כמה קשה. כמה קשה לעולם לקבל אותנו כשאנחנו שמחים. כמה קשה לעולם לקבל אותנו רוצים, מצליחים, מצחיקים. בקיצור – קשה לעולם לקבל אותנו כשאנחנו לא
מדוכאים.
אבל מה החלק שלנו בכך? עד כמה אנחנו יכולים להקל על העולם לקבל אותנו שמחים?
האם אנחנו יכולים להבין, שאת עודף האנרגיה והיצירתיות שלנו אנחנו צריכים להפנות לא רק כלפי הקרובים אלינו, אלא גם כלפי העולם – כלומר, לתת לעולם, לתרום לעולם, להכיר את העולם?
ולאלו שסביבנו מגיע שקט, שלווה רוגע. וגם לנו. גם לנו מגיע לפעמים רוגע ושקט.
עד הפעם הבאה שבא נהיה יצירתיים, מצחיקים ומלאי אנרגיה.