בחברה המערבית, שבה שפע של מזון, אנשים רבים כועסים על עצמם, מפני שאינם מצליחים לשלוט על האכילה שלהם. חוסר השליטה על האכילה אינו גורם רק לבעיות של השמנה, שנחשבת כבר למגיפה מסוכנת בעולם המערבי. חוסר השליטה באכילה גורם גם לבעיות בריאותיות נוספות, כמו סכרת, מחלות לב וכלי-דם ועוד. בגיל המבוגר לא פעם אנשים נדרשים לשלוט על אכילתם כדי לשפר את בריאותם – ורבים מהם אינם מצליחים בכך. רופאים רבים אף אינם מנסים להציע למטופלים לשפר את מצבם באמצעות דיאטה מתאימה, מפני שהם מראש מניחים, שהמטופל לא יעמוד בכך – הוא פשוט לא ישלוט באכילתו.
מה יש לטיפול הפסיכולוגי להציע בתחום הזה? האם הטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור בשליטה על האכילה?
לטיפול הפסיכולוגי ניסיון רב בעזרה במצבים של חוסר-שליטה. אנשים נעזרים בטיפול הפסיכולוגי כדי לשלוט על הכעסים שלהם, על מצבי-הרוח שלהם, ועל התנהגויות בעייתיות אחרות. במובן הזה האכילה אינה שונה מהתנהגויות אחרות, שבהן יש צורך לעזור לאדם לרסן דחפים פנימיים, שפוגעים בו.
באילו דרכים הטיפול הפסיכולוגי יכול לעזור לאדם להשיג שליטה על האכילה שלו?
1. הודאה באמת הכואבת בצורה ברורה – הטיפול הפסיכולוגי עוזר לאדם לומר בקול רם את האמת, שלא נעים לו לומר לעצמו ולאחרים: "אני אוכל לא טוב. אני מרגיש חזיר לפעמים. אני פוגע בעצמי. אני לא אוהב את עצמי כשאני אוכל מה שאסור לי. אני כועס על עצמי." האפשרות לבטא את האמיתות הכואבות האלו בפני אדם מקשיב, אמפתי ומקצועי – עוזרות לאדם להודות בבעיה שלו, וזוהי התקדמות חשובה.
2. התחברות לרגשות הכואבים – חוסר-שליטה על האכילה מלווה ברגשות כואבים של בושה, אשמה, כעס על עצמך, געגועים, בדידות, וגם כעסים על אנשים אחרים. כל הרגשות האלו יכולים לעלות בטיפול הפסיכולוגי. כשהם מקבלים תוקף והעצמה על-ידי הפסיכולוגית – עוצמת השפעתם על המטופל הולכת ופוחתת. לאט לאט תרד עוצמת הרגשות הדוחפת אדם לאכול אוכל, שמזיק לו, וכך תלך ותגדל שליטתו על אכילתו.
3. מציאת הרגלים מסייעים – חלק מהטיפול הפסיכולוגי צריך להיות מעשי, ולהתמקד בכלים מעשיים, שיסייעו למטופל לעצור את עצמו. כך תציע הפסיכולוגית למטופל להשתמש ברישום של האכילה שלו – רישום הוא שיטה קוגניטיבית-התנהגותית המלמדת רבות על ההתנהגות, ועוזרת לשלוט בה. הפסיכולוגית גם יכולה להציע לו לנסות שיטות אחרות, כמו מתן פרסים למטופל כשהוא מצליח, הגבלת שעות, הקטנת הצלחת, גיוס תומכים ועוד. כל הכלים האלו צריכים להיבדק לגבי מידת התאמתם למטופל הספציפי: כלי שעוזר למטופל אחד לא יעזור בהכרח לשני.
4. שינוי המצב הרגשי והבין-אישי של המטופל – במצבים של אי-שליטה על האכילה לעיתים קרובות יש לאדם קשיים אחרים בחייו, אשר גורמים להתפרצויות של אכילה ללא שליטה. חשוב לברר בטיפול הפסיכולוגי מהם המצבים הגורמים למטופל להזדקק לאכילה כפעילות מרגיעה ומנחמת. חשוב לבדוק האם למטופל יש חסכים בתחום החברתי והזוגי, האם הוא נפגע באופן קבוע מאדם קרוב – שמשאיר אותו כואב ומחפש נחמה, האם יש לו מספיק חברים וכו'. חשוב גם לבדוק האם המטופל חי חיים רגועים יחסית, מפני שחיים מלאי-לחץ יכולים לרוקן את כוחותיו הנפשיים של האדם, ולדחוף אותו שוב לאכילה ללא שליטה. במובן זה חוסר-השליטה על האכילה הוא בעצם סימפטום לחיים, שאינם מספיק טובים, וטיפול פסיכולוגי חייב לעזור למטופל לשפר את חייו באופן כללי, כדי שהוא לא יצטרך לפנות לאכילה כפתרון מנחם ומקל.
לסיכום – לטיפול הפסיכולוגי יש הרבה מה להציע לסובלים מחוסר-שליטה על האכילה. חבל, שבחברה העסוקה רבות בקושי של האדם לשלוט על אכילתו, אין מספיק דגש על הטיפול הפסיכולוגי ככלי יעיל וחשוב לשליטה על האכילה.
הסבר מצויין, נוגע בדיוק בנקודות התורפה. כואב ומעורר…