רחל בר-יוסף-דדון פסיכולוגית קלינית אשדוד
זו אני

את אינך, רחל. מתת מזמן, בגטו וורשה. לידך מתו בנך, המתבגר, בנך יחידך. גם בעלך היקר נפטר לידך בגטו וורשה מאותה מחלה – מדבר.

איננו מכירות. גם שמי רחל. אני קרויה על שמך. נולדתי פחות מעשרים שנה אחרי שאת מתת. נולדתי בתל-אביב, ובגיל עשרה חודשים עברו הורי איתי ועם אחותי הגדולה לקיבוץ. מגיל עשרה חודשים עד גיל ארבע גדלתי בלינה המשותפת, בקיבוץ בעמק יזרעאל, קיבוץ יפעת.

האם זה מנחם אותך, לדעת שגדלתי בקיבוץ, עם יותר אור שמש ממה שהיה בגטו וורשה, בפולין, ובאוקראינה, בה את גדלת??

האם עוזר לך לדעת, שאני כבר בת חמישים, ואני עדיין חיה? אני חיה באשדוד, ומדי פעם מפגיזים אותנו, אבל יש לנו כאן צבא, שמגן עלינו, וכשמפגיזים אותנו – אזעקות מתריעות, ואנו נכנסים לחדר מדרגות מוגן.

האם זה עוזר לך לדעת את כל זה, רחל?

אין לי תמונה שלך. אין לי תמונה של בנך או של בעלך.

אני יודעת שהיית אחות רחמניה. שהיית אדם טוב ונעים. שהיית בת שניה מתוך שלוש בנות. שהבכורה והצעירה, שעלו לארץ ושרדו, היו נשים חזקות מאוד. לעיתים חזקות מדי.

גם אני כמוך בת שניה. אני נראית מאוד יהודיה. לו חייתי אז, היו מבינים מיד, שאני בת לעם היהודי: יש לי גבות כהות, פנים בהירות, ושיער כהה ומקורזל מעט. לעיתים גם לי יש מבט נרדף בעיניים.

גם אני כמוך מטפלת באנשים: אני פסיכולוגית. פסיכולוגית קלינית. אני אוהבת להיות טובת-לב. אני שונאת להיות רעה. כל יישותי אומרת, שאני צריכה לעשות טוב לאחרים. האם זה קשור לכך, שאימי החליטה לקרוא לי על שמך? האם אימי התגעגעה אלייך? האם היא רצתה גם כן לפגוש אותך? היא היתה בת שנתיים או שלוש כשמתת. היא גדלה גם כן בשנותיה הראשונות בקיבוץ. כנראה די לבד.

ועכשיו אנסה לכתוב לך שיר. לפחות שיר שיישאר ממכם, רחל. דף עדות ב”יד ושם” זה לא מספיק, את יודעת?

שיר לרחל

אחרי הכל את שיר

שיר זה לא מספיק

בעלי חזר הסתיו ממסעו בפולין

עם תלמידיו

ואני רעדתי

העצים הגבוהים של פולין

לא ישכנעו אותי

שאת מתת בחסד

מתת ללא צדק בכלל

בגטו

ללא אור שמש

חולה חלשה

בנך מת

בעלך מת לידך

אף אחד לא ילחין שיר ל

אף אחד לא ילחין שיר כאן

אף אחד לא ילחין לך אולי שיר

כי זה שיר כל-כך כואב רחל

כל-כך כואב למות בדבר בגטו

בלי שום צדק בלי רחמים כמעט

בגיל שלושים ומשהו

עם בנך ובעלך

האוהבים האהובים

מאור השמש

באשדוד המופגזת

אכתוב לך שיר

שיר כאב,

שאף אחד לא ילחין

כאב כאב כאב

שמש שמש שמשA

אשדוד, אפריל 2013