ארכיון תגיות: פסיכולוגים רחובות

התמודדות עם מצבי-רוח

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדוד בטיפול פסיכולוגי לא פעם עולה השאלה: מה כדאי לעשות כשיש מצב-רוח רע, או דיכאון? איך להגיב?  איך לשרוד את מצב-הרוח הזה? איך לצאת ממנו?

אני רוצה להביא כאן כמה אפשרויות להתמודד עם מצב-רוח רע, או דיכאון:

לסבול מממצב-הרוח הרע – זו בעצם לא כל-כך אפשרות התמודדות, אלא יותר תגובה. זו אולי התגובה הבסיסית ביותר, והפחות טובה, להגיב למצב-רוח רע. אנחנו פשוט סובלים נפשית, ומגיבים בדרכים התנהגותיות שונות ( לא עושים מה שרצינו לעשות, כועסים על סביבתנו, מרגישים עייפים ותשושים, לא אוכלים, או אוכלים יותר מדי).

לנסות לשפר את מצב-הרוח הרע – אנחנו באפשרות הזו מנסים לשפר את מצב-הרוח. אפשרויות השיפור הן שונות ומגוונות. אפשר לשפר בצורה התנהגותית (לעשות משהו שיכול לשמח, לשאול את עצמנו מה אפשר לעשות כרגע כדי לשמח/ להרגיע את עצמנו ועוד ועוד), ואפשר גם לשפר בצורת החשיבה (לראות מה כן טוב כרגע, לחשוב מה מרגיז/מעציב/ מדאיג אותנו לנסות לראות את זה בצורה חיובית יותר). הגישה הזו קשורה ונובעת מגישות קוגניטביות-התנהגותיות, שגורסות התמודדות פעילה עם מצבי-רוח, ומראות גם בהחלט תוצאות בעניין.

לצפות מן הצד במצב-הרוח הרע ולהמשיך לעשות הכל כרגיל – זוהי בעצם דרך המחשבה הבודהיסטית, וגם הייס, סטרושל ווילסון ממליצים על דרך זו בספרם המעניין שעוסק בתרפיית "קבלה ומחוייבות" . לפי ההשקפה הזו אין טעם לנסות "לחשוב חיובי", או להתנגד למצב-הרוח הרע. מצב-רוח רע הוא כמו ענן שחולף בשמיים הבהירים (שזהו, לפי הבודהיזם, טבענו הבסיסי, שקל יותר להגיע אליו לאחר מדיטציה ארוכה), וככזה הוא יחלוף עוד מעט. מה שכדאי לעשות זה לאמץ עמדה של התבוננות מהצד וקבלה במצב הלא-מרנין של המצב-רוח הרע, אבל, מצד שני, לא להיות מופעל על-ידו התנהגותית. אתה אמור ברגעים אלו להמשיך לפעול לפי הערכים שלך, לפי מה שחשוב לך, ולתת למצב-הרוח לחלוף מעצמו. וזה, כי באמת, אין לנו לגמרי שליטה על מצבי-הרוח שלנו (לפי גישה זו), אבל על התנהגותנו, מחוייבותנו ורמת המוסריות של מחוייבותנו – יש לנו שליטה.

 מי צודק? מה באמת כדאי לעשות בפעם הבאה שיש לנו מצב-רוח רע?

אין לי תשובה ברורה. רק אולי רציתי להציג את האפשרויות, ושאפשר יהיה לבחור. אני חושבת, שבאופן עקרוני, אם אדם יודע את האפשרויות, הוא יכול לבחור ברגע נתון של מצב-רוח רע, אם מתאים לו לבצע את  אפשרות שתיים או את שלוש, כי ברור שהאפשרות הראשונה היא האופציה הפחות טובה.


ספרים כחלק מהטיפול

אני חושבת שזה כל-כך חשוב – ללמוד מספרים. גם מחקרים אחרונים (קזדין ובלייס, 2011) מראים זאת. חלק מהעבודה שלי בטיפול הפסיכולוגי זה להמליץ לאנשים לקרוא ספרים מסוימים בתחום הפסיכולוגיה, שלדעתי מתאימים להם ולקשיים שיש להם. ולא מעט מטופלים אכן מקבלים את ההצעה בשמחה, קוראים את הספרים ומרגישים שזה ממש מקדם אותם. כנראה שהספרים בעיני זה עוד אחת מ"התרופות" שיש לי לתת למטופלים. כמו שאני נותנת תרופות כמו : שיחה איתי ותרגילים לבית, אז זו עוד תרופה.  נכון, התרופה הזו של הספרים מקצרת את הטיפול אצלי, אבל אני מרוצה מכך שהמטופלים התקדמו, ויכולה לטפוח לעצמי על השכם…

אנשים שונים משתנים בדרכים שונות. יש אנשים שמשתנים בעצמם, ללא עזרה וללא טיפול פסיכולוגי. יש אנשים שמשתנים בעזרת אירועים קשים שקורים להם. יש אנשים שמשתנים בעזרת ספרות יפה או סרטים שמשמעותיים עבורם. ויש אנשים שספרים "עושים להם את זה" . ולמען הגילוי הנאות: אני אחת מאלו.

כן, גם כשהתקשיתי בלימודי הסטטיסטיקה באוניברסיטה מה שהציל אותי היה הישיבה השקטה עם ספרי הסטטיסטיקה והקריאה האיטית של החומר בסטטיסטיקה, שעד אז היה עבורי מבלבל ולא-מובן. בסופו של דבר הגעתי לכך, שנהניתי לקרוא ספר סטטיסטיקה ארוך באנגלית לעבודת הגמר שלי לתואר שני…הספרים עבורי הם עזרה עד כדי כך, שבהתמחות שלי מאמר תיאורטי שקראתי – שינה אצלי דברים משמעותיים מאוד.

