עכשיו אני יושבת במשרד החדש, שפתחתי לי באשדוד, ממש על הים. הים נפרש מולי בתכלת על גווניו השונים: טורקיז, טורקיז בהיר יותר, ובאופק –  כחול רחוק.רחל בר-יוסף-דדון פסיכולוגית קלינית
הגלים יפים כל-כך: הם מתנפצים מולי באשדות קצף קטנים ושקטים – הים אינו סוער היום. כדי להעביר לכם את המראה המרגש של הים, שאני רואה עכשיו, אניח מידי לרגע את האייפד, ואצלם את הים עם הטלפון הנייד שלי. זהו – צילמתי, אתם רואים כאן, בתמונה?
בעצם, המשרד החדש הזה, שפתחתי לי מול הים עכשיו אינו קליניקה…
זהו בית קפה נעים ומזמין, ממש על החוף, שבו בחרתי לשבת ולכתוב. וכשאני כותבת לכם עכשיו מבית-הקפה שמול הים – רוח מרגיעה וקרירה נושבת על פני. מלצרית אשדודית מסבירת-פנים הגישה לי הרגע לי נס קפה עם שמנת מתוקה בצידו. בעל בית הקפה הסביר לי איך מתחברים כאן לאינטרנט האלחוטי.
באמת, נעים פה.
אז זהו – כנראה, שזה יהיה המשרד החדש שלי, שבו אכתוב רשימות, כמו זו שאני כותבת פה עכשיו. אולי אפילו יהיו גם פציינטים, שירצו להיפגש איתי כאן, מול הים? מי יודע…?
בינתיים אני נהנית כאן מאוד, וזה מצוין. בכותבי את המילים האלו אני נזכרת בסבא שלי, הסופר יהושע בר-יוסף ז”ל, שהיה אומר אחרי ששתה קפה טוב או אכל עוגיות טעימות: “נו, מצוין, היה נהדר!” המילים האלו ביטאו בעיני את היכולת הנפלאה שלו ללגום ללא תחושות אשמה מוגזמות את הנאות החיים הפשוטות, והטובות. עם הלגימה של הנאות החיים הוא שילב גם כתיבה שמחה וזורמת של ספריו. הייתי רואה אותו יושב בחדר עבודתו הענק בביתו שבצפת, חדר עם תקרה ערבית גבוהה מאוד, וכותב בשולחן הגדול שלו. נראה לי, שגם לכתוב הוא אהב – כמו שאהב לאכול, לאהוב אישה, וכמובן – לאהוב מאוד מאוד אותנו, הנכדים שלו…
אז בברכת שלווה והנאות דומות גם לכם – אפרד מכם,
רחל

2 Comments

  1. רחל אני אוהבת את כתיבתך ומתחברת מאוד למה שאת כותבת שאפשר להנות ולהיות מאושרים מהדברים הקטנים שהחיים צופנים בחייך. המשפחה מוסיפה משמעות שגורמת לקשר חזק ובריאות בגוף. תודה לך רחל.

    אסתר
  2. אסתר, תודה על תגובתך הנעימה! תגובות כאלו מחזקות אותי להמשיך ולכתוב!

    admin

התגובות סגורות.