ארכיון תגיות: פסיכולוגית באשדוד

רגשות קשים

מה עושים עם רגשות ממש קשים? לא סתם כעס. אלא כעס עצום. לא סתם מצב רוח רע אלא הרגשה של דיכאון חזק. פחד עצום, שמטלטל אותך פיזית ונפשית מאוד. 

איך עוברים את הרגשות האלו? איך שורדים אותם? 

בפסיכולוגיה יש מושג חשוב שנקרא ״הכלה של רגשות״. משמעו של המושג הזה הוא נשיאת הרגשות והחזקתם בתוכנו מבלי להתמוטט. ממש כמו מיכל, הנושא מים סוערים מאוד. 

אבל כשהרגשות שלנו חזקים מדי איננו תמיד מסוגלים להכיל אותם. החוויה שלנו לעיתים כשאנו חווים רגשות חזקים היא, שאנחנו לא יכולים לעמוד ברגשות האלו. שהם גדולים עלינו.  שהם יפגעו בנו, ישגעו אותנו.  שאנו עלולים להתמוטט מהם. וזו אינה חוויה קלה, בלשון המעטה. 

אז איך בכל זאת אנשים מתמודדים עם רגשות קשים וחזקים?

לפעמים אנחנו עושים אקטינג אאוט של רגשות. כלומר אנחנו מבטאים אותם דרך פעולה. למשל אנחנו אוכלים שלוש פרוסות עם דבש כשאנחנו מאוד מדוכאים. או זורקים עציץ לרצפה כשאנחנו מתוסכלים וחשים ללא מוצא. האקטינג אאוט מהסוג הזה של הרגשות אינו נחשב פתרון מוצלח כהתמודדות עם רגשות קשים, אבל הוא קורה לנו לעיתים. לפעמים האקטינג אאוט יכול להיות חיובי יותר – כמו לשטוף את הבית כשאנחנו מדוכאים. 

פתרון אחר הוא לחשוב ביננו לבין עצמנו בצורה רציונלית יותר: מה יוציא אותי כעת מהמצב הרגשי הקשה הזה, וליישם את הפתרון האפשרי. ( כתבתי על כך בספרי ״93 כלים לאושר"). פתרונות אפשריים כאלו הם למשל לספר לאדם קרוב על מצוקתנו, או לעשות משהו שיפנק אותנו, או לכתוב לעצמנו מה שמציק לנו, או לעשות

תרגיל הרפיה שאנו אוהבים. 

פתרון אחר הוא להחליט להכיל את הרגש. לשאת אותו, עד שיעבור. הנרי קריסטל, פסיכואנליטיקאי, מצא, שאנשים שנושאים בקלות רבה יותר את רגשותיהם הם אלו שמאמינים שהרגשות הם כמו גל. אנשים אלו מאמינים, כי רגשות באים, נעשים גבוהים וחזקים, אבל אחר כך חולפים. גם בבודהיזם נותנים דימוי דומה לרגשות הקשים. בבודהיזם מדמים את הרגש השלילי לענן שמחשיך את האור בעוברו, אבל הוא חולף. כשיעבור – תזרח מעלינו השמש, רגשית. בדרך ההתמודדות הזו אנו יכולים לנסות להקל על סבלנו בדרכים לא הרסניות בעת חווית הרגש הרשה, אבל במקביל נאמר לעצמנו, שעוד מעט נרגיש טוב יותר. שרגשות חולפים.  כי רגש אינו נצחי. שבאופן טבעי הענן יעבור ותעלה השמש. 

ומה איתכם? איך אתם מתמודדים עם זמנים של רגשות ממש קשים, שנחווים ככמעט בלתי נסבלים? 

אתם יכולים לשתף פה. אשמח לקרוא. 

אז בברכת התמודדות סבירה עם רגשותינו אפרד מכם, 

רחל

ד״ר רחל בר-יוסף-דדון היא פסיכולוגית קלינית העובדת באשדוד. טל.: 08-8659590

רגשות

איך מתמודדים עם רגשות קשים?