וחוץ ממני יש עוד אנשים לא מעטים שיכולים להתפתח נפשית ולהשתנות בעזרת ספרות פסיכולוגית. ולכן אני בעבודתי נוטה להמליץ למטופלים על ספרים, שיכולים לעזור להם להתקדם. כמובן שאני לא מחייבת מטופלים לקרוא – זו הבחירה שלהם, אבל אני ממליצה. אגב, אדם נוסף שכותב על כך, שספרים קידמו אותו מאוד הוא רובין שארמה, שאף נותן באחד מספריו רשימה של ספרים שהם משמעותיים עבורו.

ועכשיו לחלק המעשי – עכשיו אביא ברשימה זו ספרים, שמתאימים לבעיות שונות. ולא, לא אגבה מכם כסף על ההמלצות האלו – זה בחינם, ותאמינו לי – הספרים האלו יכולים לעזור לכם.

אז על אילו ספרים אמליץ בפניכם?

אני אמליץ בפניכם על ספרים שונים לבעיות שונות. אשתדל שלא להרבות בספרים ולהמליץ רק על הטובים ביותר – כדי שלא להכביד עליכם. ההמלצות הן  רק על ספרים בעברית, למרות שבקליניקה אני ממליצה למטופלים, שמוכנים לקרוא באנגלית, גם על ספרים באנגלית.

את הרשימות סידרתי לפי הסדר, שלדעתי כדאי לקרוא אותם.

 

ספרים למי שרוצה להיות מאושר יותר, או שהקרובים לו יהיו מאושרים יותר:

ד"ר מרטין זליגמן : אושר אמיתי. הוצאת מודן, 2002.

ד"ר טל בן-שחר: באושר ובאושר. הוצאת מטר, 2008.

ד"ר טל בן-שחר: אושר אפשרי. הוצאת מטר, 2009.

ריקאר, מאתייה: בזכות האושר. עם עובד, 2006.

 

ספרים להורים שלילדיהם (ומתבגרים, כמובן) בעיות משמעת שונות:

עומר, חיים: שיקום הסמכות ההורית. מודן, 2000.

עומר, חיים: המאבק באלימות ילדים – התנגדות לא אלימה. מודן, 2002.

עומר, חיים: הסמכות החדשה. מודן, 2008.

 

ספרים לילדים (ומבוגרים) שסובלים מהפרעות קשב וריכוז:

ד"ר בארקלי, ראסל: לשלוט ב-ADHD. גלילה, 2003.

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

 

 

ספרים למי שילדיהם (גם מתבגרים) סובלים מחרדות:

1. עומר, חיים ולייבוביץ' , אלי : פחדים של ילדים. ספרים, 2007.

 

ספרים למי שיש בעיות רפואיות, שיש להן גם רקע נפשי:

רובינס, ג'ון: בריא בן 100. פוקוס, 2007.

חוברה, ליאורה: הדיאטה הסינית. כנרת, זמורה-ביתן, דביר – 2005

פרופ' אבשלום מזרחי: לחיות בריא. הוצאת פוקוס, 2003.

 

ספרים למי שחווה רגשות שליליים וחזקים :

קורנפילד, ג'ק: הלב הנבון. מודן, 2009.

ד"ר גולמן, דניאל: רגשות הרסניים. מודן, 2005.

אלון, נחי ועומר, חיים: השטן שבינינו. ספרים, 2005.

 

ספרים לבעיות בזוגיות ובנישואים:

פייג', סוזן: כיצד אחד מכם יכול לקרב את שניכם זה לזה. מודן, 2000.

 

ספר למי שסובל ממחשבות טורדניות והתנהגות כפייתית:

 פרופ' פואה, עדנה ופרופ' וילסון, רייד: די לאובססיה. מודן, 2001.

 

 

ועכשיו עברו לכם בשקט על רשימת הספרים, אל תלחיצו את עצמכם. חשבו אם יש ספר שמעניין אותכם, ובדקו היכן ניתן לקנות אותו (לא, אני לא מרויחה מקנית הספרים הזו). וכשתקנו אותו אני ממליצה לקרוא אותו בקצב שנוח לכם, ובסדר שנוח לכם. לפעמים קל יותר להתחיל לקרוא ספרי פסיכולוגיה מהאמצע, או מהסוף, או מהפרק השני. קראו את הספר לאט, בהנאה. שתו לכם משקה טוב בצד. חישבו על מה שקראתם בהפסקות שבין הקריאה. הסתכלו על העצים שמולכם בחלון, על העננים בשמים. לאט, יש זמן. הספר יחכה, הספר הוא לא בן-אדם, הוא לא בורח. הוא תמיד יהיה לידכם. ואם תאבדו אותו – תוכלו לקנות חדש.

 

ודבר נוסף: הספרים הם לא במקום טיפול פסיכולוגי. לדעתי הם יכולים להיות השלמה טובה לטיפול פסיכולוגי. הם יכולים לבוא גם כהקדמה לטיפול פסיכולוגי או כבני-לוויה אחרי שמסיימים טיפול פסיכולוגי. הספרים יכולים להיות בני-לוויהמפני  שספרים הם גם קצת חברים, כמו שאומרים לילדים בפרסומת, שנועדה לעודד קריאה.

אז שיהיה לכם בהנאה ובשלווה, ובאיחולי התפתחות נפשית טובה. אני אשאיר אותכם עם רשימת הספרים שלי. להתראות!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לחצו על הקישוריות לקבלת טיפים טובים:

על סבלנות לדרך והנאה ממנה

על ביקורת עצמית ויתרונותיה

ליצור יופי

"אני רוצה תמיד עיניים" – על מדיטצית ראיה

להרגיש טוב דרך עשיית טוב

על משמעת עצמית, כולל תגובות

מה חושבים עלינו??…

 כל התוכניות השתנו

Seize the day 

האם אתה יכול לקבל שאני בינוני?

