ארכיון תגיות: פסיכולוגית קלינית אשדוד

לקראת התחייבות נוספת

 

יום אחד ישבתי לי בשקט בסלון והסתכלתי סביבי. מאחר ואני ב"דיאטה מטלוויזיה" מסוימת, הרי במקום לראות טלוויזיה – סתם שכבתי לנוח בסלון והבטתי על כל מה שמסביב.

היתה לי הרבה ביקורת. על התמונות, הן צריכות להיראות אחרת. על העציץ. על כל המראה של הסלון. הסלון שלנו לא מספיק מכובד, הוא מזכיר יותר מדי סטודנטים. הוא לא מספיק מטופח.

תעזבי את זה, עלה בי קול אחר. זה בסדר. את סתם ביקורתית כלפי עצמך.

המשכתי לחשוב. ניסיתי להתמקד בחפצים שכן אהבתי בסלון. בכורסה האפורה שקנינו לא מזמן. כן, היא יפה בעיני. גם כורסה נוספת, אפורה, מצאה חן בעיני. התיק שלי, שיש עליו עיטורים כחולים על רקע לבן, היה יפה בעיני. יופי, יש גם כמה חפצים בסלון שאני אוהבת. זה כבר טוב.

המשכתי לחשוב מחשבות אחרות, אבל כשלוש שעות אחרי הבהייה הזו בסלון של הבית, נפלה בי החלטה:

אחת לחודש אני אעשה  שינוי אחד בסלון. אחת לחודש זה לא יותר מדי. שינוי אחד הוא לא יותר מדי בשבילי.

שמחתי. נכון, עוד התחייבות, אבל היא לא נשמעת לי קשה מדי.

כבר ידעתי מה יהיה הדבר הראשון שאשנה:

אשנה את מסגרות הצילומים שתלויים בפינה על הקיר. אקנה מסגרות אחידות. ראיתי שכך עושים בבתים מעוצבים, דרך צילומים. ונראה, שיש לי צורך לשנות את הסלון, לעצב יפה את הבית. הרי לא סתם הייתי מסתכלת בהשתאות באתר APARTMENTHERAPY באינסטגרם. כמה יופי אני רואה בתמונות שמועלות שם, תמונות של חדרים מעוצבים מכל רחבי העולם (הנה, נתתי לכם טיפ למנוי מעניין לעקוב אחריו).

האם אני מחייבת את עצמי ביותר מדי התחייבויות?

כרגע נראה לי, שלא. אני נזכרת במרטין זליגמן, פרופסור לפסיכולוגיה, ידוע, שחקר בעבר את נושא חוסר האונים דרך כלבים שנתן להם גירויים מבלי שיכלו להגיב. אלו היו ניסויים מפורסמים שעשה בשנות השישים. משנות התשעים של המאה העשרים זליגמן הוא מבכירי חוקרי הפסיכולוגיה החיובית. בספרו "אושר אמיתי" (באנגלית הוא נקרא AUTHENTIC THERAPY) הוא מונה תכונות נאצלות כמו גבורה, אומץ ועוד, שנחשבו במסורות רבות כנעלות, ולפי הבנתו הן גם תורמות לאושר האנושי. התכונות האלו הן לא מסוג התכונות של האיד, כלומר של החלק של האני שמאפשר לנו את הגשמת הדחפים שלנו. אלו תכונות המעודדות התגברות על היצר, היינו אומרים שהן מעודדות את הסופראגו, כלומר את החלק באישיות המציב לנו גבולות והמכיל את האידיאלים שלנו.

האם התרבות המערבית מעודדת יותר מדי את תכונות האיד, אשר אומר לנו "תרשו לעצמכם, תוותרו לעצמכם, תתבטאו, תתפנקו"? אולי. אבל גם התרבות המערבית עוברת כעת שינויים.

ספריו של חיים עומר, למשל, הם דוגמה לשינוי הזה. אחד מהם הוא למשל ספר הנקרא "שיקום הסמכות ההורית". בספר זה עומר יוצא נגד ההבנה והאמפתיה שנדרשת מההורים בדורנו כלפי הילדים שלהם. הוא דווקא מעודד, כשם הספר, את פיתוח הסמכות ההורית, כדי לפתח בילדים גבולות, לרסן יצרים ולדרוש דרישות מן הילדים.

גם מחקרים המראים לנו שילדים המקבלים משימות בילדותם יתפתחו אחר-כך להיות ילדים מצליחים יותר – הם באותו כיוון מחשבתי של עידוד הסופראגו.

טוב, ואחרי שקצת חשבתי לי על המקורות של ההתחייבויות שלי, אני חשה סתם התלהבות.

התלהבות כך שאטפל בהדרגה בסלון. התלהבות אפילו מהמחשבה, היכן אמצא, בעצם, את המסגרות הקטנות הזהות האלו שאני רוצה?

והתכניות האלו, הפנטזיות האלו על מה אטפח בסלון כבר נעימות לי. אל תשכחו, פנטזיות נעימות משפרות את החיים. ולפי פרופ' קרייטלר, הן גם משפרות את הבריאות.