על טיפול פסיכולוגי בדיכאון

איך מתמודדים עם עצבות, דיכאון ומצבי רוח? ואיך טיפול פסיכולוגי יכול לעזור במצבים האלו?
קודם כל, טיפול פסיכולוגי עוזר  ״לפתוח״ את הבעיות, שנראות לעיתים סבוכות וללא תקווה. ״לפתוח״ במובן של פקעת שנראית סבוכה ומלאת קשרים. וגם לא מובנת. השיחות בטיפול הפסיכולוגי עוזרות להתיר את הקשרים. הן עוזרות להבין: מדוע את עצובה? מדוע את מדוכאת? מה גורם לך למצבי רוח? מה חסר לך בחיים שלך?
כמובן שגם עצם הפתיחה והדיבור על הנושא באווירה פרטית, לא שיפוטית ומקבלת – עוזרת מאוד. ההבנה של הבעיה עוזרת להבין שהעצב והדיכאון לא הופיעו ״סתם״.  שיש להם ״סיבות טובות״. וההבנה הזו נותנת לגיטימציה לרגשות הקשים, ומרגיעה. וההבנה עוזרת כמובן לנתח ולדעת רציונלית מה השתבש. ושאפשר לתקן. אסור לזלזל בניתוח הרציונלי של בעיות. ובהחלט חמישים דקות של שיחה שבועית עוזרות להבין ולנתח את הבעיות בחיים שלך שגורמים לך להיות לא שמחה. או לא שמח. 
עצם השיחה של אדם על בעיותיו עוזרת לו להבין אותן הרבה יותר טוב מפני שהשיחה עוזרת לאדם עצמו לראות באור ברור יותר את ה״שדה״ הכולל. השיחה עצמה בטיפול הפסיכולוגית יוצרת יש מאין: היא יוצרת הבנות והארות חשובות, שללא השיחה אדם לא היה מגיע אליהן.
הפסיכולוגית שמקשיבה לך אומרת לך כמובן גם את הבנותיה המקצועיות לגבי הבעיות ומדוע את עצובה. או עצוב. היא גם מגלה אמפתיה והבנה לרגשות. אני אישית גם מציעה פתרונות כשצריך. מעודדת. 
מלמדת טכניקות וכלים מעשיים למי שזקוק ומעונייין.
וכל אלו עוזרים. 
וכמובן שיש גם את העבודה האישית של כל אחת ואחד אחרי הפגישה. הדברים שדוברו בפגישת הטיפול הפסיכולוגי ממשיכים לעשות את העבודה שלהם גם אחרי הפגישה. המסרים מחלחלים.  המילים שאמרה הפסיכולוגית משפיעות. ההבנות שהאדם הבין בעצמו בטיפול הפסיכולוגי ממשיכות להיבחן במצבים השונים של חייו, לאורך השבוע. 
בהדרגה מתחיל להיות שיפור במצב הרוח הכללי. גם אם השינוי אינו מיידי, הרי רואים הקלה בבעיות ושיפור משמעותי והדרגתי באיכות החיים.
את הטיפול הפסיכולוגי ממשיכים כל עוד מרגישים שזקוקים לו. כל אחד מרגיש לכמה פגישות הוא זקוק. יש אנשים שבאים לטיפול של שנה או שנתיים ואף יותר. יש המסתפקים בחצי שנה. ויש המשתמשים בכמה פגישות בלבד וזה מספיק להם. במיוחד כשהבעיות אינן חמורות. 
לסיכום, עם דיכאון ועצבות חשוב ואפשר להתמודד. הטיפול הפסיכולוגי עוזר להתמודד עם דיכאון בעזרת שיחות באוירה מקבלת ומבינה ומייעצת. בהדרגה חל שיפור באיכות החיים ובמצב הרוח. כן, כדאי להשקיע בעצמנו כשצריך, כדי שלא לסבול וכדי לשפר את ההרגשה הכללית. 