יש גבול ליכולות שלנו…

השביל הזה פתוח

 הגוף ינחה אותנו

"כחכות רחל לדודה"

הפרעות חרדה

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדודהטיפול בחרדה (במבוגרים ובילדים)

בתחום הטיפול בחרדה יש לי ניסיון רב וטוב. אני פועלת לפי שיטת טיפול ברורה ושיטתית, והמטופלים מרוצים מאוד מן הטיפול שהם מקבלים. אני מקבלת הפניות רבות בתחום זה, גם מאזורים רחוקים יותר, וישנם רופאים ומאבחנים שמעדיפים להפנות מטופלים הסובלים מחרדה רק אלי.

פירסמתי גם מאמר חשוב בתחום, שהתפרסם באתר המוביל של אנשי בריאות הנפש בישראל, בשם:  טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי בהפרעת פניקה

בפגישה הראשונה  בטיפול בחרדה המטופל מספר לי על מצבו, על תופעות החרדה שהוא סובל מהן, על טיפולים קודמים שקיבל, וגם על עצמו בכלל. לאחר שאני שואלת את המטופל שאלות על כל הנושאים האלו ושומעת אותו, אני נותנת לו הערכה כללית לגבי מצבו, כיצד כדאי לטפל בו, ומהי תוכנית הטיפול המתאימה עבורו ביותר. אני יוצרת עם המטופל תוכנית טיפול, ובכך אנחנו בעצם מגיעים להסכם משותף לגבי העבודה שלנו יחד הלאה. בטיפול בחרדה בילדים אני פוגשת בפגישה הראשונה את ההורים לבד, ובפגישה השניה את הילד לבד.

בדרך כלל אני מטפלת בחרדה בגישה המשלבת מספר גישות:

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול פסיכודינמי, ומדיטציה.

 הטיפול בחרדה כולל:

  1. לימוד שיטות של הרפיה, שהן הכרחיות וחיוניות לטיפול בחרדה. אנחנו מתאמנים בהרפיה בשעת הטיפול, והמטופל מתבקש להתאמן עליהן באופן יומיומי בבית, ולהשתמש בהן בעת הצורך ולדווח לי על כך. אני נותנת למטופל המעוניין גם הקלטה של ההרפיה, בקולי, על מנת שזו תעזור לו באימון בבית. בטיפול בחרדה בילדים אני מלמדת את הילד בנוכחות ההורים את שיטות ההרפיה, ומבקשת מההורים לדאוג לכך שהילד יתאמן על ההרפיה בבית.
  2. שיחה פתוחה – בשיחה זו המטופל ואני משוחחים באופן חופשי על הגורמים שהביאו לחרדה, על התחושות שגורמת החרדה למטופל, על ההתמודדויות שלו, ועל מצבו בחיים בכלל. שיחה זו עוזרת למטופל לבטא את עצמו ולקבל הקשבה, אמפתיה, הבנה והדרכה לגבי מצבו.

בטפול בילדים אני מנהלת שיחה פתוחה כזו עם הילד וההורים יחד, משום שההורים תורמים רבות לדיווח על הבעיות השונות, וגם מקבלים מידע רב והדרכה כיצד לעזור לילד במצבו.

  1. התמודדות פעילה עם מצבים קשים– לעיתים קרובות החרדה מביאה איתה הימנעות ממצבים מסוימים. בטיפול אנחנו יוצרים סולם הדרגתי של המצבים מהם נמנע המטופל, ומתקדמים לאט, אך בביטחון, בביצוע המצבים האלו. שיטות ההרפיה שנלמדו בתחילת הטיפול עוזרות מאוד להתקדמות זו. גם הדרכה על דרכי ההתמודדות ועידוד שאני נותנת עוזרים מאוד בהתקדמות בדרך.

בטיפול בילדים אנחנו בונים עם הילד את ההתקדמות הרצויה עבורו, וההורים מקבלים הדרכה איך לעזור לילד ולעודד אותו להתקדם.

  1. פתרון בעיות חיים אחרות הגורמות לחרדה לא פעם בעיות חיים אחרות כמו קשיים בנישואים, לחצים משפחתיים, לחצים בתחום הלימודים והעבודה – גרמו לעליית החרדה ולשימורה. בטיפול אנחנו משוחחים על בעיות חיים אלו וחותרים לפתרונן, כך שמצבו הכללי של המטופל בחיים יהיה טוב יותר. כך קורה לרוב שהמטופל מסיים את הטיפול מאושר יותר ומרוצה יותר מחייו.

בטיפול בילדים אנחנו מתמודדים גם כן עם בעיות נוספות בחיי הילד, כמו: בעיות חברתיות, בעיות בלימודים, או בעיות במשפחה. בשיחות משותפות עם ההורים בשילוב עם שיחות אישיות עם הילד אני עוזרת לילד ולהוריו לפתור בעיות אלו, כך שהילד יוכל לחיות חיים טובים יותר, ושתתאפשר לו התפתחות טובה יותר בחייו בעתיד.


טיפול אישי במבוגרים

על הטיפול במבוגריםפסיכולוגים אשדוד

מהי דרך העבודה שלי?

אני מטפלת בפונים אלי בשילוב של מספר גישות, באופן גמיש, ושילוב זה הופך את הטיפול ליעיל ועוזר יותר. אני משלבת בטיפול את הגישה הפסיכודינמית, הקוגניטיבית-התנהגותית, ייעוץ, מדיטציה, והיפנוזה.

בדרך כלל הפונים אלי מרוצים. הם נהנים מהיחס הטוב, מהגישה המקצועית, ומהדרך המעשית שבה אני עוזרת להם לפתור את בעיותיהם. הם מסיימים את הטיפול בתחושה שהם הגיעו לתחילת דרך חדשה ומשמעותית בחייהם, דרך שגורמת להם אושר, סיפוק ושביעות-רצון גדולה. בדרך כלל אנשים שסיימו טיפול אצלי מפנים גם מטופלים אחרים אלי.

