו לי אם יש תוצאות מעניינות.

נושאים להרצאות

 מדיטציה בחיי יומיום – מלחץ לרגיעה ומודעות

 אושר אישי – ממצאים מחקריים ודרכים להשגתו

כלים חשובים להורות נעימה: הצבת גבולות, אמפתיה וזמן איכות

תפקידם ההורים בגיל ההתבגרות: על גבולות, ייעוץ ומתן עצמאות

הפרעות קשב וריכוז – הבנת הבעיה כיום והטיפול בה

הפרעות חרדה – מהן ודרכי טיפול בהן

גוף ונפש – יחידה אחת והשפעות הדדיות

המחצית השניה של החיים  – קשיים והתמודדות

שבילים לזוגיות מאושרת – על  ידע מחקרי עדכני ושימושי לזוגות

נושאים נוספים יכולים לעלות בשיחה משותפת

הרצאות

לדעתי הרצאות בנושאי פסיכולוגיה יכולות לתת הרבה למאזינים. כמו שכתבתי כאן על ספרים – טיפול פסיכולוגי אינו הדרך היחידה להשתפר מבחינה פסיכולוגית. לימוד של חומר פסיכולוגי, הבנת תהליכים פנימיים ובין-אישיים, לימוד טכניקות ותרגילים שונים – כל אלו יכולים לעזור ולקדם אותנו מבחינה פסיכולוגית בהתמודדויות שלנו. אני שומעת זאת, אגב, גם ממטופלים שלי, שמספרים איך הרצאות בהן נכחו עזרו להם בהתמודדות טובה יותר עם הילדים, וגם מחקרים אחרונים מראים, כי לימוד יכול לפתור מגוון של בעיות נפשיות.

… ואיך ההרצאות?

אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל אני חייבת להודות, שאני מרצה די טובה. זו לא חוכמה גדולה, מפני שאני דור רביעי (לפחות) של מורים: סבו של סבי עוד לימד בחדר, ואבי סבי לימד עברית בחוג "חובבי ציון" באוקראינה…

בערך לפני כ-20 שנה התחלתי ללמד ולהרצות, ולקח לי בערך שנתיים לגבש את הסגנון שלי כמרצה. באופן כללי אפשר לומר על כמרצה שאני:

מעניינת

דרמטית

משעשעת

הופכת נושאים מורכבים לבהירים ומסודרים

מעבירה חומר חשוב

מספרת סיפורים מהחיים

מלמדת תרגילים וטכניקות שימושיות, שיהיה מה לקחת הביתה

דמיונות נעימים

פסיכולוגים אשדודרציתי להביא כאן הצעה נחמדה לשיפור מצב-רוח. לפעמים אנחנו ככה סתם, נתקלים ביום עם מצב-רוח לא טוב במיוחד. לפעמים יש לזה סיבות ממש טובות, ולפעמים סיבות פחות חשובות, אבל – מה לעשות, מצב-הרוח נחת עלינו.

אז מה עושים? כבר כתבתי כאן על התמודדות ברגע הנוכחי עם מצבי-רוח, ואני רוצה להביא כאן עוד הצעה. ההצעה הזו קשורה למחשבות שלנו. כי בעצם כשיש לנו מצב-רוח רע אנחנו יכולים לטפל במישור ההתנהגותי (לעשות משהו אחר שיגרום לנו להרגיש טוב יותר ), או במישור החשיבתי (לחשוב בצורה אחרת).

יש כל מיני שיטות פסיכולוגיות, שחלקן ממש הוכחו כיעילות, להתמודד עם מחשבות כשיש מצב-רוח לא טוב. המפורסמת שבשיטות האלו היא השיטה של בק, שמציע להחליף מחשבות אוטומטיות ושליליות במחשבות רציונליות. אבל, יש חיסרון מסויים לשיטה הזו, והוא, שהיא קצת רציונלית מדי. גם אם אדם מצליח להראות לעצמו, שהדברים שמדאיגים או מדכדכים אותו הם לא כאלו גרועים, הרי עדיין יכול להיות איזה גרעין פנימי בתוכו, שלא ממש השתכנע מזה. הגרעין הזה עדיין ממשיך להרגיש כמו ילד קטן שמסרב להתנחם, ומאיזו סיבה לא ברורה – הוא עדיין עצוב. פשוט לא מצליח להתרומם.