תקופה של משבר

 תקופה של משבר יכולה לקרות לכל אחד. בתקופה של משבר קורים שינויים בחייו של האדם. בדרך כלל אלו שינויים שהוא לא רצה בהם, כמו שינויים משפחתיים, זוגיים, בריאותיים ואחרים. 
השינויים האלו מכניסים את האדם למשבר, כלומר לתקופה קשה מבחינה נפשית. כל אחד כמעט יודע מה היא תקופה של משבר מפני שכל אחד ואחת כמעט חוו משברים בחייהם.  
לפעמים המשברים הם קצרים ולפעמים הם ארוכים. אבל בדרך כלל יש להם התחלה, אמצע וסוף. הם אינם אינסופיים. הם נגמרים בסוף. 
וכיצד מתמודדים אנשים עם משברים? 
לכל אחד יש את הדרכים שלו להתמודד. חלק פונים לטיפול פסיכולוגי. חלק פונים לטיפול תרופתי. חלק נעזרים בקרובי משפחה או חברים שיתמכו בהם. חלק מאמצים לעצמם תורות רוחניות שיעזרו להם או אמונה דתית שתתמוך ותנחם. וכולם משתמשים בכוחות הנפשיים שיש להם על מנת לשרוד את המשבר.
האם אתם עברתם אי פעם משבר נפשי? האם אתם זוכרים כיצד התמודדתם? כיצד שרדתם? 
ואולי השאלה הכי חשובה: 
מה למדתם מן המשבר הזה? 
כי כמו שמקובל לומר – ממשברים לומדים. בתום המשבר, וגם במהלכו, אדם לומד שיעורי חיים חשובים, שספק אם היה ניתן ללמוד ולהפנים אותם לולא המשבר.  
קודם כל אדם לומד להעריך את חייו הרגילים, הפשוטים, שהיו לו לפני המשבר. 
אדם לומד ליצור לעצמו סדרי עדיפויות, או במילים אחרות סולם ערכים ברור – מה חשוב לו בחייו ומה פחות חשוב. 
אדם לומד גם על מי הוא יכול לסמוך בחייו מבין כל האנשים שסביבו ועל מי לא. 
שיעורים כאלו ושיעורים נוספים אנשים לומדים מן המשבר.  כל אחד לפי השיעור שהוא היה צריך ללמוד. 
כתבתי כמה מילים על משבר ועל תקופה של משבר. 
כתבתי על משבר כי רציתי להתחבר כך למי שעובר כעת תקופה כזו או תומך במי שעובר תקופב כזו. מפני שמשברים נפשיים אינם קלים. לא קל בכלל לעבור אותם. אבל הם אינם בבחירת האדם. 
כשהם באים כדאי להתמודד איתם טוב כמה שאפשר. וללמוד מהם את הלקחים שניתן. כדי שלפחות תהיה גם משמעות לסבל שעוברים בתקופה כזו של משבר. 

ספר עזרה-עצמית

ספר עזרה עצמית פסיכולוגי

93 כלים לאושר

הספר "93 כלים לאושר" נועד לעזור לאנשים הסובלים מחרדה או מדיכאון.

הוא יכול לעזור במגוון בעיות נוספות.

המחיר של הספר הוא 89 שח, במהדורה הראשונה.

אפשר לטלפן אלי, למספר: 08-8659590 ותקבלו את הספר ישר לביתכם, בצירוף קבלה מסודרת. התשלום יכול להיות בכרטיס אשראי – בקלות ובנוחות.

אני ממליצה מאוד לקרוא ספרי עזרה עצמית. מניסיוני ומניסיון המטופלים שלי, וכן על פי מחקרים, ספרי עזרה עצמית יכולים לפעמים להועיל לא פחות מטיפול פסיכולוגי.

רחל בר-יוסף-דדון

פסיכולוגית קלינית ומורשה להיפנוט

ובעלת קליניקה פרטית לטיפול במבוגרים, ילדים, מתבגרים, משפחות וזוגות

טיפול אינטגרטיבי בפניקה

רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית, אשדוד

טיפול פסיכולוגי אינטגרטיבי בהפרעת פניקה

טיפול אינטגרטיבי בהפרעת פניקה הוא טיפול המשלב גישות שונות בטיפול בהפרעה.