ישנם כמה עקרונות שלפיהם אני עובדת בטיפול האישי:

  1. הקשבה מלאה לקשיים ולשאלות – חשוב לי להקשיב באופן מלא ושלם לכל הבעיות שמעלה המטופל. אני משתדלת להבין את הבעיה על כל צדדיה והמורכבות שלה. חשוב לי להסביר למטופל מה שהבנתי אחרי שהקשבתי לו היטב, וכיצד לדעתי יש לפתור את הבעיה. אני מסבירה לו מהו סוג הבעיה ממנה הוא סובל, ונותנת לו מידע כיצד מקובל היום לטפל בבעיה מסוג זה. במידת הצורך אני גם מפנה אותו לספרים או למקורות באינטרנט כדי לקרוא וללמוד יותר על הבעיה שלו.
  2. מתן תחושת הכלה ועידוד – חשוב לי שהמטופל ירגיש שיש לו מקום שבו הוא יכול לפרוש את כל קשייו, ללא חשש או בושה, ושהוא יתקבל בהקשבה, הבנה, אמפתיה וסימפתיה. יצירת הקשר הטוב והמקבל ביני לבין המטופל נראית לי חשובה ביותר וקריטית להתקדמות של המטופל. במקביל חשוב לי תמיד לעודד מטופלים ולהראות להם את הכיוון, שבעזרתו יוכלו לצאת מבעיותיהם. לא פעם מטופלים סובלים מכך, שאינם מסוגלים "לראות את האור  בקצה המנהרה". כפסיכולוגית בעלת ניסיון וידע אני יודעת שלרוב הבעיות יש פתרון, ואני מנסה להזכיר זאת שוב ושוב למטופל. גישה זו תורמת לעידוד רוחו של המטופל, ולהרגשה שלו, שגם אם קשה עכשיו – הרי יש תקווה לעתיד טוב יותר – אם רק יתמיד במאמץ הנפשי והמעשי לפתור את קשייו.
  3. מציאת דרכים מעשיות לפתור את הבעיות – אני מאמינה ש "לא הכל דיבורים", לעיתים קרובות צריך גם לעשות דברים, ולשנות דברים במציאות. לכן לא פעם אני מעודדת מטופלים לשנות דברים בחייהם. השינוי לא חייב להיות קיצוני ומיידי: אפשר לחשוב על שינוי – ואחרי החשיבה יבוא המעשה, אפשר להתחיל שינוי בצעדים קטנים. אבל אני מעודדת לעשות דברים שיביאו להתקדמות.
  4. לימוד טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות ואחרות – כחלק מהפתרונות המעשיים לבעיות אני מלמדת מטופלים טכניקות, שמניסיוני עוזרות במהירות וביעילות למטופלים ביום-יום שלהם. טכניקות אלו חוסכות למטופלים פגישות מיותרות, ומלמדות אותם להתמודד בעצמם עם הקשיים שלהם. לרוב מדובר גם בטכניקות שהוכחו כיעילות ביותר במחקרים אחרונים בתחום הטיפול הפסיכולוגי. הטכניקות מותאמות כמובן לכל מטופל באופן אישי, ולפעמים גם מוקלטות ומועברות למטופל לשמיעה בבית.

הטכניקות שאני מלמדת הן: מדיטציה, הרפיה, רישום התנהגותי, סימולציות של מצבים חברתיים, דמיון מודרך ועוד.

  1. גמישות – ההיכרות שלי עם גישות עבודה שונות ומגוונות מאפשרות לי להיות גמישה בטיפול בהתאם לצרכים של כל מטופל. אני מאמינה שלכל מטופל קיימת דרך הטיפול המתאימה לו, ושעל הטיפול להיות מותאם לצרכים של המטופל – ולא להיפך. 

דף תודה

תודה שנרשמת לאתר הרגשה-טובה,

מעכשיו יגיע  תוכן בנושאים פסיכולוגיים שיסייעו לך לשפר את ההרגשה שלך בתחומים שונים של חייך, בחיים האישיים, בחיים הזוגיים, בחיי המשפחה ותחומים רבים נוספים.

להתראות בהמשך,

רחל הפסיכולוגית

הפרעות פסיכוסומטיות


רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדודגוף ונפש

רשמו את פרטיכם למטה, כדי להצטרף לקבוצה המיוחדת המקבלת ממני מסרים בחינם:

דואר אלקטרוני *
שם *
יישוב

 על טיפול בגוף ובנפש

הגוף שלנו קשור ומושפע מאוד מהנפש שלנו. לכן רבות ההפרעות המשלבות בעיות של גוף ונפש. כך לדוגמא כאשר אנחנו נמצאים בלחץ עלולים להתפתח אצלנו בעיות כמו: תסמונת המעי הרגיז, לחץ-דם גבוה, סחרחורות, עייפות, כאבי-גב , כאבי-ראש, וכאבי-בטן וגם ירידה בחיסוניות של הגוף. למעשה, כל פגיעה במצב הנפשי יכולה לגרום למגוון גדול מאוד של הפרעות גופניות. בשנים האחרונות הצטברו הרבה עדויות מחקריות על השיפור שיכול לחול בהפרעות מסוג זה באמצעות טיפול פסיכולוגי.

בטיפול פסיכולוגי בבעיה של גוף ונפש אנחנו עוזרים במספר דרכים:

  1. מגדירים מהם הגורמים הנפשיים שמביאים להופעת הבעיה הגופנית.
  2. מלמדים הרפיה ותרגילי מדיטציה שונים.
  3. מלמדים את המטופל להתמודד במצבי-החיים השונים עם המתחים שלו, בשילוב של תרגילים שונים.
  4. עוזרים למטופל לשפר באופן כללי את חייו, כך שיפחתו גורמי המתח ויגדלו הגורמים החיוביים.