ומה אני מציעה? אני מציעה משהו, שאולי יכול לעזור דרך מה שנקרא "המוח הרגשי" שלנו, פחות דרך המוח השכלי.

ההצעה שלי היא פשוט לשבת רגע בשקט ולנסות לדמיין דברים נעימים. באמת, הדברים הנעימים הראשונים שקופצים לכם לראש. למשל: מקום שהייתם רוצים להיות בו עכשיו. דמיינו אותו, ומה הייתם רוצים לעשות בו עכשיו. או אולי אנשים אהובים עליכם, ומה אתם רוצים לעשות איתם. או אולי בגדים (זה טוב לנשים, נראה לי…) שהייתם רוצים שיהיו לכם עכשיו, או איזו ארוחה טובה. סתם, לדמיין ככה, בלי בושה. ואם דמיון אחד נגמר, אפשר לעבור לדמיין משהו אחר נעים. למשל: מקום בחו"ל שהייתם רוצים להיות בו עכשיו, שחיה בים, רביצה על החול, תרגילי התעמלות מדהימים (שאתם לא באמת יודעים לבצע).

ניסיתם? תנסו, כדאי.

ואני יכולה לצטט מחקרים, שמראים למה זה יכול לעזור: 1. זליגמן, שכתב את הספר המצויין "אושר אמיתי", מצא שאנשים שמחים חושבים יותר מחשבות שמחות יחסית לעצובות, בהשוואה לאנשים עצובים. 2. פרופ' קרייטלר מצאה במחקרה, שאנשים בריאים נוטים יותר לדמיין דמיונות נעימים.  3. בטיפול בהיפנוזה משתמשים בדמיון מודרך כדי לעזור לאדם למצוא כיוון חיובי לחייו. 4. ישנה עכשיו תנועה חדשה, שנקראת "הסוד", שמעודדת אנשים לדמיין דברים נעימים, לא כדי לשפר את מצב-רוחם, אלא כדי שדברים אלו יתגשמו. אז אולי ייצא מהדמיון הזה עוד משהו.

ואזהרה קטנה: זה לא תמיד עוזר, אבל שווה לנסות. זה לא מומלץ למי שנמצא ממש בדיכאון, אלא יותר למצבי-רוח לא טובים "רגילים".

בהצלחה!

אחריות לרגע הנוכחי

הרעיון של הרגע הנוכחי הוא רעיון שמרבים לעסוק בו בשנים האחרונות. כך למשל בבודהיזם יש דגש על מודעות והתבוננות על המתרחש ברגע הנוכחי, והמלצה פחות לשים לב לתודעה, הקופצנית "כמו קוף", המושכת אותנו לעבר ולעתיד בצורה מוגזמת.

 אני רוצה כאן לעסוק בהיבט קצת שונה של "הרגע הנוכחי". ההיבט שבו אני רוצה לעסוק ברגע הנוכחי קשור למצבי מצוקה נפשית, שמועלים לא פעם  בטיפול הפסיכולוגי. במצבים אלו האדם מוטרד ממשהו. הוא יכול להיות מוטרד מבעיה אישית או מקצועית כלשהי, מבעיה בתחום הבריאות, או אפילו סתם ממצב-רוח רע מאוד, שלא ברור לו מה סיבתו. בדרך כלל במצב הזה אדם חושב שוב ושוב על מצוקתו, ומרגיש מוטרד או עצוב. הוא חושב איך יפתור את הבעיה בעתיד, והוא כמובן מעביר בראשו תסריטים שונים על "איך תתפתח הבעיה", על תוצאות סופיות קשות כאלו ואחרות של הבעיה, או סתם מאשים את עצמו או את סביבתו – בניסיונותיו להיזכר איך התפתחה הבעיה. אי-אפשר לבטל לגמרי את החשיבות של המחשבות האלו, משום שלעיתים הן מאפשרות לאדם לגייס כוחות לפתור את הבעיה (מפני שהוא פוחד מהתוצאות הגרועות השליליות שעליהן חשב), או להבין טעויות חוזרות שלו ( שהבין אותן כשחשב על איך התגלגלה ונוצרה הבעיה שמטרידה אותו).