כתבתי מאמר שלם על כך, שהתפרסם ב"פסיכולוגיה עברית", האתר המוביל למטפלים בארץ. המאמר כולל גם תיאור מקרה מפורט, ואתם יכולים לקרוא אותו כאן, וללמוד יותר על טיפול פסיכולוגי בהפרעת פניקה:

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1519

"פרויקט "סוף-סוף

איך נעשים מאושרים באמת? יושבים מול הים ונחים? מרוויחים הרבה כסף?

פרופ' מרטין זליגמן, מגדולי חוקרי האושר בימינו, קובע קביעה חשובה בספרו "אושר אמיתי": אושר נוצר באמצעות עמידתנו באתגרים ובמשימות הדורשות מאיתנו להתאמץ, להתגבר קשיים ומעצורים אישיים.

וכך הגעתי גם אני למסקנה חשובה לפני כמה ימים:

אעשה רשימה של משימות מאתגרות, שדחיתי בלי סוף, אשאל את עצמי איזו מהן חשובה עבורי, ואתחיל לבצע את אלו שחשובות עבורי. זהו, מספיק רק לחשוב על דברים שאני רוצה מתישהוא לעשות – הגיע הזמן לעשות!

כדי לשעשע את עצמי קראתי לפרויקט הזה שלי פרויקט "סוף-סוף!", מפני שסוף-סוף אני מתחילה לעשות דברים שרציתי לעשות מזה שנים…

ומה ברשימה? למשל:  להתחיל לתת הרצאות. משהו שרציתי לעשות מזמן, ודחיתי מתירוצים שונים ורבים. לטפח את הגינה בביתנו המשותף. ועוד כמה משימות לא פשוטות עבורי, שהחלטתי סוף-סוף לעשות.

ואת כל זה אני מספרת כדי להציע לכם לעשות גם אצלכם בדק-בית, ואולי להתחיל גם בפרויקט "סוף-סוף!". כן, ממש עם רשימות של חשוב/ לא חשוב, ותאריכים להתחיל לבצע את המשימות המאתגרות החשובות, ושעות שיוקדשו באופן קבוע לביצוע המשימות המאתגרות.

 ולא מפני שלא תוכלו לחיות בלי ביצוע המשימות המאתגרות האלו. תוכלו לחיות גם בלעדיהן. אבל תהיו מרוצים יותר מעצמכם ומאושרים יותר אם כן תאתגרו את עצמכם. כבר כתבתי: מחקרים מראים זאת היום, ומי יתווכח עם מחקרים, ועם חוקר אושר כמו פרופ' זליגמן? ולא אתפלא, אם גם הניסיון האישי של כל אחד מכם לימד אתכם, שהתמודדות עם אתגרים היא חשובה ומרוממת.

אשמח לקרוא את תגובותיכם!

ליצור יופי

היום רציתי לעודד את עצמי לכתוב משהו ארוך, שאני צריכה לסיים. ואז הבנתי שפינת העבודה שלי אינה יפה עבורי מספיק, ושקשה לי לכתוב כך. חשבתי איך אוסיף לפינה פריטים, שיגרמו לי ליהנות ממראה פינת העבודה שלי. אחר-כך חשבתי על עוד פינות בביתי, שאליהן אפשר להוסיף יופי.

כן – יופי עושה לנו משהו:  הוא משפר את מצב-רוחנו,  הוא יכול לתת השראה.  תמונה יפה גורמת לנו להסתכל עליה ולהרגיש טוב. לבוש מתאים עוזר לנו לחוש טוב עם עצמנו. סלון מסודר גורם לנו לנשימת רווחה.

ומה איתכם? האם יש מספיק יופי סביבכם? האם תרצו להוסיף יופי לפינות בביתכם? להופעתכם החיצונית? לגינתכם? למטבח (המבולגן או מסודר) שלכם?

ספרו על חוויותיכם. שתפו אותנו ברעיונות חדשים.

