להמתין להתחלה הטבעית

לפעמים אנחנו כועסים על עצמנו כשאיננו פועלים מספיק מהר.
כשאנחנו שקטים מדי בקבוצה של אנשים.
כשאיננו מתחילים מיד פרוייקט, בבית או בעבודה, שכבר רצינו להתחיל.
אני בעד לתת לעצמנו את הזמן. לתת לעצמנו ״ לחמם״ מנועים פנימיים בקצב שלנו.
מה שאנחנו אמורים לעשות – הרי נעשה בסופו של דבר.
אז חבל שננזוף בעצמנו יותר מדי.
ההתיידדות בתוך קבוצה – תגיע. התחלת היוזמה והחריצות בנוגע לפרוייקט – כנראה יקרו.
אז בואו נירגע, וניתן למחשבות ולתוכניות לפעולה להתבשל בראש. וכמו שכתב וויניקוט, הפסיכואנליטיקאי,
בסוף תבוא הפעולה היצירתית.
ואז, אם היא תגיע אחרי שנתנו לה זמן ״ להתבשל״ בתוכנו, היא תבוא ממקום נכון ויצירתי יותר.
נכון, זה לא קל לחכות לעצמנו…
זה לא קל ״לא לעשות״. היה קל יותר לו היינו עושים או מדברים עם אנשים מהר יותר.
אבל כל אחד והקצב שלו.
ולפעמים ״המהירות מהשטן״.
לפעמים ״מים שקטים ואיטיים חודרים עמוק״.
ואת המשפטים האלו אני אומרת גם לפציינטים שלי.
וגם לעצמי, לפעמים.
והנה, גם לכם עכשיו, כאן.
אז להתראות,
ממני,
רחל