בעזרת כל הטכניקות האלו חל בדרך כלל שיפור משמעותי ביותר בבעיה הגופנית וביכולת ההתמודדות איתה. 

מתבגרים

פסיכולוגים אשדוד

מפתח לעתיד המתבגרים

הטיפול במתבגרים

הטיפול במתבגרים משלב בתוכו מספר גישות, והן: טיפול אישי, הדרכת הורים ושיחות משותפות למתבגר והוריו.

השילוב של הגישות השונות האלו בטיפול במתבגרים מביא לכך שהטיפול יהיה יעיל וקצר ככל הניתן. בעבר היה מקובל כי הטיפול במתבגרים היה בעיקר בטיפול אישי במתבגר, ושיטה זו מביאה לרוב להארכת הטיפול שלא לצורך, ולאו דווקא לתוצאות הטובות ביותר. השילוב של שיחות עם ההורים, טיפול אישי והדרכת הורים מביא לכך שהטיפול הופך להיות יעיל וקצר ככל הניתן.

מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול במתבגרים הוא התמדת ההורים בטיפול. מניסיוני ראיתי כי הורים שמתמידים בטיפול במתבגר – מגיעים בדרך כלל לתוצאות הטובות ביותר. עם זאת לעיתים מספיק טיפול קצר של מספר פגישות מועט לשיפור המצב של המתבגר ולפיתרון הבעיות.

כיצד מתנהל הטיפול?

בפגישה הראשונה אני נפגשת עם ההורים לבד. הפגישה הזו מאפשרת להורים לספר כל מה שקורה למתבגר, מבלי שהמתבגר ישמע. בפגישה הזו ההורים מספרים לי על הבעיה, על ההתפתחות של המתבגר מלידתו וגם רקע על עצמם ועל המשפחה. בסוף הפגישה אני נותנת להם הערכה מקצועית לגבי מצבו של המתבגר: מהי הבעיה ומה האבחנה שלה, כיצד לדעתי ניתן לטפל בה בצורה הטובה ביותר, וכיצד אני מציעה שהטיפול יתנהל – כולל משך הטיפול המשוער.

בפגישה השניה אני נפגשת עם המתבגר לבד. בפגישה זו אני משתדלת קודם כל ליצור קשר טוב עם המתבגר, כדי שייתן בי אמון ויהיה מוכן לדבר איתי, ואחר-כך להגיע לטיפולים. אני משוחחת איתו בצורה אמפתית ואוהדת על קשייו, כעסיו ויחסיו עם ההורים, חברים ומורים. אני מבררת גם מהי הנכונות שלו להגיע לטיפול פסיכולוגי, והאם הוא מעדיף פגישות נפרדות או פגישות עם הוריו, או שילוב של שתיהן.  

מהלך הטיפול:

לאחר שתי הפגישות הראשונות אנחנו מתחילים ממש בטיפול. הטיפול משולב למעשה מכמה סוגים של פגישות:

  1. פגישות אישיות עם המתבגר – בפגישות אלו אני משוחחת באופן חופשי עם המתבגר על כל מה שהוא בוחר להעלות, בין אם זה קשיים חברתיים, קשיים עם הוריו, דאגות בקשר למראה החיצוני ועוד. אני גם מעלה בפניו קשיים שההורים ציינו שקיימים, על מנת שיביע את עמדתו לגביהם ונחשוב יחד כיצד לפתור אותם.

השיחה החופשית והכנה של המתבגר איתי עוזרת לו לרוב לפרוק סודות שלא היה לו למי לספר, לגלות חולשות שהתבייש לדבר עליהן, ולבטא כעסים שלא תמיד הרגיש שהם מובנים ומתקבלים על-ידי הוריו ומוריו. אני מבטאת אמפתיה לקשייו ורגשותיו של המתבגר, ויחד עם זה מנסה באופן מעשי לחשוב איתו כיצד ניתן לפתור את הקשיים – בין אם מדובר בפתרונות מעשיים, בשיחות עם דמויות שקשה לו איתן, או בשינוי גישה פנימית כלפי הבעיות.

בדרך כלל המתבגרים נהנים מאוד מפגישות אלו, והן עוזרות להם לפתח פתיחות, כנות, חשיבה מסודרת על בעיותיהם ועל דרכים לפתור אותן. הם יוצרים קשר של בטחון ואמון איתי, ולרוב הם מצליחים באמצעות קשר זה לשפר אחר-כך את הקשר שלהם עם ההורים.

  1. פגישות של המתבגר עם הוריו – בפגישות אלו אני משוחחת עם המתבגר והוריו על בעיות שהם בוחרים להעלות. לא פעם בפגישות אלו עולים כעסים ואי-הבנות שקיימים בין המתבגר להוריו, ופגישות אלו הן הזדמנות מצוינת לברר אותם ולפתור אותם. בפגישות אני מראה למתבגר ולהוריו בעיות בתקשורת שלהם, ואני מעלה בפניהם דרכים אפשריות לפתור סכסוכים ואי-הבנות. בדרך כלל עם מתבגרים חשוב להגיע להסכמים ופשרות אשר נראים להם הוגנים, וכך גם ההורים וגם המתבגרים נדרשים לויתורים מסוימים כדי להשיג שביעות-רצון של הצד השני. המתבגר לומד כך כיצד לנהל סכסוכים בעתיד, וכי דרך של שיחה, הסכם ופשרה – עדיפה על ריב וכעס. כך גם משתפרת האווירה בבית ויש שיפור בהרגשת ההורים, המתבגר והמשפחה כולה.
  2. הדרכת הורים – בפגישות אלו ההורים מגיעים לשוחח על הבעיות של המתבגר, ללא המתבגר. אני מקשיבה למה שהם מספרים, ומאפשרת להם לפרוק את מה שמעיק עליהם בקשר למתבגר. אני עוזרת להם להבין כיצד הבעיות נוצרו וכיצד ניתן לפתור אותן. אני נותנת להורים תמיכה והבנה במצוקה שלהם בהתמודדות עם המתבגרים, וכן גם מידע על הבעיות באופן כללי, וכיצד הם יכולים לפתור את הבעיות – בין אם בדרך מעשית ובין אם בשינוי הגישה הפנימית שלהם כלפי המתבגר או כלפי תפקידם כהורים. אנו משוחחים לעיתים גם על גיל ההתבגרות שלהם ועל הוריהם שלהם, וכיצד גיל ההתבגרות שלהם השפיע על ציפיותיהם מילדיהם ומעצמם ועל התנהגותם כהורים.