בטיפול זוגי לבד

יעוץ נישואים אשדוד "בטיפול זוגי " ו "לבד" נשמע כמו מילים סותרות, הרי לטיפול זוגי אמורים ללכת בשניים. אבל הייתי רוצה להתייחס דווקא לתופעה שבה מטופלים מגיעים לטיפול זוגי לבד, ועובדים עם הפסיכולוג על הבעיות הזוגיות לבד, ללא בן-הזוג או בת-הזוג. מצב כזה, למרות שהוא נשמע בעייתי ולא מתאים, יכול לא פעם להביא לשיפורים משמעותיים במצב הזוגיות, לא פחות מהשיפורים שיקרו בטיפול זוגי שאליו מגיעים שניים. ויותר מכך: המצב הזה הוא שכיח יותר ממה שזה נשמע.

אני אמנה קודם את המצבים שבהם נוצר מטופל פנה לטיפול זוגי לבד:

  1. בן-הזוג מסרב לבוא – המצב הראשון של טיפול זוגי לבד קורה כמובן כאשר אחד מבני-הזוג מסרב, או מסרבת להגיע לטיפול הזוגי. הגבר, או האשה, מעוניינים להתחיל בטיפול זוגי בגלל בעיות בזוגיות, אבל הצד השני לא מוכן לבוא לטיפול. לפעמים הוא לא מוכן לבוא מפני שהוא לא מאמין בטיפול זוגי או בפסיכולוגים או שהוא מרגיש שסוג כזה של טיפול לא מתאים לו או מלחיץ אותו, ולפעמים כי הוא חושב שאפשר לפתור את הבעיות לבד, ולפעמים הוא כבר מיואש מדי מהזוגיות.
  2. בן-הזוג שמגיע מעדיף טיפול זוגי לבד – זה מצב יותר נדיר, אבל יש בהחלט מצבים שבהם בן-הזוג או בת-הזוג מעדיפים לדבר על הקשיים בזוגיות שלהם לבד עם הפסיכולוגית. הם מרגישים שהם רוצים לדבר על נושאים, שאינם רוצים שבן-הזוג ישמע, בין והם מעדיפים ללבן בינם לבין הפסיכולוגית את הנושאים האלו, כדי שיבואו כבר "מוכנים ונקיים" יותר לזוגיות שלהם. במצב הזה הטיפול האישי, שהוא בעצם טיפול זוגי, משמש מקום מסתור טוב להעלות נושאים רגישים שלא יכולים לעלות בשום מקום אחר.
  3. טיפול אישי שהופך לטיפול בזוגיות – טיפולים פסיכולוגיים אישיים יכולים בקלות להתמקד בבעיות שקורות עם בן-הזוג או בת-הזוג. המטופל יעלה אז בפני הפסיכולוגית קשיים שיש לו עם בת-הזוג, כעסים שיש לו, התלבטויות ושאלות, והטיפול ייסוב בעיקר סביב נושא הזוגי – מבלי שבת-הזוג תופיע בכלל לטיפול, שהפך בעצם להיות טיפול זוגי.

ואולי אסיים בסיפור מקרה, של טיפול אישי, שהוא בעצם טיפול זוגי לבד. המקרה הוא מקרה בדוי, אבל הוא מבוסס על מצבים דומים שמגיעים לטיפול זוגי לבד.

נירה, בת 37, נשואה עם שלושה ילדים, הגיעה אלי לטיפול פסיכולוגי כדי לטפל בבעיות הזוגיות שלה עם בעלה, דני. בעצם היא העדיפה שדני יבוא איתה כדי שזה יהיה טיפול זוגי "כמו שצריך", אבל דני לא הסכים להגיע. הוא טען שהבעיות הן בעיקר שלה, ושהוא גם לא מאמין בפסיכולוגים. "אנחנו," אמר לה, "יכולים לפתור הכי טוב את הבעיות של עצמנו."