טוב, וזה מחזיר אותי בחזרה אליכם ואלי. כשאני כותבת לכם מחשבות שלי, ניסיונות. קצת חושפת, קצת חוששת מהחשיפה. אבל אומרת לעצמי שלא חשפתי שום דבר של הייתי מספרת למטופלים שלי.

אז מה היה לנו עד עכשיו?

פסיכולוגית קלינית באשדוד

גם העבודה היא התחייבות, אבל התחייבות חיובית.

בלוג חדש.

מחשבות על עוד התחייבות, שבינתיים מעוררות הרגשה טובה. אבל לא לחץ (אני מודעת לאפשרות שהן עלולות לעורר גם לחץ, אם יהיה עומס גדול מדי של משימות).

אז אעצור כאן, כנראה. למה להכביד עליכם בקריאה?

היה לי מעניין לכתוב. מקווה שהיה לכם מעניין לקרוא.

בא לכם גם להתחייב על משהו?

למה לא. רק אל תגזימו (הנה, עכשיו מנסה לרסן את הסופראגו שלכם…). אל תבנו תכניות קשות מדי. משהו מינימלי, לא מלחיץ. משהו שאפשר יהיה להגדיל אותו, ואפשר יהיה גם להסתפק בו, וזה יהיה בסדר.

להתראות כאן, ותודה, אם הגעתם לפה. או אם אפילו דילגתם לפה מההתחלה, זה בסדר. תרגישו נוח.

כמו שמאיר ויזלטיר כותב: "קח ספרים ואל תקרא…." (לצטט יותר בדיוק).

קראו את הקטע איך שבא לכם. זה עוזר לקריאה, לדעתי. זה שאנחנו מרשים לעצמנו להתחיל מהסוף, לקפוץ להתחלה, ולהסתפק בזה. או כן לקרוא בסוף הכל? העיקר שתקראו משהו.

להתראות!

רחל

שינוי אישיותי אפשרי

סקירה של 207 מחקרים מראים, ששינוי אישיותי הוא אפשרי בעקבות טיפול פסיכולוגי, גם אם מדובר בטיפול שאינו ארוך.

אני מביאה כאן את תמצית הסקירה:

 

The Best Way To Change A Neurotic Personality

The Best Way To Change A Neurotic Personality post image

It is possible to change a neurotic personality, results of 207 separate studies find.

People become significantly less neurotic after undergoing therapy, new research finds.

After only three months of treatment, people’s emotional stability had improved by half as much as it would over their entire adulthood.

People who were anxious changed the most in the course of therapy, the researchers found.

After having psychotherapy and/or taking medication, people were also slightly more extraverted.

Both reduced neuroticism and increased extraversion were maintained in the long-term.

Professor Brent Roberts, who led the study, said:

“This really is definitive evidence that the idea that personality doesn’t change is wrong.

We’re not saying personality dramatically reorganizes itself.

You’re not taking an introvert and making them into an extravert.

But this reveals that personality does develop and it can be developed.”

The conclusions come from 207 studies including over 20,000 people.

Changing the personality trait of neuroticism is the key to treating many people with depression and anxiety.

Professor Roberts said:

“Some clinical psychologists see neuroticism at the core of every form of psychopathology, whether it’s drug and alcohol abuse, psychopathy, depression or panic disorder.

The fact that we saw the most change in neuroticism is not surprising because, for the most part, that’s what therapists are there to treat.”

Many people incorrectly think personality cannot change, said Professor Roberts:

“It is very common for individuals to think of personality as that part of them that is really distinct and enduring in a way that is recognizable

[however] there never has been any evidence that people are perfectly unchanging, perfectly stable.”

The study’s authors explained the results:

“Interventions were associated with marked changes in personality trait measures over an average time of 24 weeks.

Emotional stability was the primary trait domain showing changes as a result of therapy.”

The personality changes were dramatic, considering how difficult it can be, Professor Roberts said:

“In terms of our expectations, this is a remarkable amount of change.

In about 50 of the studies, the researchers tracked the people down well past the end of the therapeutic situation, and they seemed to have held onto the changes, which is nice.

So, it’s not a situation where the therapist is just affecting your mood.

It appears that you get a long-term benefit.”

The study was published in the journal Psychological Bulletin(Roberts et al., 2017).

 

על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עוזר

אני שבה וקוראת עכשיו בספר הענק והבסיסי של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ספרו של Barlow, לצורך הכנה של תוכנית להתמודדות עם הפרעת פניקה.

ושוב אני נוכחת לדעת, עד כמה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול חשוב.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא חשוב מפני שהוא מעשי כל-כך.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא חשוב מפני שהוא נותן לפציינט דרכים כל-כך טובות להתמודד עם הקשיים שלו, בין אם מדובר בחרדה חברתית, או בדיכאון או בהפרעת פניקה.

בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אנחנו מוסיפים מרכיבים מעשיים, שאינם קיימים בשום טיפול אחר, כמו:

-מתן הסברים מפורטים מצד הפסיכולוגית על הבעיה ועל הדינמיקה של הבעיה

– רישום של הבעיות, על כל המרכיבים הקטנים והמפורטים של מה שקורה לאדם הסובל.