 יחד עם זאת, ידוע וברור שלעיתים קרובות לאדם יש נטיה לשקוע יותר מדי במחשבות על הבעיות, ואז המחשבות המרובות  כבר לא עוזרות לו – הן  סתם גורם לו להרגיש רע, ולפעמים גם מחלישות אותו ומרפות את ידיו מלפתור את הבעיה.

 אז איך עדיף, לפעמים, להתמודד עם בעיות שמטרידות אותנו? לדעתי גישה שיכולה לעזור מאוד היא גישה שמתמקדת ברגע הנוכחי. גישה כזו אומרת: מה שהיה בעבר – היה, מה שיהיה בעתיד- אני לא יכול לטפל בו עכשיו, אבל יש לי כן את הרגע הנוכחי. לרגע הנוכחי אני יכול להיות אחראי.  והרגע הנוכחי ניצב מולי עכשיו, הוא כאן, והוא חשוב גם כן. חשוב שיהיה לי טוב בו, עכשיו, וחשוב להשתמש בו כדי לפתור בעיות (פעם ראיתי סטיקר על מכונית: "היום הוא המחר שממנו כל-כך פחדת").

אז מה, אם כך, אפשר לעשות עם הרגע הנוכחי הזה? אם הוא כל-כך חשוב, אז מה עושים איתו? לא מספיק לומר, שהרגע הנוכחי חשוב, מבלי לדעת איך להשקיע בו.וזה מביא אותי לרעיון השני, והוא לשאול את עצמך, באותו רגע שבו אתה מוטרד או דואג, את השאלה הבאה: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי להרגיש טוב יותר? ואת התשובה הראשונה שקופצת לראש (אם היא סבירה ואינה פוגעת בעצמנו או באחרים, כמובן ) – פשוט לעשות. לעיתים קרובות התשובות, אגב, שניתן לעצמנו, תהיינה של עשיית דברים פשוטים ולא מדהימים במיוחד, כמו למשל: "אני יכול כדי להרגיש טוב יותר ללכת להתקלח", "אני יכולה כדי לא להיות עצובה להרים טלפון למישהו", "אני יכול כדי לא להיות מצונן כל-כך להכין לי כוס תה גדולה ולהסתכל על הנוף שבחוץ". ובכל זאת, גם את הדברים הקטנים האלו, שעלו כתשובה,  הייתי מציעה לעשות. (אגב, בספרם המצויין של נחי אלון וחיים עומר, "השטן שבינינו", הם עומדים על חשיבות ההתקדמויות הקטנות, שלעיתים מזלזלים בהן).

 ומדוע לקיים באמת את התשובה הזו שעלתה לראשנו? אני מציעה כמה סיבות לביצוע התשובה הראשונה שעלתה לראש: הסיבה ראשונה – התשובה הראשונה שקופצת לראש היא מעין תשובה "מן הבטן" שכזו, תשובה של אינטואיציה ותחושות, שלרוב, אם היא סבירה – כמובן, יש לה חשיבות ולכן כדאי לסמוך עליה. הסיבה השניה – עצם הפעולה באותו רגע תגרום לנו להרגיש טוב יותר. הסיבה השלישית – כל מה שלא נעשה יהיה טוב באותו רגע, ועדיף על מצב של שקיעה בהרגשות לא טובות ובחוסר-התמודדות עם המציאות. והרביעית – לפעמים דווקא הרעיונות הפעוטים והפשוטים שנעלה על דעתנו ונבצע באותו רגע – יש בהם משום פתרון והתקדמות משמעותיים בנושא שמטריד אותנו, והם חשובים לא פחות מ"הפתרונות הגדולים" שעליהם חשבנו כשהיינו כל-כך מוטרדים או עצובים. "הפתרונות הגדולים" נראו בלתי-אפשריים לביצוע, וריפו את ידינו, אבל פעולות קטנות נראות פשוטות וקלות יותר.

 וכמובן, וזאת אני מוסיפה כאזהרה, ההצעה הזו אינה הצעה שנועדה להחליף טיפול או עזרה מקצועית, ואין לי אחריות על מי שמנסה זאת, משום ששוב, חשוב שנבצע רק פעולה שהיא סבירה ולא פוגעת בעצמנו או באחרים, ורוב האנשים – מסוגלים לעשות שיפוט זה.

 אז, בהצלחה, ודווחו לי אם זה עוזר.