אבל נירה מצידה הרגישה שכבר שנים הם מנסים לפתור בעצמם את הבעיות של עצמם, ושהגיע הזמן לטיפול זוגי מקצועי. בטיפול סיפרה נירה על הקשיים שיש בזוגיות: דני מרבה לעבוד, וגם כשהוא מגיע מהעבודה הוא מרוחק ומסוגר בתוך עצמו. הוא אינו יוצר מספיק קשר איתה ועם הילדים, וכאשר הוא יוצר קשר – יש תחושה שהוא עושה את זה בעל-כורחו. היא זוכרת שבעבר הם היו קשורים יותר, אבל עם השנים, ועם העומס שנוסף עליה ועליו, מבחינת עבודה והילדים, דני הלך והתרחק ממנה. היא הבינה בתוכה שדני הוא אדם טוב, אבל הבינה גם, שבגלל ההורים המרוחקים שהיו לו – הוא התרגל לשמור על מרחק ביטחון בינו לבין הסביבה.

בטיפול ניסינו להבין את נירה וגם את דני. למרות שדני לא בא לטיפול הזוגי סיפרה נירה כל מה שידעה עליו, על ילדותו ועל הוריו. מה שסיפרה עזר לה להיות אמפתית יותר לקשיים שלו להתקרב, וגם עזר לי להציע תוכנית כיצד להתקרב אליו לאט ובעדינות – ללא כעס, אבל גם בלי לוותר על הצרכים שלה בקרבה ובחום. במקביל דיברנו איך היא יכולה להתמודד עם הכעסים והתיסכול שלה בדרך שלא תפגע בעצמה או בקשר שלה עם דני.

הטיפול הזוגי הזה ידע עליות ומורדות, אבל בסך הכל הקשר בין נירה לבין דני הלך והשתפר. נירה הרגישה שעם הזמן דני נענה לניסיונות שלה לרכך אותו ולקרב אותו, והיא מצידה גם מצאה מקורות אחרים לאהבה ולחום מלבד אצל דני. במהלך הטיפול ה"זוגי" הזה דני התחיל לעודד את נירה ללכת לטיפול. "אני לא מגיע לשם", הוא אמר לה, "אבל אני מרגיש שזה עוזר לא רק לך, אלא גם לשנינו." "כן," היא היתה אומרת לו, "אני עושה עבודה בשביל שנינו…"

הטיפול הסתיים בשיפור משמעותי בקשר ביניהם. דני לא הפך להיות האדם החם ביותר בעולם, אבל השינוי שחל בו הספיק לנירה והצית מחדש את הקרבה ושביעות-הרצון שהיתה ביניהם כשהכירו. "הטיפול הזה היה טוב," היא אמרה לי בסיומו, "תודה לך שהייתי מוכנה לטפל בשנינו, בלי שנינו…"

הגמישות הזו, שבה הפסיכולוג מטפל לפעמים בטיפול זוגי רק כשאחד מבני-הזוג מופיע, היא חיונית. גמישות כזו נחוצה גם לא פעם בטיפול במתבגרים, כאשר מתבגר מסרב להגיע לטיפול הפסיכולוגי, ואז רק הוריו מגיעים לטיפול. טיפול כזה יכול להביא להצלחות לא פחות מטיפול שבו מעורב גם המתבגר.

ולסיכום, כנראה שלפעמים מספיק שאדם אחד יגיע לטיפול ביחסים, בין אם זה טיפול זוגי או טיפול במתבגרים, על מנת שיחול שינוי משמעותי ביחסים.

אז אל תתייאשו גם אם בן-הזוג או בת-הזוג שלכם מסרבים לפנות לטיפול, נסו לטפל ביחסים באמצעות טיפול זוגי לבד.

התנאים להצלחת טיפול זוגי

האם הטיפול הזוגי יעזור לנו בכלל??  – את השאלה הזו שואלים אותי לא מעט זוגות, שפונים אלי לצורך טיפול זוגי. והם צודקים בשאלה שלהם: לא תמיד טיפול זוגי מציל את הזוגיות. הכנתי עבורכם סרט, שמפרט מהם התנאים החיוניים לכך שטיפול זוגי יעזור. לחצו כאן,  וצפו בסרט החשוב הזה.