להדרכת הורים תפקיד חשוב ביותר בהתקדמות המתבגר, משום שלהורים בגיל זה תפקיד משמעותי ביותר. הם יכולים לשמש דמות משמעותית למתבגר, שאיתה ניתן לשוחח ולגלות דברים חשובים, וגם ללמד על החיים ולהציב גבולות. לניתוק מן ההורים יש מחיר כבד בבעיות שונות של גיל ההתבגרות, וככל שההורים מתפקדים טוב יותר מול המתבגר שלהם – כך גדל הסיכוי שהוא יהיה במצב נפשי ותפקודי טוב יותר.  

בסיומו של הטיפול בדרך כלל המתבגר נמצא במצב טוב יותר: לרוב הוא רגוע ושמח יותר, מקבל את עצמו ופתוח יותר, מצליח יותר חברתית ולימודית, ומסתדר טוב יותר עם הוריו ומשפחתו.  בסוף הטיפול ההורים של המתבגר חשים שיחסיהם איתו טובים יותר, מרוצים יותר מתפקודו הלימודי והאישי,  ויודעים טוב יותר כיצד להתמודד עם כעסים ואי-הבנות עם המתבגר– במידה והם עולים.

בסוף הטיפול הפסיכולוגי הדרך של המתבגר לחיים טובים בהווה ולהתפתחות טובה בעתיד  נפתחה- בזכות הטיפול וההשקעה של כל המשתתפים בו. 

ילדים

טיפול פסיכולוגי בילדים

הטיפול שלי בילדים משלב בתוכו מספר גישות, והן: טיפול משפחתי, הדרכת הורים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול אישי.

השילוב של הגישות השונות האלו בטיפול בילדים מביא לכך שהטיפול יהיה יעיל וקצר ככל הניתן. בעבר היה מקובל כי הטיפול בילדים היה בעיקר בטיפול אישי בילד, ושיטה זו מביאה לרוב להארכת הטיפול שלא לצורך, ולאו דווקא לתוצאות הטובות ביותר. השילוב של שיחות עם ההורים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, משימות לבית והדרכת הורים מביא לכך שהטיפול הופך להיות יעיל וקצר ככל הניתן.

מרכיב חשוב בהצלחת הטיפול בילדים הוא התמדת ההורים בטיפול. מניסיוני ראיתי כי הורים שמתמידים בטיפול בילד – מגיעים בדרך כלל לתוצאות הטובות ביותר. עם זאת לעיתים מספיק טיפול קצר של מספר פגישות מועט לשיפור המצב של הילד ולפיתרון הבעיות.

כיצד מתנהל הטיפול?

בפגישה הראשונה אני נפגשת עם ההורים לבד. הפגישה הזו מאפשרת להורים לספר כל מה שקורה לילד, מבלי שהילד ישמע. בפגישה הזו ההורים מספרים לי על הבעיה של הילד, על ההתפתחות של הילד מלידתו וגם רקע על עצמם ועל המשפחה. בסוף הפגישה אני נותנת להם הערכה מקצועית לגבי מצבו של הילד: מהי הבעיה ומה האבחנה שלה, כיצד לדעתי ניתן לטפל בה בצורה הטובה ביותר, וכיצד אני מציעה שהטיפול יתנהל – כולל משך הטיפול המשוער.

בפגישה השניה אני נפגשת עם הילד לבד. בפגישה זו אני משוחחת עם הילד על הבעיה ממנה הוא סובל, ובכלל שואלת אותו שאלות עליו כדי להכיר אותו טוב יותר וכדי ליצור איתו קשר. בפגישה זו אני גם מעבירה לילד, באישור ההורים, מבחן פסיכולוגי שנקרא מבחן ציורים, אשר עוזר לי לגלות דברים שהילד חווה ברמה התת-מודעת והלא-מודעת. מבחן זה נותן לנו מידע חשוב על רגשותיו של הילד ועל תפיסתו את עצמו ואת סביבתו.

מהלך הטיפול:

לאחר שתי הפגישות הראשונות אנחנו מתחילים בטיפול. הטיפול משולב למעשה מכמה סוגים של פגישות:

  1. פגישות של הילד עם הוריו – בפגישות אלו אני משוחחת עם הילד והוריו על בעיות שהם בוחרים להעלות. אנחנו מבררים את הבעיות עם הילד ועם הוריו.  ההורים והילד מספרים יחד על הבעיות ומשתתפים יחד בהבנתן ובמציאת דרכים לפתרונן. התקשורת בין הילד להורים עוזרת להבין מה החלק של כל אחד מהם בבעיה, וכיצד כל אחד יכול לעזור בפתרונה. לרוב בסופה של הפגישה אנחנו מחליטים על תוכנית מסוימת שההורים והילד יישמו בבית, כמו: ניסיון להתמודד עם הפחדים, רישום של התנהגויות שרוצים לשנותן, תוכנית התנהגותית של פרסים לחיזוק התנהגויות רצויות, ועוד.

