גם חיבוק קטן יכול לעזור בימים הקורונה

לידיעתכם: לכולם קשה

” אוי, אני לא יודעת מה לעשות עם הילדים יותר, אני גמורה. הקורונה הזאת לא פשוטה עבורי. מה את מייעצת לי לעשות?” כך דיברה איתי ורדה בשיחת ווטסאפ. ורדה היתה מטופלת שלי עוד לפני הקורונה ( המקרה  בדוי). 

דיברתי עם ורדה איך להתנהל מול הילדים. אחזור על דברים שכבר נכתבו: לשמור על השגרה. להסביר הסבר אופטימי לגבי מגיפת הקורונה. לאפשר להם לזוז, בין אם בפעילות גופנית או בעזרה בבית. השיחה עם ורדה ממחישה כיצד כל אחד, כמעט, מתמודד עם בעיה ספציפית שלו. 

המבוגרים, כמובן, מתמודדים עם הבדידות. המתבגרים עם הגבלת היציאה למקומות בילוי. המדוכאים יכולים להפוך ליותר מדוכאים, ואנשים שנוטים לאכילת יתר – יאכלו יותר. 

ורדה המשיכה בשיחה איתי: “ואני יש לי חרדות, שחבל על הזמן. את יודעת שגם קודם היו לי התקפי חרדה, והם עברו, ועכשיו הם חזרו.  לפעמים כשעולה בי מחשבה לא טובה, או נוראית, פתאום כאילו נתפס לי הראש. הבטן במועקה. זה ממש קשה. כן, אני עושה מדיטציה, לוקחת חצי כדור הרגעה, אבל זה סיוט רציני.”

לורדה  סבל שקט שכמעט כל אחד מאיתנו נושא איתו.  

לא לכולם נעים לספר כמה קשה להם. אנשים אומרים – ” קשה”, “יהיה טוב” ועוד ביטויים כאלו. מאחורי הביטויים מסתתרים לעיתים קשיים נפשיים קשים יותר, שקשה לספר עליהם אפילו: חרדה, דיכאון, מריבות בבית.  

למי יש כוח לקרוא הרבה מילים?

אז אעצור כאן, ואנסה לסכם ולכתוב:

אם קשה לכם – אל תאשימו את עצמכם. אנשים רבים סובלים. והזכירו לעצמכם:

זה. יעבור. 

רחל בר-יוסף-דדון היא פסיכולוגית קלינית

מורשה להיפנוט. עובדת בקליניקה וכעת גם בוידאו. 053-286595