 

 

ילדים ומבוגרים הם שונים

לוק החתול שלנו כשהיה קטן

לוק החתול שלנו כשהיה קטן

לוק רציני יותר ושובב פחות כמבוגר

לוק רציני יותר ושובב פחות כמבוגר

 

ישנה סדרת ספרים מפורסמת שנקראת "גברים ממאדים ונשים מנוגה" שכתב ד"ר ג'ון גריי, והייתי רוצה להשתמש בתבנית המחשבה הזו שלו, אבל הפעם על קבוצת אוכלוסייה אחרת: על ילדים והורים, או בכלל – ילדים ומבוגרים.

ולמה  אני מתכוונת? אני מתכוונת לכך שבין מבוגרים לילדים יש הבדלים מהותיים, שיכולים להסביר לא מעט חיכוכים, כעסים וחוסר הבנות שביניהם. חשוב לדעתי להבין את ההבדלים המהותיים האלו משום שהבנתם תעזור לכל מבוגר, שמתמודד עם ילד, להבין חלק לא קטן מההתנהגויות שמרגיזות, מביכות או מתסכלות אותו אצל הילד. זה יעזור לו להבין שהילד לא עושה לו משהו "בכוונה" או "דווקא", אלא עושה את מה שהוא עושה – כי הוא ילד, וככה בדרך כלל מתנהגים ילדים. ההבנה הזו כמובן יכולה גם לעזור לא רק להבין את ההבדלים, אלא גם לחשוב איך מגשרים על פני הפערים האלו.

כך גם הסדרה "גברים ממאדים ונשים מנוגה",שכתב גריי, המחישה עד כמה חיכוכים מסוימים בין בני-זוג, קורים לאו דווקא בגלל שלזוג המסויים הזה יש בעיה – אלא בגלל שהחיכוכים ביניהם נובעים מהבדלים בסיסיים בחשיבה, בצרכים ובדרך ההתנהגות של שני המינים האלו.

כך קורה לי לא פעם, גם בטיפול זוגי וגם בטיפולים של ילדים ומתבגרים מסבירה להורים, ולילדים, או לחילופין, בטיפול זוגי – לבני הזוג, שהפערים האלו שהם רואים ביניהם אינם קשורים לבעיות פתולוגיות כאלו או אחרות של בני-הזוג, או של הילדים, אלא פשוט למאפיינים בסיסיים של גברים ונשים, או של מבוגרים וילדים.

אחרי ההקדמה הזו אני רוצה באמת לנסות לשרטט כמה מההבדלים הבסיסיים שאנו יודעים שקיימים בין הורים לילדים. חלקם מן ההבדלים ידועים מן המחקרים, וחלקם – מבוססים על ניסיוני האישי והטיפולי.

ואולי אתחיל קודם עם כמה הבדלים שהרבה מבוגרים רואים, ולא פעם מתרגזים בגללם על הילדים:

 1. לילדים לא חשוב אם הבית מסודר ונקי או לא, למבוגרים – כן.

 2. ילדים חוששים ממאכלים שנראים מורכבים או מוזרים – מבוגרים אוכלים אוכל מסובך ומתוחכם יותר.

 3. ילדים מפחדים מחושך, מלהיות לבד, מרעשים פתאומיים – מבוגרים הרבה פחות.

 4. ילדים תלותיים – המבוגרים עצמאיים יותר.

 5. ילדים (ובנים יותר) נוהגים להגיב באלימות, פיזית או מילולית, לעיתים כשהם פגועים או רוצים להראות עליונות, מבוגרים הרבה פחות.

6. ילדים סגורים יותר ומתקשים יותר להסביר את עצמם או לספר על מה שקרה להם, ובמקום זה הם מבטאים את מה שמעיק עליהם בכעס, שתיקה, הימנעות מאכילה או בכי.

7. ילדים לפעמים מתעקשים על מה שחשוב להם, ולא שמים לב ולא מתחשבים בצרכים של ההורים או של ילדים אחרים.