לעיתים בפגישות אלו משתתפת כל המשפחה – כולל האחים של הילד, וזאת כאשר מדובר בבעיות שמשותפות לכל המשפחה, כמו מריבות בתוך המשפחה, או כל בעיה שקשורה גם לאחים.

  1. הדרכת הורים – בפגישות אלו ההורים מגיעים לשוחח על הבעיות של הילד איתי, ללא הילד. אני מקשיבה למה שהם מספרים, ומאפשרת להם לספר את מה שמעיק עליהם בקשר לילד. אני עוזרת להם להבין כיצד הבעיות נוצרו וכיצד ניתן לפתור אותן. אני נותנת להורים תמיכה והבנה במצוקה שלהם בהתמודדות עם הילדים, וכן גם מידע על הבעיות באופן כללי, וכיצד הם יכולים לפתור את הבעיות – בין אם בדרך מעשית ובין אם בשינוי הגישה הפנימית שלהם כלפי הילד או כלפי תפקידם כהורים. אנו משוחחים לעיתים גם על הילדות שעברה עליהם ועל הוריהם שלהם, וכיצד ילדות זו השפיעה על ציפיותיהם מילדיהם ומעצמם ועל התנהגותם כהורים.

להדרכת הורים תפקיד חשוב ביותר בהתקדמות הילד, משום שלהורים בגיל הילדות תפקיד משמעותי ביותר בעיצוב הילד. ככל שהילד צעיר יותר – יש יותר מקום להדרכת הורים. כך למשל בגיל הרך אנחנו משתמשים בעיקר בהדרכת הורים ככלי הטיפולי העיקרי.

  1. פגישות אישיות לילד – הפגישות האישיות לילד נועדו לשיחה או משחק בין הילד לביני. דרך השיחה או המשחק אני מבינה את מצבו של הילד. אני מביעה השתתפות בקשיים שלו, ולעיתים מציעה לו, בהתאם לגילו, דרכים להתמודד עם קשיים שהוא עובר. לעיתים הילד משתמש בשיחה זו כדי לספר דברים שהוא מרגיש שלא בנוח לספר ליד הוריו. במקרה זה אני מבררת גם מהם הקשיים עם ההורים, ומדריכה את הילד והוריו כיצד לשפר את התקשורת ביניהם, כך שבעתיד הילד ירגיש בטוח ופתוח מול הוריו.

בסיומו של הטיפול בדרך כלל הילד נמצא במצב טוב : לרוב הוא מצליח יותר חברתית ולימודית, מסתדר טוב יותר עם הוריו ומשפחתו, וההורים יודעים טוב יותר כיצד להתמודד עם קשיים – במידה והם עולים.

הדרך של הילד לחיים טובים בהווה ולהתפתחות טובה בעתיד  נפתחה- בזכות הטיפול הפסיכולוגי וההשקעה של כל המשתתפים בו. 

על  טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי לילדים

רציתי להסביר כמה דברים על טיפול פסיכולוגי בילדים, על גישות שונות בטיפול פסיכולוגי לילדים, ועל אפשרות שילובן של הגישות השונות בטיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי אחד. רציתי לכתוב דווקא על הנושא הזה כי הורים רבים שמחפשים טיפול פסיכולוגי לילדים לא יודעים הרבה על סוגי הטיפול הפסיכולוגי לילדים השונים, ולכן יכולים לקבל טיפול שאינו טוב מספיק או אינו הולם ומתאים לבעיה הפסיכולוגית של הילד שלהם.

אם כך אתאר כאן כמה סוגים שונים של טיפול פסיכולוגי בילדים, ואחר-כך אתייחס לאפשרות השילוב ביניהם בטיפול פסיכולוגי אחד אינטגרטיבי.  

טיפול פסיכולוגי אישי בילד – בטיפול זה הפסיכולוג נפגש, בדרך כלל בתדירות של פעם בשבוע, עם הילד בלבד לפגישות אישיות. בפגישות אלו הפסיכולוג מאפשר לילד לשחק, לצייר, לדבר ולהתבטא לפי בחירתו. הפסיכולוג מדובב את הילד, מעודד אותו להתבטא בציור, משחק ובדיבור, ומקשר בין הביטויים השונים של הילד לבין הבעיות השונות של הילד. גישה זו מבוססת על עקרונות הטיפול הפסיכואנליטי שהחל עוד בימיו של פרויד.  חשוב לציין כאן, שמחקרים אחרונים מראים שהטיפול הפסיכולוגי האישי בילדים יעיל יותר בהפרעות שנוטות למופנמות (כמו: חרדות, פוסט-טראומה, דיכאון), ויעיל פחות בהפרעות שנוטות להחצנה (הפרעות התנהגות) . הפרעות מוחצנות מגיבות היטב לטיפול אישי – רק כאשר הן ניתנות בתדירות גבוהה יחסית.

הדרכת הורים – בהדרכת הורים ההורים מגיעים ללא הילד אל הפסיכולוג ומשוחחים איתו על הילד: על קשייו ובעיותיו, על רגשותיהם בקשר למצבו, על דרכים להתמודד עם בעיותיו של הילד, ועל כל דבר אחר שקשור לילד – גם אם מדובר בילדות של ההורים עצמם, שמשפיעה גם היא על ההורות שלהם.