– אימון והתנסות בדברים שקשים בבית ובקליניקה, עם המטפל

– דיווח מפורט של המחשבות וההרגשות

– לימוד טכניקות של הרפיה והרגעה, שמשמשים בעיתות של מתח וחרדה

– התקדמות איטית, מדרוגת ומתוכננת

– מתן ציונים ומספרים לבעיות שלנו ולהתקדמות שלנו

אין ספק לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יש ערך רב. לדעתי צריך לשלב אותו עם עוד גישות נוספות, אבל אסור להתעלם ממנו.

חשוב לציין, שבטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הפציינטים נדרשים לעבודה ומאמץ בבית. יש להם "שיעורי בית". אבל כמו תמיד בחיים, גם כאן – מי שמתאמץ ומשקיע – מתקדם יותר. והרי לשם כך אנשים הגיעו לטיפול – כדי להתקדם. כדי להתגבר על הקשיים, החרדות והדיכאונות שלהם.

כדי להשתנות.

 

חשיבה רציונלית בטיפול פסיכולוגי באכילת-יתר

אני פשוט שונאת את המילה הזו – חשיבה רציונלית. מילה מרגיזה מאוד. מה היא אומרת לי, המילה הזו? קודם כל היא מזכירה לי אנשים גבוהים, ורזים וקפדניים. אחר-כך היא מזכירה לי חשיבה אקדמית משעממת.

אז למה אני משתמשת בכל זאת במילה הזו בטיפול הפסיכולוגי באכילת-יתר?

פשוט כי אין ברירה…

אם רוצים להתגבר על אכילת-יתר צריך לאמץ קצת חשיבה רציונלית.

רוצים דוגמאות לחשיבה רציונלית מול אוכל מפתה? בבקשה:

1. ״אם אני אוכל עכשיו את כל חבילת השוקולד המריר – אחר-כך יהיה לי רע. עדיף להפסיק לאכול עכשיו, אחרי שאכלתי ארבע קוביות – להרגיש טוב אחר-כך.״

2. ״אם אוכל עכשיו שלוש פרוסות לחם – ארגיש אשמה ואכעס על עצמי במשך יומיים. זה לא שווה את זה. כנראה שאסתפק בפרוסה אחת.״

האם תוכלו ליישם עבור עצמכם את העיקרון החשוב של פיתוח חשיבה רציונלית – כפי שאני מסבירה אותו בטיפול הפסיכולוגי באכילת-יתר?

להתראות, ואני מקווה שעזרתי לכם קצת – מבלי שתצטרכו להגיע אלי לטיפול פסיכולוגי,

שלכם,

רחל.

גם לפסיכולוגיות קליניות אכפת מהמשקל שלהן…

קר עכשיו. יורד גשם. מרק חם מחכה לי…

לא, לא התבלבלתם – זהו אינו בלוג אישי, שהגעתם אליו בטעות – הגעתם לאתר של רחל בר-יוסף-דדון, פסיכולוגית קלינית מאשדוד. אבל היום אני כותבת לכן כדי לספר לכן, הנשים, שגם לפסיכולוגיות קליניות אכפת מהמשקל שלהן! ולכן אני מבינה את הלחץ שלכן – אם אתן עולות בתקופה הזו במשקל.

עכשיו זו התקופה בשנה, שבה גם לגברים וגם לנשים יש נטייה לעלות במשקל. בתחילת החורף הגוף שלנו הוא בשיא המשקל שלו – כנראה כך אנחנו באופן טבעי מכינים את עצמנו לחורף. אבל הנטייה הזו לעלייה במשקל בתחילת החורף אינה קלה לנו, הנשים – רובנו פשוט שונאות לעלות במשקל. בטיפול הפסיכולוגי שלי עם נשים, אני שומעת כמה מאושרות נשים יכולות להיות מכך שהן ירדו במשקל. אל תטעו: איני מטיפה לירידה במשקל – לדעתי נשים צריכות ללמוד לקבל את עצמן ואת גופן. מותר לנשים להיות במשקלים שונים בתקופות השונות של חייהן.

אבל עכשיו, עם תחילת החורף, אני רוצה לתת לכן שלוש עצות קטנות:

1.  הישקלו לעיתים קרובות – אל תסתירו מעצמכן את האמת על המשקל שלכן.

2. היזהרו עם הפחמימות – ישנם חוקרים, המציעים לא לאכול יותר מ-500-600 קלוריות מפחמימות ליום.

3 . מדדו את השמנים, שאתן שמות באוכל שלכן, בכפית – וכך לא תגזימו בשומן. אל תימנעו לגמרי משומן – יש עדויות מחקריות רבות, ששומן, המכיל אומגה 3, הוא חיוני לבריאותנו הגופנית והנפשית

כמו כל עצה – גם העצות האלו אינן מתאימות לכל אחת. השתמשו בהן רק אם הן טובות עבורכן.

להתראות, וחורף נעים לכולנו!