ואם נבדוק מתחת לפני השטח של ההתנהגויות האלו, נגיע גם למנגנונים אישיותיים שהם שונים אצל ילדים ומבוגרים, והם אולי אלו שמסבירים את ההבדלים ההתנהגותיים, שלפעמים מרגיזים אותנו. המנגנונים האישיותיים השונים האלו לקוחים מתוך נתונים של תוצאות מבחן הרורשאך , מבחן "הכתמים" המפורסם, הבודק את התגובות של האדם מול גירויים עמומים במצבים שאינם מוגדרים היטב.

 כך למשל בתוצאות מבחן הרורשאך ניתן למצוא כי:

 1. לילדים יש פחות כוחות התמודדות יחסית למבוגרים.

2. ילדים נוטים להיות מופנמים יותר, כלומר קשה להם יותר לדבר ולהסביר את עצמם.

 3. ילדים נוטים יותר להימנעות יחסית למבוגרים, כלומר להתרחק ולהיזהר ממצבים לא מוכרים או לא אהובים עליהם.

 4. ילדים נוטים להגיב בצורה רגשית ללא חשיבה רציונלית. כלומר,

 5. ילדים מתייחסים פחות לבני-אדם סביבם, ונוטים להיות אגוצנטריים יותר, כלומר לראות את עצמם כמרכז העולם.

 6. ביקורת המציאות שלהם נמוכה יותר, והם נוטים יותר לחשיבה לא-מקובלת ומוזרה. או במילים אחרות: הם יראו דברים שונה מכפי שמקובל לראות אותם בעולם המבוגרים ובצורה יותר יוצאת דופן ולא מקובלת.

אז בפעם הבאה שאנחנו נדהמים מההתנהגות המוגזמת, או הלא-מסודרת, או האנוכית של הילדים שלנו –בואו נזכור את ההבדלים האלו, ושההבדלים האלו ייעלמו עם הגיל, ככל שהם יגדלו.

אז איך כדאי לנו, המבוגרים להתמודד עם ההבדלים האלו, כשאנחנו ניצבים מול התנהגויות שמכעיסות או מתמיהות אותנו?

כמובן שקצרה כאן היריעה לפרט את כל דרכי ההתמודדות, אבל בקצרה אנסה לומר כך: בואו ננסה מצד אחד – להבין אותם ולנסות לנחש מה מתרחש כרגע אצלם במחשבות וברגשות,  ומצד שני – גם להציב להם גבולות, אם יש בזה צורך.

וכאן אולי המקום לציין שמחקרים אחרונים של פונגי ושותפיו מראים, כי אם אנחנו רוצים לעזור לילדינו לווסת את עצמם ולשלוט טוב יותר על התנהגותם (ואיזה הורה לא רוצה בזה) – חשוב שבזמן סערה רגשית או עימות ננסה להבין מה הם מרגישים וחושבים, ומה אנחנו מרגישים וחושבים –  ונאמר להם את זה. כך הם ילמדו לחשוב ולהבין את רגשותיהם טוב יותר, ולא רק להתנהג לפיהם, ויוכלו לשלוט על עצמם טוב יותר. ויתרון נוסף יצמח מכך שנראה להם את רגשותיהם ורגשותינו בזמן עימות, והוא – שזה ירגיע גם אותנו, המבוגרים.

אז בבקשה תזכרו : ילדים שונים ממבוגרים, הם שונים מאיתנו.  ועד שהם יגדלו, ויידעו להיות מתחשבים יותר ושולטים יותר על עצמם – הם בכל זאת חמודים ומתוקים, ואחריותנו לגדל אותם הכי טוב שאנחנו מסוגלים.

מקורות:  

  1. גריי, ג'ון. (1999) מאדים ונוגה יחדיו לנצח.ת"א, אור-עם.

2. Exner, J.E. (2001) A Rorschach Workbook for the Comperhensive System. Rorschach Workshop.

3.Fonagy, P. Gergely, G. Jurist, E.L. & Target, M. (2002) Affect regulation, mentalization and the development of the self. New-York, Other Press.