טיפול משפחתי – בטיפול המשפחתי מגיעה כל המשפחה אל הפסיכולוג, או לפחות הילד עם ההורים שלו. בטיפול המשפחתי משוחחים ההורים והילד יחד עם הפסיכולוג על הבעיות של הילד, אבל גם על כל נושא אחר שקשור לזה. כך למשל הילד, או הילדים עצמם מעלים נושאים שונים שקשורים למשפחה, או לבעיות המדוברות, או בכלל לנושאים שחשובים להם. הטיפול המשפחתי הוא הזדמנות לילד ולהורים לקבל פידבק מצויין על ההתנהגות שלהם, לשמוע על המחשבות והרגשות שעומדות מאחורי ההתנהגויות, וגם למצוא פשרות ופתרונות לבעיות שעולות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – בטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי-התנהגותי לילדים עוזרים לילדים להתמודד עם הבעיות שלהם בשתי דרכים: דרך אחת היא הקוגניטיבית, כלומר דרך המחשבה.  בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בילדים בודקים עם הילד מה הוא חושב לגבי הבעיות שלו, ומראים לו דרכים אחרות לחשוב על הבעיות שלו. הדרכים השונות לחשוב על הבעיה (כמו למשל לגבי ילד שנוהג להכות: הילד שמולך לא מסוכן ולא כל-כך נגדך כמו שאתה חושב) – עוזרות לילד לשנות את ההתנהגות שלו. הדרך השניה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שבה מסייעית לילדים היא הדרך ההתנהגותית, שבה עוזרים לילד לשנות את ההתנהגויות הבעייתיות (כמו למשל ביישנות, או חרדה מחושך או  אלימות בכיתה), וזאת על-ידי טכניקות שונות כמו מעקב ורישום צמודים אחרי ההתנהגות, מתן פרסים על התנהגות טובה, משחקי תפקידים ועוד. כחלק מהשינוי הקוגניטיבי-התנהגותי משוחחים עם הילד על אפשרויות תגובה טובות ומתאימות יותר מאלו שהוא מכיר ורגיל אליהן, ובכך בעצם עוזרים לו לשנות גם את ההתנהגות שלו וגם את התפיסה שלו על מה שקורה. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יכול להתבצע באופן אישי עם הילד לבד, וגם במסגרת הטיפול המשפחתי (בעיקר כשמדובר בפגישות של ההורים עם הילד, ללא האחים).

 

שילוב של שיטות הטיפול הפסיכולוגי השונות בטיפול אינטגרטיבי –  בטיפול אינטגרטיבי יש למעשה שילוב של גישות הטיפול השונות, לפי הצורך. כך למשל הטיפול יכול להתחיל בטיפול משפחתי, שבו ההורים והילד נפגשים יחד ודנים על הבעיות של הילד ועל נושאים אחרים שעולים בפגישות. במקביל יכול הפסיכולוג להיפגש עם ההורים להדרכת הורים, במידה והוא רואה שיש נושאים מסוימים שעליו להדריך אותו לגביהם בנוגע לילד, ושעל נושאים אלו הוא מעדיף לדבר עם ההורים שלא בנוכחות הילד. בשלב מסוים של הטיפול המשפחתי יכול הפסיכולוג לשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בטיפול, וכמובן, אם יש צורך הוא יכול בהמשך הטיפול גם לערוך פגישות אישיות עם הילד, ובמקביל להמשיך בהדרכת ההורים.

בכל מקרה נדרשת כאן מהפסיכולוג גמישות במעבר בשיטות הטיפול השונות, וכמובן גם ידע בשיטות הטיפול השונות. הפסיכולוג צריך לזהות מתי יש צורך בטיפול פסיכולוגי משפחתי, ומתי בטיפול פסיכולוגי אישי, ולהסביר זאת להורים ולילד.

הגמישות הזו, מניסיוני, מאפשרת התקדמות טובה יותר בטיפול הפסיכולוגי בילד, והתאמה טובה יותר של השיטות השונות להתפתחויות בטיפול ולהתפתחויות שקורות אצל הילד, ההורים והמשפחה כולה.

וממה צריך להיזהר בבחירת שיטת טיפול פסיכולוגי לילדים ?

קודם כל הטיפול הפסיכולוגי לילדים שאני שומעת לא פעם שניתן, ולדעתי הוא ממש לא מומלץ הוא טיפול פסיכולוגי אישי, ללא הדרכת הורים, או עם מעט הדרכת הורים. טיפול כזה לרוב לא יעזור להורים להבין מהן הבעיות של הילד, כיצד להתמודד איתן, ומה החלק של ההורים ובמה הם יכולים לתרום לשיפור הבעיות של הילד. כאשר הטיפול מתמקד בעיקר בטיפול אישי לילד אין זה מספיק, לרוב, לשנות את הבעיות בצורה משמעותית. טיפול אישי ללא הדרכת הורים או עם מעט הדרכת הורים הוא ממש ברירת מחדל, ויכול להיעשות רק במצבים שבהם ההורים לא יכולים להגיע לטיפול בכלל (מפני שהם מוגבלים נפשית, למשל),  וגם אז כדאי היה לתת הדרכה למבוגרים אחרים שאחראיים בצורה שוטפת או יומיומית על הילד (כמו למשל מדריכים בפנימיה).

הרשמה בחינם

לפעמים אפשר ממש ליהנות ולהתפתח בעזרת קריאה או שמיעה של מידע פסיכולוגי מרענן…  אני כותבת או מקליטה הרצאות ורשימות כאלו, והקוראים מדווחים שהם נהנים מהן מאוד. מחקרים אחרונים, אגב, מראים, שמידע פסיכולוגי מקצועי בהחלט יכול לעזור להתגבר על בעיות פסיכולוגיות ממוקדות. לא תמיד יש צורך בטיפול על מנת להתגבר על בעיות!

אם תירשמו כאן, תוכלו לקבל מידע זה ממני,  בחינם. המידע יועבר, ללא כל התחייבות .

דואר אלקטרוני *
שם *
יישוב

 גם אני לא אוהבת לקבל דואר זבל, אני מבטיחה לא להעביר את פרטיך לגורם שלישי ולשמור על הפרטיות שלך. בכל זמן ניתן  לבטל את הרשמתך בלי שום הסבר.